ואיפה היה אלוקים בשואה?
השאלה הזו, שנשאלת שוב ושוב בעשורים שחלפו מאז מלחמת העולם השנייה, הייתה מאז ומתמיד אתגר עצום בפני הוגי הדעות החרדים .
-הם ראו אנשים שמאבדים את אמונתם בגלל השואה, וחששו מהסחף.
-התשובות שלהם נעו מהאשמת חטאי העם היהודי, דרך תיאוריית "הסתר הפנים" ועד למסקנה שהאדם אינו יכול להבין את הגיון מעשי האל.
-כך מתמודדים החרדים עם האסון הגדול של העם היהודי.
זאת השאלה שהעסיקה אותי בעקבות השואה, כבת להורים "בוגרי שואה",אשר מקורם ממשפחות חרדיות.הורי הגיעו מטרנסילבניה .ואכן,התחילה שם ההשכלה וההתבוללות גם בעיר בה גרו שניהם,בנוגווארוד.
אבי למד בחיידר ובגיל 14 התפקר ואביו שלחו מהבית להתחיל את חייו הלא ראויים מחוץ לבית כדי שלא יושפעו אחיו[לא שהצליח בידו לגמרי.שני אחים בלבד נותרו חרדים].
אמי למרות שאירסו אותה עם אחיו של אבי כדי שתהיה בת ישראל כשרה,יצאה לפני כן עם גוי שלמד רפואה והייתה חברה נלהבת בשומר הצעיר.
אבי נשלח למחנה עבודה מיד כשנכבשה ארצם ע"י הגרמנים ימ"ש- ולא זכה לראות את אשתו הצעירה ובנו הפעוט בן השנתיים כי הם נשרפו במשרפות אושוויץ.
אמי שהייתה אמורה לעזוב עם חבורת השומר הצעיר ולהגיע לקיבוץ ויתרה על הרעיון ,כי אמה התנגדה לצעד הזה ולכן "זכתה" להיות באושוויץ וראתה את רוב משפחתה נכחדת מלבד אחותה ואחיה.
כשהחבר הגוי הציע לה להינצל בעזרתו אמרה לו משפט של יהודיה גאה:"אני אלך בעקבות גורל עמי.אני יהודיה.אני הולכת עם משפחתי".
כשעברו המוראות והורי נפגשו והחליטו להינשא,אבי קבע כלל:"לא הולך לאף ארץ של גויים .לא ארה"ב,לא קנדה ולא אוסטרליה.אני הולך לארצי.אף אחד לא יקרא לי יותר זיד".
ואלה הורי שהגיעו לארץ ממחנה המעבר בגרמניה כשהם כבר חובקים שני ילדים קטנים.
הורי שמרו על מסורת.הורי חגגו פסח,סוכות ושבת עם "המוציא לחם"[שהייתה הברכה היחידה שידעתי אז].אך הם לא היו דתיים.הם לא האמינו באלוקים.אבי עד יומו האחרון.אמי ברגע האחרון בראותה את תמונת הרבי מלובביץ שהביא אחי הצעיר אשר חזר בתשובה ,עדיין פקפקה למרות שהתפללה מתוך סידור הונגרי קטן שנה שנתיים לפני שהחזירה נשמתה לבורא עולם.
ומה קרה לנו האחים שראינו את שבר האמונה הזה?אכן לא האמנו.אחותי ואני היינו חניכות השומר הצעיר וקידוש היה גנאי ובוודאי לא שתיית יין.ואח"כ הלכה אחותי לקיבוץ שקידש את החילוניות.
בשלב מסוים אחי הצעיר כאמור ,חזר בתשובה.
אצלי היה כעס גדול על אלוקים או יותר נכון שאלות רבות.כשהייתי צעירה עדיין במצבי מצוקה הייתי אומרת ברכת המוציא ,ואכן הרגשתי סיעתה דשמיא.היו לי גם שיחות עם אלוקים.ותמיד חשתי בנוכחותו.
אך כשהיו ויכוחים בשיעורי ספרות ותורה אותם מאד אהבתי, הייתי זו שזועקת נגד האמונה והאלוקות בזעם פנאטי בהשפעת תסכולם ושאלותיהם של הורי שלא קיבלו תשובות מניחות את הדעת.
המורים שבעצמם התפקרו ,ביקשו שאירגע ולא אגזים.
ובאו ימים וחזרתי בתשובה דרך חב"ד ושמעתי את דברי הרבי וקיבלתי את דבריו.
הרבי מלובביץ' הוציא את השואה מתחום השיפוט האנושי והסביר: "אדרבה, תיתכן אפשרות שפגיעה פיזית בגוף תהיה טובה וישועה רוחנית. תאר לעצמך אדם הנקלע לבית-החולים ונכנס לחדר ניתוחים. לפניו מתגלית תמונה מחרידה: אדם כפות שוכב על שולחן הניתוחים ומסביבו כעשרה אנשים רעולי פנים, בידיהם סכינים ומתכוננים הם לקטוע אחד מאבריו. אם ידיעותיו של אורח זה ברפואה, ובכל הקשור בנושא זה, הן אפסיות, הרי אדם זה בטוח כי הוא עד לתופעה קניבלית, וכל זאת משום שאינו מבין כלל ברפואה ואינו יודע את מצבו של החולה בעבר, בהווה ובעתיד.
"לו ידע שאותו איבר העומד לקטיעה פועל ללא תקנה ומסכן את חיי החולה וכדי להציל את חייו חייבים הרופאים, ובראשם הפרופסור, לנתח ולקטוע את האיבר הנגוע – כי אז לא היה זועק. וכמשל, כך הנמשל: הקב"ה, כאותו פרופסור, מנתח, יודע את אשר לפניו ורוצה בטובתן של ישראל, הרי ברור שכל מה שעשה לטובה עשה".
– מדוע, אם כן, נספו בשואה גם יהודים חרדים אשר לא היו זקוקים ל"ניתוח"?
השיב הרבי מלובביץ' בשם האדמו"ר מחב"ד שקדם לו, הרב יוסף יצחק שניאורסון: "אדם שנענש בגלל מעשה שעשה, סופג סטירה בלחיו אף על פי שהמעשה הרע, עשה בידיו. וזאת משום שהעונש אינו בא כנקמה חס וחלילה אלא כדי שיתקן מעשיו. לכן, בתחילה מנסים עונש קל, ורק אם אין זה מספיק נאלץ המחנך להעניש קשות כדי שהעונש יביא את החניך לתיקון מעשיו. ובכדי שהעונש יהיה יעיל וישפיע על תיקון מעשי האדם, הוא ניתן בפנים, עיקרו של אדם, וכך גם עם ישראל, מלבד שנענש בעונש קשה מבחינה כמותית היה העונש קשה שבעתיים כאשר פגע בציבור שהיווה את פני הדור".
שמתי לב שבני גילי אשר כמוני גדלו על כעס על האלוקים-קיבלו את מורשת הוריהם ואינם מאמינים ברובם.היום הייתי רוצה שיקדישו שוב מחשבה על פי תשובתו של הרבי.
אותי הרבי שכנע.ולמרות שעברתי תהפוכות חיים ושבתי לכעוס ולבעוט בעטיים,חזרתי שוב להאמין,שהכול בא מאהבה וכמו שהורה מעניש,כך הקב"ה באהבתו אותנו העניש ואח"כ העניק לנו את המתנה היקרה מפז:את מדינת ישראל.
רק שנשכיל ללמוד ושלא נצטרך שוב לקבל שיעור חדש בגלל טעויות...
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
