אלה הדברים

אלה הדברים

מהללים ומשבחים את אלהים שנאמר: "יום השבת אין כמוהו ברכו אלהים ויקדשהו"...האם 2000 שנה שאנחנו עושים קידוש ביום שישי ושבת זה לא מספיק טוב כדי להראות לנו שאנחנו - הקצת של המקצת של אלהים ולא מעל אלהים?...

אלה הדברים אשר דבר משה...

בואו נשב כולנו סביב השולחן ונעשה קידוש מבלי שצריכים לשלם כסף, שאני לא יודע מה התעריפים של השולחן הזה בכל כת וכת שנאמר: "אל תתאווה לשולחנם של מלכים כי שולחנך גדול משולחנם"...

יום השישי - אלה שני המילים שמסיימים את פרק א' בבראשית...

שאלה:

מדוע הכתוב לא אומר "יום שישי" כשאר ימות השבוע ואומר "יום השישי"?

תשובה.

שישה ימות השבוע משולים לשישה חוליות בשרשרת, כך שבכל יום ויום הוא ברא חוליה אחת מהשרשרת, וביום שישי בבוקר היו מונחות לפניו חמישה חוליות והוא התחיל לברוא את החוליה השישית, כך שבמשך היום היו מונחות לפניו שישה חוליות שהם לא קשורות אחת עם השנייה, דהיינו, "הם נמצאות בפרוד"...

"כל חוליה וחוליה היא שונה מהשנייה אבל אף אחד מהם לא יותר טובה מהשנייה"...ישב והתחיל לחבר את החוליות ביניהם כדי ליצור שרשרת, אז התחילו הבעיות בחיבור בשאלת החוליה: "מדוע אני צריכה להתחבר לחוליה השנייה כאשר אני בפני עצמי מסתדרת?"...ישב והסביר לכל חוליה וחוליה את הגדרת "ההדדיות" ואת הגדרת "חיי נצח" והם הסכימו איתו...הוא לקח כל חוליה וחוליה להתחלת התורה ועשה איתה "ברית אש = בראשית". ואמר לה כך: "ואהבת לרעך כמוך - אני אלהים"...שעל זה נאמר: "זה כלל גדול בתורה". וכל חוליה וחוליה אמרה - "נעשה ונשמע".

לאחר מכן, לקח את כל חמשת החוליות שברא והכניס אותם באות ה"א וחיבר אותה ליום שישי שברא וקרא לזה: "יום השישי", דהיינו, יום שבו כל החוליות יושבים מסביב לשולחן שנאמר: "שבת אחים גם יחד"...ומספרים אחד לשני כיצד אלהים ברא אותם...וכאשר אלהים רואה כיצד כל החוליות שברא הם אחד, וכולם יחד מקדשים את האחדות והם נמצאים בשולחם לשם שמים שנאמר: "וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאוד". שאת מה שראה אלהים, הוא ראה שהמילה הראשונה שהתחילה התורה היא אכן מתקיימת, "בראשית = ברא שית" (שית בארמית שש).

ומפה אנחנו ממשכים את הקידוש, דהיינו, עוברים לפרק ב' בבראשית שנאמר: "ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם"...

"בריאת השמים והארץ קשה יותר מבריאת אנשים, ובודדים האנשים שיודעים זאת", כך טען מוחמד בספרו הקוראן.

ומכיוון שאלהים ידע מתוך הקושי שחווה בחיבור החוליות שהיו בפרוד לאחדות נאמר: "קשים הזוגיות בעיניי הקדוש ברוך הוא יותר מקריעת ים סוף"...כך שאלהים ידע כמה קשה המלאכה כדי לעשות "אחוד" שעומדת מול המילה "שלום" ששניהם אחד.

אחוד = אחד וא"ו.

שלום = שלם וא"ו.

כך שאלהים ישב וראה את כל המלאכה שעשה עד יום השישי ושאל את עצמו את שאלת השאלות: "האם האדם שבראתי ביום השישי הוא יכול לעשות את מה שאני עשיתי"?...יום שלם לקח אלהים את האדם כדי ללמד אותו כיצד לעשות את מה שבוראו עשה, וכאשר אלהים ראה מעל לכל ספק סביר שהאדם שהוא ברא יכול לברוא מה שאלהים ברא, דהיינו, פועל ונפעל אחד. סיים אלהים את מלאכתו שנאמר בהמשך הקידוש:

"ויכל אלהים ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה".

בנקודה הזו אלהים סיים את מלאכתו, והאדם אשר ברא התחיל לעשות את מלאכתו כדי שאלהים יראה את מלאכתו של האדם, ואם האדם יטעה אלהים יתקן את האדם שנאמר: "כל הנקרא לשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". כך שהאדם סיים את מלאכתו כשם שאלהים סיים את מלאכתו שנאמר: "אלהים ברא את האדם - והאדם ברא את אלהים". נתן האדם את הכבוד לאלהים שנאמר:

"ויברך אלהים את-יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-עשה".

עד לנקודה הזו כולם (כל המלומדים) טוענים שהם יודעים את זה...כשם שהמדע טוען: "אין מידע שיכול לשנות את הידע שקיים בידנו". אבל אף אחד בעולם הזה ובעולם הבא לא רוצה להפנים את מה שנאמר על פרעה לאחר שקיבל את כל המכות שעד היום אנחנו מרגישים אותם שנאמר: "ופרעה לא ידע את יהוה אלוהי ישראל"...דהיינו, את אלהים ידע אבל את יהוה לא ידע"...

סברי מרנן...גברותי ורבותי...וכולם עונים...לחיים.

"ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן".

שאלה:

מדוע מכל מה שברא אלהים לא מצא דבר אחר לברך עליו מלבד היין.

תשובה

יין שהוא משול לדינים שהוא יוצא מעץ שלא ניתן לחבר אליו אף תכונה אחרת שנקראת: "הבחלה"...שנאמר: שזיף אפרסק. ומתוך היין שהוא דינים יוצא משיח, כך שאם ניקח את נ' מתוך המילה יין ונרשום אותה במלואה נון ונחבר אותה לשתי אותיות י' שהם נמצאות במילה וייצר אנחנו מקבלים את שמו של משיח שהוא יינון שנאמר: "ויהי שמו לפני שמש יינון"...תהילים.

אלה הדברים אשר דבר משה.

כאשר אלהים והאדם סיימו את המלאכה הם גנזו את האור הגנוז בתוך האדם ואז התחיל הריבוי הטבעי שנאמר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ"...ומי שגילה את האור הגנוז, האור הגנוז גילה לו את מה שידעו אלהים והאדם שאף בן אנוש לא יודע אותו והוא:

"ויהי ביום השמיני (משה יינון) קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל". (ויקרא פרק ט' פסוק א').

ומפה ממשיך הקידוש שבוא אנחנו מברכים את יהוה שהוציא אותנו מארץ מצרים ומבית עבדים והביא אותנו ליום החרות הזה שבו אנחנו נמצאים במודעות של תחיית המתים ובלע המוות לנצח ומחה כל דמעה מעל פניי האדם שנאמר:

"ברוך אתה יהוה מקדש השבת".

השבת = המשיח = שהוא בינה.

יהוה = זעיר אנפין = הקדוש ברוך הוא.

אתה = המלכות = השכינה.

ברוך = שהם בר + כ"ו שהם:

בר = היכל רב שבוא חמישה היכלות שהם טובים מכולם ואין צורך ללמוד עוד.

כ"ו = הם יהוה באחוד שלם .

אלה הדברים אשר דבר משה לפני בני ישראל - ואלה הדברים אשר רשומים בספרי "מלחמת הרוח בחומר".

"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".

"הפצת האור - הדרך לאמת"

WWW.HAIMSHLOMO.CO.IL

0544-898547 03-9322192