הולילנד - הקשר המלונאי 

פרשת הולילנד – הקשר המלונאי

מאת: יוסי פישר

 

בימים האחרונים אנו עדים לחשיפתה של פרשת שחיתות  חדשה בשם "פרויקט הולילנד" . בפרשה זו יש מימד תיירותי--מלונאי שמשום מה נעלם מעיני רבים בציבור.

 

הרקע: עד לאמצע שנות התשעים פעל בירושלים ותיק בשם מלון הולילנד. מלון מוכר ואהוב על ידי סוכני התיירות הנכנסת בעיקר לקבוצות צליינים. המלון עם כשמונים חדרים  היה בנוי בבניה נמוכה ועל משבצת שטח יחסית גדולה. בצמוד למלון פעלה אטרקציה תיירותית בדמות מודל מוקטן של ירושלים בימי הבית השני. מודל  זה בחלקו הועבר לפרויקט מיני – ישראל.

 

באמצע שנות התשעים היורשים של המתחם תכננו להקים במתחם הולילנד שלושה בתי מלון גדולים עם מספר חדרים גדול.  הפרויקט היה ידוע למלונאים וחברות ניהול מקומיות ובינלאומיות ואם זכרוני אינו מטעה אותי, התקיימו פניות לרשתות ניהול בינלאומיות .

 

המתחם הוצג אז כאחד ממספר מתחמי תיירות לבנייה מלונאית . המתחם השני ידוע בשם מתחם שער מנדלבאום ובו נבנו למעלה מ:1,000 חדרי מלון בשלושה בתי מלון- נובוטל , גרנד קורט ומלון רויאל עץ הזית שנפתחו לקראת אירועי שנת ה:2,000 .

 

מתי שהוא, במהלך השנים שונה יעוד הקרקע מקרקע מבניה מלונאית לקרקע למגורים.  מהלך כזה הוא בעייתי בהגדרתו אך משתלם ביותר הן ליזם והן לעריה. ברור שליזם משתלם לבנות דירות ולמכור אותן – התמורה מיידית וניתן לממן את הבניה בקלות יחסית.

 

מבלי להתייחס לחשדות של שוחד, שחיתות וטוהר מידות יש לבחון את העניין של העירייה בשינוי היעוד:

 

לעייריה, ובפרט עירייה עניה יחסית כעריית ירושלים עדיפה האופציה של  כמה מאות דירות שישלמו לעיריה ארנונה חודשית גבוהה מאשר בתי מלון אשר בעת כל משבר גיאופוליטי ושפל בתיירות דורשים הורדה בגובה תשלומי הארנונה והנחה על תשלומי המים.

 

באם נבחן את המצב בירושלים הרי שנראה שבחמש עשרה השנים האחרונות נפתחו מעט מאוד מלונות חדשים בעיר. לעומת זאת, כמות הדירות שנבנתה בעיר בתקופה זו היתה גדולה ביותר.  הקרקע בעלת היעוד המלונאי בעיר נשארה ברובה לא בנויה לאור המחלוקות בין היזמים  שדורשים כמות דירות גדולה שתפצה אותם על הסיכון בבניית מאות חדרי מלון בהשקעה גדולה. רשת ארבע העונות – אולי רשת המלונות היוקרתית בעולם נסוגה מכוונתה לפתח מלון בירושלים עקב אי אישור פרויקט בו היחס בין דירות לחדרי מלון חרג מהתכנון המקורי.

 

הפתרון לבעיה:

 

ברור ששינוי תב"ע  הוא בעייתי בלשון המעטה ובמקרים רבים 'מריח' משחיתות. אך אולי נכון היה להביט גם על הצד השני של המטבע:

 

יש להבין שבתי מלון במדינה כמו ישראל הינם פרויקטים רבי סיכון ליזמים. על מנת לצמצם את החשיפה של היזמים לסיכון של החזר השקעה נמוך ולפעמים גם החזר השקעה שלילי, יש לאפשר באיזורים מסוימים בישראל בהם הקרקעות יקרות ביותר, בניה משולבת -  מלון ודירות נופש למכירה ולהגמיש את הקריטריונים של הגדרת החוק לדירת נופש.

 

יש לוודא שהתמהיל בין אחוז דירות הנופש למלון יהיה כזה שיאפשר ליזם לממן את בניית המלון . כל רפורמה בנושא הקרקעות לבניה, חייבת לקחת נתונים אלו בחשבון.ללא רפורמה מעמיקה, נמשיך לראות דירות נבנות במקום בתי מלון או במקרה אחר משבצות קרקע ריקות בלב ערי התיירות שלנו .

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי