מהיכן למעשה ידוע לנו כל הידוע לנו אודות הפסיכולוגיה? בבואנו להשתמש בידע הפסיכולוגי המחקרי,השימושי היומיומי,מוטב יהיה כמובן לטובת ביצועי ההצלחה הטובים ביותר בתחומים השימושיים של הפסיכולוגיה לבחון מדי יום ויום את הידע הקיים ולתהות שוב ושוב על קנקנו.כידוע,אע"פ שישנן תיאוריות בסיס איתנות השורדות לאורך זמן ,הרי שתיאוריות רבות מוחלפות ונעלמות כליל עם הופעתם של גופי ידע חדשים ומשוכלים יותר המאפשרים התקדמות משופרת לצעדי הפסיכולוגיה האמיתית אל תוך שערי הבנת מחשבותינו.
למעשה מלוא הידוע לנו אודות פסיכולוגיית האנשים הינו ידוע לנו מן המקורות ההגיוניים הבאים:
• אנשים חכמים המנתחים אנשים אחרים
• ממחקרים הבודקים השערות (שהחוקרים מניחים מראש)
• מהרשמותנו היומיומית שלנו מן האנשים שאנו באים איתם במגע
• ממחשבותינו העצמיות וניתוחנו האישי (שלא תמיד עולה בקנה אחד עם הידע הפסיכולוגי הכללי)
• מארגון תיאוריות רבות בדבר האישיות (שאין כמובן לדעת עד כמה קישרן אל הדברים עצמם הינו נכון ומאומת)
על כן,מכל נקודת מבט לוגית שנצא נוכל להניח שהידע נתקף למעשה בארבעה אופנים:
• מנקודת מבט חיצונית לפסיכולוגי האמיתית : הסתכלות חיצונית על הפסיכולוגיה
• מנקודת מבט פנימית על הפסיכולוגיה: כל אחד לעצמו וכל אחד על האחר
• מהקשר הנוצר כאש מתחברת נקודת מבט חיצונית עם נקודת מבט פנימית
• מהצלבת מלוא המידע המתקבל לבסוף כחיצוני בדרכים משוכללות
הבה נניח לרגע שמלוא הנפש ותהליכיה הינם למעשה זירת התרחשות.כמו לדוגמה זירה שהתרחש בה משהו והנתונה לחקירה משטרתית. זוהי בוודאי דוגמא שתיטיב לתאר במדוייק את הנחוץ לפענח אודות הפסיכולוגיה האמיתית של האנשים.
המשטרה מסוגלת באמצעים מודרניים מאד להתחקות גם לאחר מעשה ולאחר חלוף זמן על טיב ופשר עושר כיווני ההתרחשות ומהות החפצים שנותרו בזירה.כל מה שנמצא בזירה מראה לחוקרים הפיקחים והמיומנים ביותר בדייקנות אופטימלית את מהלך הדברים המשוער.
הם נמצאים בתוך הזירה.
לעומת זאת,כולנו,כמתבוננים בפסיכולוגה מצויים מחוצה לה באופן מוחלט למרות וחרף כל מאמצינו הקדחתניים לחשוף אותה ולהיכנס אליה.
הפסיכולוגיה,כפלא הבריאה אינה מניחה לכל אחד להכנס אליה ולהרגיש בה כבעל בית והינה סגורה ומצועפת בעושרה ופיתוליה ודרכיה.
כיצד בכל זאת ניתן להתבונן עליה במדוייק?
אם וכאשר ניתן להסתכל עליה במדוייק הרי הדבר טמון בפיקחות ואף בגאונות המביט.
כל בר דעת עשוי להבין שאין כמו לחוות את הדברים עצמם כדי "להבין" בוודאות מהם וכיצד הם פועלים.
היות והחיים אינם מתירים מבחינת זמן וקצב לתהות יתר על המידה אודות "קנקנה" הרי שמנוסחים חוקים כללים המסבירים אותה.
למשל: נבנה דגם הידע הפסיכולוגי המרכזי: הטוען למיבנים (מצפון,אופי,רגשות) והטוען לתהליכים (בחלקם הינם זהים להגדרת מיבנים) וכן הלאה והלאה. דגם זה משמש נאמנה את צרכי היומיום.אולם בלתי ניתן לדעת בוודאות האם אדם נולד כך או שמתוקף ההבנה שסביבתו משתמשת במיבנים אלו הוא מפתח יחס,הבנה ובניית הגדרות משמעות שגם הוא נושא מיבנים שכאלו.
בנוסף,מבוצעים מחקרים רבים "הדוגמים" התנהגויות ,מצבים ואלמנטים מתוך הנפש בצורות שונות (הסתכלויות,התרשמויות,שאלונים וכן הלאה) והמנסים להסדיר סדר כלשהו שיניח את הדעת.
פסיכולוגים ופסיכיאטריים מנוסים מספיק ושבעי ניסיון חיים וחריפות עשויים לנשוא בהבנתם תוצאות משופרות של הבנת הפסיכולוגיה הפנימית של רובנו.אולם גם הם (ייתכן שבינם לבין עצמם) ככל שיהיו טובים וודאי ישארו עם נקודות תורפה כלשהן בתוך הבנתם את אמיתות הידע אשר ברשותם.
המשך יבוא
חבר ארגון הכותבים הישראלי מ 1995
התמצאות עומק משולבת בתחומי ידע רבים
תחומי התמצאות וידע:
ניתוחי ידע מקצועיים רב תחומיים
אסטרטגיה וטקטיקה
התמצאות עומק בפסיכולוגיה ומדעי המוח
התמצאות עומק בשכנוע והשפעה (כתיבת ספרים מקצועיים - בתהליך)
כתיבה על כל סוגיה המקצועיים וניתוח כתיבה
חוקר עצמאית רטוריקה ואמנות הדיבור
תחקירים אודות אינטלגנציית דיבור
משא ומתן,אומנות המכירה
כתיבת הומור וניתוח הומור
ניתוח המצאות, חדשנות
אי מייל shin7@017.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
