מאניה דיפרסיה 

מאניה דיפרסיה.
מהי הפרעה דו קוטבית?
הפרעה דו קוטבית מתאפיינת ברגשות קיצוניים.
מאניה, כלומר הרגשה קיצונית חיובית, טובה.
דפרסיה, כלומר הרגשה קיצונית שלילית, רעה.
כדי להבין את מהות התנודתיות הרגשית הקיצונית הזו, רצוי להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו ?
הרגשות החיוביים הטובים הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים הרעים הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער עצב ועוד.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, אנחנו חיים עם הנדנדה הרגשית, עם הזיגזג הרגשי, שנעים בין הרגשות הטובים שבנו, לבין הרגשות הרעים שבנו, וההפך.
כך כולנו חיים, כי כולנו מרגישים.
מהם ההשלכות הבריאותיות של אותם הרגשות הפנימיים שבנו ?
כתוצאה מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית, מהמציאות האמיתית, ובכך מאבדים את היכולת שלנו להיות שפויים.
כתוצאה מאותם הרגשות הפנימיים שבנו, נוצרות להן המחשבות והדמיונות.
במידה וההרגשה היא חיובית, המחשבות הם חיוביות, והדמיונות הם חיוביים.
במידה וההרגשה היא שלילית, המחשבות הם שליליות, והדמיונות הם שליליים.
כאשר ההרגשה, המחשבה והדמיון הם חיוביים, ההתנהגות ו/או הדיבור ו/או המעשים הם בהתאם, והיא התנהגות חיובית.
כאשר ההרגשה, המחשבה והדמיון הם שלילים, ההתנהגות ו/או הדיבור ו/או המעשים הם בהתאם, והיא התנהגות שלילית.
אם כולנו חיים ומייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי בעזרת הרגשות הפנימיים שבנו, אז מה ההבדל בין המוגדר כנורמאלי לבין המוגדר כלא נורמאלי, כלא שפוי, כחולה במחלת המאניה דפרסיה ?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להבין מה מהות ומטרת החיים ?
מהות ומטרת החיים, מבחינת ההתפתחות אבולוציונית שלנו היא, להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו, בריאים, האחראים הבלעדיים לתכנון חיינו, ונצחיים.
כאשר נולדנו ובאנו לעולם עד שלב מסוים בחיינו, חיינו את חיינו מתוך אינסטינקט, ודפוס ההתנהגות הרגשי שלנו היה קבוע, והתנהל ללא כל מודעות עצמית לכך.
בשלב מסוים בחיינו, לרוב לאחר שצברנו ניסיון חיים וידע, אנחנו יוצאים מתוך האינסטינקט שאיתו נולדנו ודפוס ההתנהגות הרגשי שאיתו חיינו, ומתחילים את התהליך למודעות עצמית.
שלב מעבר זה בחיינו גורם לכך, שכל מה שחשבנו על עצמנו ועל זהותנו ועל המציאות ועל החיים מתבלבל לנו, כתוצאה מכך רגשות הפחד והחרדה ושאר הרגשות השליליים מציפים אותנו באופן קיצוני עם כל המחשבות הדמיונות, הדיבורים, ההתנהגויות והמעשים שכרוכים בכך, וזה מה שמוביל בהתחלה לדפרסיה, אך הפעם ישנה יותר מודעות רגשית לכך.
האינסטינקט הראשוני, כדי לצאת מהדפרסיה הוא המעבר למאניה, כלומר לרגשות החיוביים הקיצוניים, כי בתפיסה המחשבתית שלנו אנחנו צריכים להרגיש טוב ולא רע, ואז מתחילה שוב הנדנדה הרגשית.
המעבר לשלב המודעות העצמית, שנחשב לתחילתו של שלב התפתחותי מתקדם יותר מהשלב הקודם שבו היינו נתונים, גורם לנו לנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, שמוגדר על ידי החברה כמאניה דפרסיה, הפרעה דו קוטבית.
האחוז הקטן של הלוקים במה שהחברה הנורמאלית מגדירה כחולים בעלי מאניה דפרסיה, הוא נמוך כיוון שלא כולם מגיעים להיכנס לשלב התפתחותי הקשה והמתקדם הזה.
לכן, חשוב להבין את התהליך ולהתייחס לאותם האנשים בהתאם, כי מעצם הכניסה שלהם לתהליך הם כבר שדרגו את עצמם מבחינה התפתחותית, ביחס למי שמוגדר עדיין כנורמאלי והוא לא החל את התהליך.
מהי האלטרנטיבה ?
מי שנכנס לתהליך, צריך להבין מהי המטרה שאליה הוא צריך לשאוף, כי כיום האנושות עדיין לא מבינה מה פשר התופעה.
כיוון, שאנחנו לא מודעים למהות ומטרת החיים שלנו, אנחנו בונים לעצמנו מציאות, שבה בסדר העדיפויות שלנו אנחנו לרוב שואפים למקצוע, קריירה, זוגיות ועוד, ולכן הלמידה וההכנה שלנו לשלב חשוב זה של חיינו אינו בסדר העדיפויות שלנו.
לכן, רצוי לקחת ברצינות את הנושא, ולהעלותו למקום הראשון בסדר העדיפויות שלנו בחיים, כי אם לא נעשית ההכנה הדרושה לכך, הכניסה לשלב התפתחותי מתקדם זה, יכולה לעצור את מהלך חיינו, ולהרוס לנו את החיים.
מהי האלטרנטיבה, כמו שציינתי האנושות בשלב זה מייצרת ומפעילה ומתנהגת באופן רגשי, אמוציונאלי, שהוא אינו מתייחס באופן ענייני למהות ומטרת החיים שלנו.
האלטרנטיבה היא, מעבר לשלב שבו לא נייצר, נפעיל ונתנהג באופן רגשי, אלא באופן הרגוע, הרציונאלי, שמאפשר לנו התייחסות עניינית למהות ומטרת החיים.
מהו הרוגע הפנימי ?  
חינכו, תכנתו ואף אילפו אותנו, שיש שתי אפשרויות שעלינו לחיות על פיהם.
אפשרות אחת היא, לייצר, להפעיל ולהתנהג באמצעות הרגשות החיוביים שבנו.
אפשרות שנייה היא, לייצר, להפעיל ולהתנהג באמצעות הרגשות השליליים שבנו.
אבל, ישנה אפשרות נוספת, שלישית והיא שלא נייצר, נפעיל ונתנהג באמצעות הרגשות החיוביים ולא באמצעות הרגשות השליליים שבנו, מה שמוביל אותנו למצב שבו הגוף הפיזי שלנו מופעל ומתנהג באופן רגוע, מצב זה מאפשר לנו את ביטול כל המחשבות, הדמיונות, הדיבורים, ההתנהגויות והמעשים החיוביים והשליליים, מה שמאפשר לנו את הרציונאליות וההתייחסות העניינית למהות ומטרת חיינו, אבל בעיקר מאפשר לנו את השפיות.
מהי זהותנו האמיתית ?
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים ולא רגישים, ואז היכולת שלנו לתרגם באופן ברור ושפוי את המציאות שבה אנחנו חיים מתאפשרת לנו.
חלק מהתופעות במאניה דפרסיה:
לרוב כתוצאה מהמעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר עם כל הקשיים הכרוכים בתופעה, אנחנו מודעים יותר לרגשות, למחשבות, לדמיונות, להזיות, לקולות הפנימיים, לחלומות, להרס העצמי שבנו, ועוד.
הדרך מובילה למה שאני מגדיר אותה כמבוך, שיש בו כניסה עם הרבה מאד דרכים שהם ללא מוצא, כאשר במבוך יש רק דרך אחת לצאת ממנו, דרך זו היא להבין את הנושאים שציינתי קודם, ובעוד מגוון רחב של נושאים הקשורים לאורח החיים הרגועים והשלווים שהם בעלי סדר ושיגרה, שאליהם צריך להיות מותאם הגוף הפיזי שלנו, מה שיאפשר לנו את הבריאות.
איך רצוי לטפל בתופעה ?
כיום ישנם כמה דרכים לטיפול בתופעת המאניה דפרסיה, כמו: טיפול על ידי פסיכיאטר, לקיחת כדורים לשם האיזון, אשפוז, וטיפולים אלטרנטיביים כאלו ואחרים.
במידה ובעל התופעה, צריך וזקוק לאחד או יותר מהטיפולים שציינתי במהלך החוויה שלו זה בסדר, אבל חשוב לדעת, שהיציאה מתוך המבוך צריכה בסופו של דבר להתרחש ללא עזרתם של אותם הכדורים שכביכול מאזנים, שאמורים לעשות את התיקון במקומנו, כשאנחנו בעצם אלו שצריכים להבין, לרצות ולבנות את עצמנו פיזיולוגית לשינוי, ולבצע לעצמנו ובעצמנו את התיקון.
מסקנה:
מאניה הרגשה קיצונית טובה, דפרסיה הרגשה קיצונית רעה, מה שמוגדר בחברה כהפרעה דו קוטבית.
התייחסות שגויה מובילה לדרך שהיא ללא מוצא, לכן חשוב להבין את היעד שעלינו לשאוף אליו. 
סיכום:
כתוצאה מהרגשות הקיצוניים החיוביים וגם השליליים, המחשבות, הדמיונות, שמובילים לדיבורים, התנהגויות ומעשים, שהם אינם נחשבים לשפויים, הבלבול משתקף בכל.
כיוון, שהאנושות אינה מבינה כיום, למה זה קורה, ישנם ניחושים, השערות וספקולציות רבות בנושא.
הכניסה למאניה דפרסיה, רק מעצם הכניסה לחוויה, כבר משדרגת את בעל התופעה לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, שבסופה השאיפה שלו צריכה להיות ולהגיע לרוגע הפנימי, שמחבר אותנו לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים באופן ברור יותר, שפוי יותר.
המסר במאמר:    
לחיים יש מהות ויש להם מטרה, אנחנו נולדים וחיים באופן אינסטינקטיבי ודפוס ההתנהגות שלנו מקובע, ואנחנו חיים עד לאותו שלב ללא כל מודעות עצמית.
הכניסה לתוך התהליך למודעות עצמית, גורמת לנו להקצין את הרגשות השליליים שבנו, עם כל מה שכרוך בכך, אינסטינקטיבית השאיפה היא לצאת מאותם הרגשות השליליים ולחוות את אותם הרגשות החיוביים, וכך עם הנדנדה, הזיגזג הרגשי, כשבהתחלה הרגשות הם קיצוניים, השאיפה צריכה להיות למתן אותם עד לשלב שבו נתנתק מהם, מה שמוביל אותנו לרוגע הפנימי, לזהותנו האמיתית, לשפיות, לדעתי.
יוסי קרמר  מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי   http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון  048224276.

יוסי קרמר מייעץ למודעות עצמית והתפתחות אישית.  
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer 
טלפון  048224276.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי