שאלת מיליון הדולר שטרם פוענחה הינה אלו סוגי מסרים משפיעים הכי חזק.מהי העדיפות שיש לתת לטיעון הפחדה על פני טיעון הומוריסטי ,על פני טיעון מעצבן על פני טיעון מיני,על פני טיעון מסקרן,על פני טיעון אינפורמטיבי.
שיטת המסרטיבציה טוענת שאין בהכרח מסר אחד המסוגל להיות "הטוב ביותר" במקרה ספציפי.ההסבר לכך הינו פשוט: אין כל היגיון בכך שמסר אחד ספציפי ומסוג מסויים יפעל על כל סוגי האנשים השונים ואין כל היגיון בכך שכל האנשים באותו הזמן בדיוק אשר חוזים/חווים/חשופים למסר אכן יתאימו להיות מושפעים מסוג מסויים של מסר ספציפי המכוון ומחודד.מעבר לכך מי ערב לנו שכל האנשים אכן יתאימו בסוג אישיותם להיות מושפעים מאותו סוג המסר כדי להניע אותם לבצע פעולות בתחום הספציפי שנבקש וברגע המודעות החוויתית הפסיכולוגית השונה שלהם ?
גישה בריאה והגיונית הרבה יותר וככל הנראה נכונה יותר הינה לחפש עקרונות יסוד עמוקים יותר שיוכלו להרכיב ביחד את ההפעלה הדרושה שנרצה שהמסר יפעיל בקרב האנשים. כאן אנו נכנסים לתחום שהינו קשה מעט להבנה רגילה הנקרא עקרונות בסיס משותפים לא מוגדרים.הסברם אינו פשוט.שיטה זו כוללת פירוק של הפחדה,סיקרון,מיניות - פיתוי,חמידות,עיצבון,ןיידוע (בדבר המידע) לאוביקטים ה"קורסים פנימה" ויצירת ניתוח גורמים אסוציאטיבי - היוריסטי ומציאת תנועות פנימיות ואפשרויות מתוחכמות יותר להפעלתן.תנועות פנימיות אלו בנפש כוללות הנדסת הבנה והנדסת רגש מבלי לעצב מראש מושגי תפיסה מקובעים על מיבניות וניסוח של מאפיינים היכולים להתפס על ידינו בשמות סוגי המסרים שהוזכרו מעלה. המדובר על הבנה מסוג חדש ואחר לגמרי.
וודאי תתמוך בגישה זו גם הטענה כי אף פעם למעשה לא נוכל לדעת בוודאות האם מסר לדוגמה ,מפחיד, השפיע דווקא באופן מצחיק על מישהו שפירש את המסר כמסוג אחר לחלוטין.הדבר מראה שמוטב יהיה אכן להתעסק בעקרונות הבנה המצויים מתחת לפני שטח ההבנה של הגדרות המסרים כפי שאנו מבינים אותם ומנסחים אותם כיום.
מסרטיבציה - מהי?
דבר פשוט להפליא. זהו השם לרעיון של תערובת מסרים שלאו דווקא בהכרח ברורה לנו בהפעלתה.אך היא ככל הנראה גורמת ל"משהו" הקורה אצל המושפעים ממנה.
מסרטיבציה הינה מיבנה מסויים רעיוני דימיוני שבתוכו נמצאים מסרים מסוגים שונים (או המאפשר אופני תפיסה שונים של הדברים הנזכרים בו-כמו למשל אותן תמונות אילוזיות מתחום הגשטלש.
תערובת מסרים זו ,או המסר שעשוי להתפרש כסוגים שונים של מסר אחד: מפחיד,מסקרן,אינפורמטיבי (אלו מאד קרובים בהגדרתם) אמורה לגרום למוטיבצייה או להפעלה כלשהיא.
רעיון החידוד והשקעת המאמץ מראש כאשר קהל היעד של מוצר אינו ידוע בהכרח וכאשר אנו מוציאים קמפיין שאיננו מסוגלים להגדיר בדיוק מה היינו רוצים להפעיל אצל קהל החוזים בנו- הינו נדרש. מעבר לכך ,הרי שבכל פרסום רגיל אין בידינו שום הבטחה משום סוג שהוא כי המסר שלנו שבחרנו הינו הטוב ביותר.לכן דרושה מסרטיבציה.
יעילותה אל מול מסר אחד
מסר אחד ומובהק אומנם מתארגן במוחם של קופירייטרים המשקיעים מאמץ עילאי בהבנת ההפעלה המדוייקת והטובה ביותר של הלקוח. אך יחד עם זאת, אין אף פעם וודאות כי הלקוח אכן יקלוט את מה שהם רצו לשדר. וודאי שלא בזמנים שונים של פעילות תודעתו (עייפות, מצבי מודעות מתחלפים, מצבי רוח וכן הלאה).
גישת המסרטיבציה מציגה פיתרון לקביעת טווח מסרים בצורה מחוכמת יותר. (לא בשינויי ניסוח) אלא בבחירת המסרים עצמם ושליחתם.
כל הזכויות שמורות לשיטת סיסמארט 2007 (C)
http://www.winwrite.co.ilאריק שני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
