השמנה בצבא 

הקלישאה כי בנות עולות במהלך שירותן הצבאי בממוצע 10 ק"ג אינה בהכרח קלישאה. חלקכן ודאי מכירות זאת, אך גם יש ברות מזל שלא יצא להן לחוות עלייה של יותר מ- 5 ק"ג בשנה עקב שירותן הצבאי.למרות שהשמנה בצבא בקרב בנות היא תופעה ידועה, לא ניתן למצוא נתונים מדוייקים על מימדי התופעה.
הבעיה אינה נפוצה בהכרח בגלל המטבח הצה"לי אלא בגלל הרגלי האכילה הבעייתים אותם רוכשות החיילות בתקופה זו. לאחר ההלם הראשוני של יציאה לטירונות, משבר עזיבת הבית, והתרגלות לתנאי שטח לא פשוטים במיוחד, האוכל מהווה בשלב מסויים נחמה כלשהי לשינויים החדים שקרו תוך מספר שבועות בחייהן. הבחירה לכך היא לרוב לא מודעת, מתוך התעלמות מהתפיחה המתקדמת והולכת במשקלן. ההמצאות במדים באופן יומיומי לא תורמת הרבה, שכן באופן יחסי המלתחה נשאטרת קבועה ואחוז קניית הבגדים והשינויים בלבוש מינימליסטים. האוכל הופך להווי חברתי, החל מהבאת חטיפים וממתקים בקורסים, בכל זמן פנוי שמוצאים, במשרדים או בשטח שם משרתים, ובהעברת הערבים ומשמרות הלילה. החטיפים והממתקים יכולים להגיע מחבילות ביתיות שנשלחות, מקניות חפוזות בשק"ם הקרוב או בטוסט עם שוקולד שנלקח מחדר האוכל הפתוח.
משמרות הלילה מהוות בהחלט עסק מורכב, המחויבות להישאר ערות, חוסר ההרגל לכך, והפיצוי המנטלי והרגשי באוכל לחוויה זו.
בנוסף, ההגעה הביתה, אם כחלק משגרת היום ואם רק בסופי שבוע, גורמת להתפרקות על האוכל של אמא המוכר והאהוב, והמטעמים האהודים בהרבה ממטעמי המטבח הצבאי.
בנוסף לפיצוי, ולרגשי האהדה לאוכל שנזכר, הרי גם לאלו האוכלים במסגרת הצבאית, ולאלו שלא רצים לשיק"מיות, המטבח הצבאי עדיין ברובו מהווה בעיה לשמירה על תזונה רזה. אין ספק שבמטבח הצה"לי חלו שינויים עם השנים, אך עדיין כמו בכל מטבח מוסדי, השימוש בשמן הנו בסיסי, ועל כן האוכל עתיר באופן יחסי בשומן ובקלוריות. פעמים רבות בגלל חוסר האהדה למזון, הבחירה בלחם עם ממרחים שונים הנה בעייתית, במיוחד שהלחם מצטרף למגוון המזון המצוי בארוחות הצהריים.וכפי שצויין קודם, האכילה החברתית, כולם יושבים ואוכלים מהווה מקום נכבד לאותה השמנה. במקרים בהם חדר האוכל הבסיסי אינו "מפתה" מספיק, והאכילה היומיומית נעשית מחוץ לבסיס, אם ניתן, הרי שהבחירה במזון מהיר, זמין וזול יחסית, גורם לבחירת מזונות עתירי קלוריות: פלאפל, מוקפצים, המבורגר וכו'.

הפתרונות למניעת השמנה מיותרת בתקופה קצרה זו מתחילים במודעות, לעלייה הצפויה במשקל, ולהרגלי האכילה הנכונים. רצוי להקפיד על ארוחות מסודרות ומזינות, ובכך להמעיט בנישנושים וחטיפים זמינים מהסובבים. בבסיסים בהם האוכל המוגש אינו ערב לחך מומלץ להביא מהבית לחם קל, גבינות רזות אם אפשר, מרקים דלי קלוריות, ותמיד להוסיף פירות וירקות שזמינים בכל מצב. המנענה מהוספת לחם בארוחת הצהריים, ואם מנת החלבון הבשרית נראית שמנה יחסית, ניתן לוותר על תוספת פחמימתית (כדוגמת אורז, פתיתים קוסוקס ועוד), ולהסתפק בירקות בלבד. המנעו מכניסות מיותרות לשקם, ולהתפתויות מיותרות מחיילות אחרות. אם בכל זאת נכנסים, הגדירו לכן להסתפק בשתייה דיאטטית או חבילת מסטיקים ללא סוכר.

החלק ההתנהגותי החשוב הנוסף אינו נגמר באוכל, כי עם גם בשילוב אורח חיים פעיל- ספורט. אם יש מד"סים קבועים בבסיס הצטרפו אליהם. אם אתן משרתות בבסיס פתוח, מצאנה מסגרת ספורטיבית, שזמינה לשעות שאתן נמצאות בבית, ואם בבסיס סגור שלבנה הליכה עם עוד מספר בנות.  גם אם מצליחים לשלב ספורט רק פעמיים בשבוע, הרי שבמצטבר במשך שנה וחצי של שירות, פעילות זו היא אכן אפקטיבית וממזערת את נזקי האכילה.

לסיכום, גם בשירות צבאי עמוס פעילות, ניתן לשלב אורח חיים בריא הכולל תזונה ראויה בשילוב פעילות גופנית בריאה. כך תרווחנה את משקלכן ביושר, ולא תחול כל תזוזה במאזניים מיום הגיוס לשיחרורו.  

המאמר נכתב על ידי איילת נדיב, דיאטנית קלינית, מנהלת מקצועית, מחלקת דיאטה, רשת סטודיו Cלחומרים נוספים בנושא תזונה ופעילות גופנית http://www.studioc.co.il/

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי