כדי ללמוד לקרוא ילדים צריכים להתרכז בלמידה, לבצע משימות הדורשות הבנה וריכוז, להבחין בצלילי השפה המדוברת, לדעת להחזיק עפרון בין אצבעותיהם, לצבוע בתוך מסגרת, להשלים צורות על פי דגם המונח לפניהם ולהבחין בהבדלים דקים בין צורות דומות. לכיתה א' מגיעים ילדים בדרגות שונות של מוכנות, ולא כולם מגיעים לבשלות הנדרשת ללימוד הקריאה בו זמנית.
יש ילדים שכבר בגיל חמש מסוגלים לקרוא ויש כאלה שמבשילים מאוחר הרבה יותר.
ילדים עולים לכיתה א' על פי גילם הכרונולוגי, ולא על פי מידת בשלותם ללימודים. כמו כן, ישנם הפרשי גיל המגיעים עד לכדי שנה בין ילדי אותה כיתה. כיוון שכך חובה בתחילת כיתה א' לבדוק ולקבוע את רמת המוכנות לקריאה של הילד, ועל ההורים לעמוד על המשמר בנושא זה.
בעבר היו פסיכולוגים שגרסו כי "ההבשלה" למוכנות לקריאה היא תהליך טבעי ואין להתערב בו. כיום מקובל להתייחס למוכנות לקריאה כאל מכלול מיומנויות שניתן ללמד אותן ולתרגלן. חשוב לא לכפות על הילדים את תרגילי המוכנות, אלא לגרום לכך שהילד מיוזמתו יבצע אותם בחפץ לב.
שפת הכתב מבוססת על הסכמות ועל כללים אובייקטיבים, וכדי ללמוד לקרוא ילדים צריכים להפנים אותם. מאחר שעד גיל מסוים ילדים קולטים מסרים באופן סובייקטיבי, תרגילי המוכנות לקריאה באים להרגיל אותם לקלוט מסרים באופן אובייקטיבי ולפעול לפיהם.
עקרונות המוכנות לקריאה
ותרגילים הנדרשים לטיפוח הבשלות בתחומים שונים
• המודעות הפונולוגית - היא המודעות לרכיבים הצלילים של השפה, מודעות זו מטבטאת ביכולת לפרק את המילים של השפה המדוברת למרכיבהין: הברות, עיצורים ותנועות. למדעות הפונולוגיתנודעת חשיבות עצומה במוכנות לקריאה. ממחקרים שנעשובארץ ובעולם, עולה, שילדים שעבדו איתם בגן בצורה שיטתית על מודעות פונולוגית, רכשו את הקריאה בכיתה א' ביתר קלות ובהנאה רבה יותר מילדים שלא עבדו איתם על מיומנות זו. פעולת הקריאה היא יצירת קשר בין הסימנים הכתובים (השפה הכתובה) לבין צלילי השפה הדבורה.
כיצד מפתחים את המודעות הפונולוגית?
א. באמצעות משחקי חריזה, לדוגמה:
רוח - תפוח
ילדים אוהבים חרוזים ונהנים להמציא חרוזים משלהם. יש לעודד פעילות זו.
ב. על-ידי השמעת דקלומים ושירי ילדים מפי המורה/ההורה והבלטת החרוז בהם, לדוגמא:
מברשת - רשת
ג. התנסויות בשעשועי פירוק והרכבה: פירוק מילים להברות ויצירת מילים חדשות מן ההברות, לדוגמה:
ש לום כי תה
שתה
ד. חלוקת מילים (מוכרות לילדים) להברות באמצעות מחיאות כפיים וספירתן של ההברות.
ה. הפרדת הברה פותחת, לדוגמה:
בלון - ב
ספור - ס
ו. הבחנה בצליל האחרון (המסיים) של המילה (עיצור או תנועה), לדוגמה:
פיל - ל
נחש - ש
בננה - ה (A)
שוקו - ו (O)
ז. הבחנה בצליל הראשון (הפותח) של המילה (עיצור), לדוגמה:
זבוב - ז
שביל - ש
ספרים - ס
סוס - סססססוס
חשוב להזכיר כי עם הילדים צריך לדבר "בגובה האוזניים". יש לקרוא להם טקסטים מתאימים בצורה ברורה, ולהגות באוזניהם את כל הצלילים (עיצורים ותנועות). כדי להבין את מה שהילד שומע או קורא, עליו לדעת להגות נכון את כל צלילי המילה. כמו כן יש ללמד אותם לחזור בצורה מדויקת על משפטים הנאמרים בעל-פה (תוך הקפדה על דרגות עולות של מורכבות), וכמובן - להרגיל אותם לכללי השפה הדבורה.
לעיתים קרובות ילדים משבשים מילים בשפה, בעיקר בשירים הנלמדים בגן או בכיתה, כי המבוגרים שבקרבתם אינם הוגים כהלכה, לכן, באוזניהם חובה להשמיע היגוי נכון, להקשיב לדרך שבה הם הוגים מילים, ולתקן שיבושי לשון בשפתם, אם קיימים כאלה.
2. מוכנות בתפיסה חזותית: באמצעות תמונות, ציורים, חפצים ואותיות שיש ביניהם הבדלים בולטים או הבדלים דקים, בודקים את המוכנות החזותית של הילד ומתרגלים אותה.
א. בהבחנה חזותית בין תמונות או איורים ייש לבקש מהילד לסמן את הדומה, את השונה ואת יוצא הדופן.
ב. הבחנה חזותית בין אותיות דומות, לדוגמה:
ש ש ש ש
פ פ פ פ
כ כ כ כ
ב ב ב ב
על הילד להשלים את החסר או לסמן את השונה.
ג. תרגול יכולת הקישור בין הצורה הגראפית לצליל של המילה, לדוגמה הצמדת מילים לחפצים שונים בסביבתו של
הילד ועל הילד לומר או לקרוא את המילה מתוך זיהוי החפץ שאליו או עליו היא מוצמדת. הצמדת המילה דלת על הדלת,
או הצמדת המילה ארון על הארון.
3. תאום חזותי מוטורי: באמצעות פעילויות מוטוריות שונות מחזקים את השליטה של הילד בשריר היד וממקדים את הקשר בין
היד לעין, לדוגמה:
צביעת שטחים ממוסגרים.
חיבור בין נקודות באמצעות קוים.
השלמת החסר לפי הדוגמה.
גזירה והדבקה.
העתקת מילים נתונות.
כיור בפלסטלינה או בחומר.
בניית תצרפים (פאזלים).
רקמה והשחלת חרוזים על-פי דגמים נתונים.
* * *
לדעתי, המשימה של טיפוח הבשלות לקריאה והוראת הקריאה מוטלת על מערכת החינוך, ולא על ההורים, כיוון שמרבית ההורים לא למדו כיצד ללמד קריאה, ולא הודרכו כיצד לטפח אצל ילדיהם מוכנות לקריאה.
התרומה הייחודית של ההורים בתחום כישורי השפה היא קריאה בפני הילדים, השמעת סיפורים ושירים מגיל צעיר מאוד, והעשרת עולמו של הילד בכל הדרכים ובכל התחומים האפשריים.
עם זאת, על ההורים לעמוד על המשמר. עליהם לוודא שהמורה בדקה את המוכנות של הילדים לקריאה. אם יתברר שהילד עדיין אינו בשל לקראת הלימודים בכיתה א', על ההורים לדאוג לפיתוח או לתגבור התחומים החסרים אצל ילדם, על מנת שלימוד הקריאה יהיה פשוט, מהיר ובעיקר - מהנה.
נירה אלטלף - מנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית ומכון ליט"ף.
המרכז להוראה דיפרנציאלית הוא גוף פרטי, שהוקם על ידי נירה אלטלף בשנת 1994, לאחר עשרות שנות ניסיון בהטמעת תכניות להוראת קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, ומיומנויות למידה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית פותחו על ידי נירה אלטלף כמיזמים פרטיים, הוערכו ויושמו על ידי עיריית תל אביב ומשרד החינוך.
כל תכניות המרכז להוראה דיפרנציאלית מוגנות בזכויות יוצרים.
נירה אלטלף היא מורה ומחנכת, יועצת חינוכית, ומפקחת ארצית לשעבר בגף חטיבות הביניים במשרד החינוך.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
