בית הכנסת – "מקדש מעט"
בתי הכנסת הם תחליף נדרש לאי קיומו של בית המקדש כמקום תפילה ומרכז רוחני לעם ישראל. הצורך במקום פיזי שבו ניתן יהיה למלא אחר החוקים והמצוות המסורתיות, הוא צורך שלא ייחודי רק לעם היהודי, אלא לבני כל הדתות והזרמים.
בית הכנסת הוא מקום כינוס הקהילה. בו נערכות תפילות בציבור. שמו של בית הכנסת בעברית מעיד על תפקידו: מקורו בשורש כ.נ.ס - התכנסות, כלומר התאספות.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עיני כל ישראל נשואות אליו מכל קצווי ארץ. שלוש פעמים בשנה היו עולים אליו לעבוד את השם ולהתפלל לפניו, והוא היה מרכז החיים הרוחניים של העם. משחרב בית-המקדש וגלו ישראל מעל אדמתם, נוצר הצורך להקים בית-תפילה מיוחד, שבו יהיו יהודים מתכנסים לתפילה בציבור. חז"ל הפליגו כל כך בחשיבותו של בית הכנסת, עד שאסרו לדור בעיר שאין בה בית כנסת.
כך נוסד "בית הכנסת" כמקום תפילה וכמרכז רוחני. בנין בית-הכנסת נפוץ עד מהרה בכל תפוצות ישראל והיה למרכז החיים הרוחניים של הקהילה היהודית בכל אתר ואתר. בית הכנסת כונה בפי חז"ל בכינוי "מקדש מעט", כלומר, מקום הממלא חלקית את תפקידו של בית המקדש. הפסוק אומר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". חז"ל מדייקים, "בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מהם". כלומר,גם בביתו של כל יהודי גלומה היכולת להיות בית-מקדש בזעיר אנפין.
בית הכנסת קיים מאז תקופת בית המקדש השני[ מהמאה ה- 6 לפני הספירה ועד למאה ה- 1 לספירה] בארץ ישראל ובקהילות היהודיות בתפוצות - בבבל ובצפון אפריקה. לפני כן התרכזה הפעילות הדתית בעלייה לרגל לבית המקדש שבירושלים, שלוש פעמים בשנה. הפעילות הדתית שהתקיימה בבתי הכנסת בתקופת בית המקדש השני נועדה להשלים את חובת העלייה לבית המקדש, ולאפשר לכל יהודי לעבוד את האלוהים בציבור עבודה יום -יומית, במקום מגוריו.
בתקופה זו, נערכו התפילות באותם הזמנים שבהם הוקרבו הקורבנות בבית המקדש. נוסח התפילות דמה לנוסח הברכות והתפילות אותם נשאו הכוהנים בבית המקדש. כך יצר בית הכנסת את הקשר היום -יומי בין הציבור היהודי לבין ביהמ"ק שבירושלים.
אחרי חורבן בית המקדש השני וביטול הקרבת הקורבנות והעליות לרגל, הפכו בתי הכנסת למקום התפילה ועבודת השם.
חשיבות מיוחדת נודעה לחלונות בית הכנסת, כפי שאמרו חז"ל: "אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות. ומפרש רש"י: "כדי שיכוון לבו כשהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע". מרן רבי יוסף קארו ב"שולחן ערוך":צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדם" "וטוב שיהיו בבית הכנסת י"ב חלונות" . הטעם לכך :"לפי שכל אחד משנים-עשר שבטי בני ישראל יש לו חלון אחד ברקיע, כפי שבחינת נשמת שבטו. וממונים בכל בית-כנסת שנים-עשר שרפים כנגד שבטי יה".
בית הכנסת משמש כבית תפילה בימות החול, בשבתות, בחגים ובמועדים. נערכים בו טקסים שהקהילה כולה חייבת בהם, כמו קריאה במגילת אסתר בחג הפורים, או הקפת בימת בית הכנסת בשירה ובריקודים בחג שמחת תורה. כן נערכים בבית הכנסת טקסים המציינים אירועים חשובים בחייהם של בני הקהילה, כגון טקסי ברית מילה, בר מצווה ובת מצווה, חתונות ואזכרות. לעתים מצויים במתחם של בית הכנסת גם חדרי לימוד, אולם שמחות ומשרדי הקהילה. בית הכנסת משמש, אם כן, מרכז דתי וקהילתי.
כדי שתפילה תיחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין - מינימום של עשרה גברים בוגרים. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר אלהים נצב בעדת אל" .כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. התפילות הן: שחרית, מנחה וערבית, ובשבת נוספת תפילת מוסף.
כיוון התפילה בבית הכנסת הוא כיוון הר הבית בירושלים. בקיר הפונה לכיוון התפילה ניצב ארון הקודש או היכל, ובו שמורים ספרי התורה הכתובים על קלף. במרכז אולם התפילה מצויה בימה או תיבה מוגבהת, שעליה מניחים את ספר התורה בעת הקריאה, ובבתי הכנסת של עדות המזרח זהו גם מקומו של החזן - שליח הציבור, מי שקורא את התפילות בקול או בניגון לפני קהל המתפללים.
בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש ולכן אסורות בו בתנאי היום-יום פעולות כגון לינה ואכילה. אולם לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם או כאשר בית כנסת מהווה מקום מפלט מותרות גם פעולות אלו.
הריסתו של בית כנסת פעיל אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר בתנאים מסוימים. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים נתאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
