מה קורה לכוח גשמי ללא רוח פנימית במלחמת סיחון ועוג
מלחמות סיחון ועוג,היו מהמלחמות הראשונות של עם ישראל בזמן כיבוש הארץ. ישראל מנצחים במלחמות בעזרת בטחון מלא בקב"ה, ובמעט מעשה פיזי, והקב"ה גומר ומשלים את ניצחונם. תוצאות המלחמות באות ללמדינו :"מה קורה לכוח גשמי ללא רוח פנימית". סיחון ועוג באו למלחמה בכוחם הגשמי, החומרי, הצבאי, אשר היה רב עוצמה ואילו עם ישאל בא בשם האמונה,בכוח הרוחני אשר ניצח את החומר,את הכוח. עוג וצבאו היו אמנם חזקים פיזית, אבל נטולי תוכן רוחני, חסרי מוטיבציה ערכית. שכן כל ראשי הצבא עסקו בשיפור מעמדם, בכבודם, בגאווה נבובה, וממילא חדר ריקבון להנהגה הצבאית.
משה רבינו כבש בעצמו את ארץ סיחון ועוג, אף על פי שאת שאר ארץ ישראל לא כבש. ארץ סיחון ועוג עמדו על המיצר של א"י, וזה היה עיקר תוקף המלחמה לכבוש המיצר, ואז ממילא כובשים את ארץ ישראל. ולכן לא רצו סיחון ועוג להעבירם בארצם, כי כל השלושים ואחד מלכים של ארץ ישראל, שכרו אותם שיעמדו על הגבול.לכן,המלחמה הראשונה של ישראל בכניסתם לארץ הייתה עם סיחון מלך חשבון. בעת שעמדו ישראל מול סיחון, נתגבשה האחדות והשלמה בין משה לישראל. סיחון לא נעתר לבקשת משה וישראל לעבור דרך ארצו בשלום, אלא יצא לקראת ישראל למלחמה.למרות שסיחון היה מלך חזק בכל זאת ניצחוהו ישראל משום שהתאחדו עם משה ובטחו בה', והאמינו בניצחונם.
לאחר הניצחון על סיחון פחד משה להלחם עם עוג, "שמא תעמוד לו זכותו של אברהם". היחיד שיכל לטעון בעלות על הקרקע אשר שרד מהבעלים המקוריים של הארץ, עוד לפני שה' נתן אותה לאברהם, זהו עוג ולכן משה חושש מזכותו של עוג. לא זכות המצווה, אלא זכות הבעלות על הקרקע. לפיכך חיזק ה' את משה באומרו: "אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו". ואכן הגמ' מתארת את הניצחון הניסי על עוג מלך הבשן.
הייתה מסורת בישראל על אבן ידועה שהיא זו שאותה ביקש עוג לזרוק על ישראל. ומספרת הגמרא שאמר עוג: מחנה ישראל הוא שלש פרסאות, הלך ועקר הר בגודל של שלש פרסאות ושם על ראשו, הביא הקב"ה נמלים שנקבו את ההר מעל ראשו וההר צנח על צווארו. ביקש להרימו - נתארכו שיניו לכאן ולכאן ונכנס בהר, ולא יכול היה להשתחרר ממנו, וזהו שכתוב: "שיני רשעים שברת", אמר ריש לקיש: אל תקרי "שברת" אלא "שרבבת". משה היה גבוה עשר אמות, לקח כידון בן עשר אמות וקפץ עשר אמות, הכהו בקרסולו והרגו.
בדורות האחרונים התעוררה בחוגים שונים השאלה המוסרית-היסטורית באשר לכיבוש יהושע את הארץ. נדמה לכאורה, שכאשר העם העולה ממצרים בא ומנשל את הכנעני היושב בטח בארצו, יש בכך פגם התשובה מסתמכת על רש"י:"שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
התשובה ההיסטורית היא:אברהם היה זה שגאל את הארץ מבעליה הקודמים, הוא הכריע את ארבעת המלכים שהכריעו את הרפאים, האמים, החורי, ושאר יושבי הארץ. נראה שע"פ המוסר הנהוג בימי התנ"ך, הארץ כבר אינה שייכת לבעלים המקורים, אלא למי שהכניע את העם הכובש.
מסיפור הפרשה אנו למדים עד כמה כוח הרוח והאמונה בבורא,עוזרת בניצחון במלחמות ישראל אז וגם היום בארצנו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
