כתובת קעקע על גוף שניתן כפיקדון בידנו
על יהודי מוטל איסור המפורש בתורה - "וכתובת קעקע לא תתנו בכם" .לפי תפיסת היהדות, ברגע שאדם עושה קעקוע בגוף, הדבר מקרקע את גופו וגורם לו אחיזה מאוד גשמית ובהמית בעולם הזה. הקעקוע משבש את הקשר הנקי והזך שלנו עם בורא עולם, בפרט אם מדובר בציור או בסמל שהם ההיפך מקדושה".
מכל הסמלים המגוונים "של השואה "נראה כי הסמל החזק ביותר הוא:"קעקועי השואה" של הניצולים. הקעקועים עצמם הם ההוכחה החותכת על מעשי הנאצים. קעקועיהם של הניצולים מסמלים את האכזריות המוחלטת של מחנות הריכוז ואת מעשי הנאצים על קורבנותיהם. קעקועים הם גם עדות לחוסנו של נושאו. הקעקועים הינם למעשה-עדות ,סמל ,חפץ ההיסטורי.
ומכיוון שכך, למספר על הזרוע שקועקע על זרועות ניצולי השואה היתה הרבה יותר משמעותית עבור היהודים אשר ברובם שמרו הלכות ומצוות.למרות התנגדות התורה לקעקועים, כשעשו שאלת רב לגבי הורדת המספר שקועקע על ידי הנאצים ימ"ש בשואה תשובתו היתה:"בהחלט לא, השורדים צריכים לשאת את הקעקוע,כסמל של גאווה".
לנסות ולהסביר למה בכל זאת הייתה שואה וזרועות חלק מהשורדים בה קועקעו ,עונה הרבי מלובביץ :"מה יוהרה יותר ומה יבשות הלב יותר מאשר לנסות לתת סיבה על מות ועינויים של מיליוני גברים, נשים וילדים חפים מפשע? זה לא מתפקידי להצדיק את הקב"ה על כך. רק אלוקים בעצמו רשאי לענות על מה שקרה.והתשובה שצריכה להתבקש היא גאולה מיידית ומלאה, כדי לגרש מהעולם את הרוע מעל פני כדור הארץ ולהביא אל האור, את הטוב הפנימי ואת השלמות של הבריאה האלוקית.
הדבר החשוב לגבי השואה ,אומר הרבי שליט"א,הוא לא לנסות להבין את מה שקרה בה אלא ,מה עלינו לעשות בקשר לזה. האם נאפשר לכאב ולייאוש להרפות ידינו או מחובתנו לגדל דור חדש של יהודים עם מחויבות חזקה ליהדותם כדי שחלילה ברוחניות לא יתממש הרעיון הזדוני של הגרמנים ימ"ש וחלילה "הפתרון הסופי" יתממש. אם נגדל דור גאה ומחויב ליהדותו-נצחנו!
בכתבה בעיתון מסופר על דניאל אשר החליט להנציח את זכרה של סבתו, אשר שרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ ,בדרך לא שגרתית: "הרעיון לקעקע את מספרה של סבתא מאושוויץ, קינן במוחי כבר מספר שנים. הסיפורים של סבתא ממחנות ההשמדה תמיד היו חלק מחיי ותמיד יהיו. למעשה הקשר שאני מרגיש אל סבתא הוא עצום [סופר בכתבתה של עמית ולדמן ].
מעדויות שורדים מתברר כי אלו שנשארו רק מספר ימים במחנה השמדה והועברו למחנה אחר,לא "זכו" לחווית קעקוע המספר על זרועם,כפי שעשו לאסירים שנשארו. סיפקו להם שתי פיסות בד עליהם הודפסו מספר האסיר ליד משולש על רקע צהוב שהיה סימן זיהוי ליהודי.
קעקוע של המספר בזרוע במחנות ההשמדה,היה בעצם הדרך להמחיש שבדיעבד ישנו סיכוי לחיים, ולא היה בעיני הצעירות אז אלא מפגע ליופיין. ולכן אם לא היה מנוס מקעקוע, דאגו שזה ייעשה "יפה" ככל האפשר.
מספרת שורדת אושוויץ חנה דויטש: "יום אחד אומרים: כולם שיבואו לעשות על היד את המספר, אנחנו מאוד שומרות שנהיה ביחד, לקבל מספרים אחת אחרי השנייה, לכולנו מתחיל ב-F, הבת-דודה, אחותי ואני ועוד הילדונת הזאת של השכנים. לכל אחד יש מספר בצד, ומה שיש בצד מעבירים את זה אחר-כך על היד. הייתי ילדה, הייתי בת 14 ומשהו, מאוד חשוב היה לראות שהמספרים ייראו יפה. מי עשה את המספרים הללו? בנות מאתנו, זאת אומרת: שלימדו אותם, אני הלכתי לראות מי עושה את המספר בצורה הכי יפה. תראה איזה מספר יש לי פה, ממש אתה רואה באיזו צורה יפה המספר. אם כבר אין לי בגד יפה לפחות שיהיה לי מספר יפה, ראיתי שאת זאת הבחורה עושה יפה את המספרים, או קראתי לאחותי ולבת-הדודה שיבואו ויעמדו פה שהיא עושה מספרים יפים" .
Zelik סנדר, ניצול שואה שהיה שבוי במחנה אושוויץ הידוע לשמצה מספר על הכאב של "להיות מקועקע בכוח", שאין להשוותו ל"ימים של רעב וסבל". הנאצים חקקו על זרועו השמאלית את המספר "135094" שבסופו של דבר הפך להיות זהותו. "שכחתי את השם שלי," "קראו לי תמיד במספר שלי."
אירווינג רוט מספר על ההשפעה המיידית של הקעקוע.משמעות הקעקוע היה, כי זמנית מתעכב הביצוע של השמדתך .פירוש הדבר שאתה לא נרצח לעת עתה.בשביל הנאצים הפכתי להיות חפץ.
אחרים מעידים על כך שהסתירו את הקעקועים לאחר שחרורם, על ידי פלסטרים או בגדים עם שרוולים ארוכים. חלקם, הסיר את המספר בניתוח. במשך הזמן, אחרים, במשך הזמן הפסיקו להסתיר את סימני והחלו לדבר על חוויותיהם. אצל אחרים המספר המקועקע הוא תזכורת קבועה על מה שהאכזריות של בני האדם יכולה לגרום.
בעשורים האחרונים אנחנו עדים ליותר ויותר ישראלים אשר מחליטים לקעקע על גופם ציורים, סמלים או אותיות.
מסביר הרב יצחק פנגר: "לאדם אסור לחבול בעצמו, כי הגוף אינו שייך לו.הוא כמו מעין רכב שכור, פיקדון שיש להחזיר אותו כמו שצריך.
הרמב"ם כתב שמדובר בדרכי הגויים. ממילא עם ישראל צריך להיות נבדל מהם בחלק מהדברים, וגם בזה. כל הרעיון של תרבות ופיתוח הגוף הוא לא יהודי, ואנו מתרחקים מהמושג הזה. הגוף צריך להיראות מכובד, וללא קשקושים עליו".
איש בעיניו הישר יעשה ,אך אני כבתם של "בוגרי שואה" ,למרות שלא קועקע מספר על ידם -חשה רתיעה מכל קעקוע על גופי ואינני בטוחה שהדבר לא נובע מהשפעת מעשי הנאצים ימ"ש בהורי ,במשפחתי ובעמי.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
