5 שנים עברו מאז. מאז החלטתו הרודנית של שרון, לגרש כ 10,000 יהודים מלמעלה מעשרים ישובים פורחים בגוש קטיף וצפון השומרון, להרוס את ביתם, להחריב את גני הילדים, את גני השעשועים, להפקיר את בתי הכנסת בה נשאו את תפילתם אלפי אנשים כל יום לבטחונה של ישראל, להרוס את הרחובות, לעקור עצים, לעקור קברים וגופות חיילים ממנוחתם וכל זה תוך כדי מכירת אשלייה עטופה בנבואות שקר של השמאל הקיצוני שהשתלט זה מכבר על דעתם הלא תקינה של שליטי העם היהודי בארצו.
שוב גירש הליכוד ואנשיו יהודים מביתם, שוב נראו מראות רעים של חיילים ומתיישבים אחד כנגד השני, מלחמות אחים שדם נמנע בהם רק בשל החלטתם האמיצה של המתיישבים למנוע מראות רעים שכאלה מעמנו הפצוע. ובעבור מה התרחשו כל אלה, ומדוע התרחשו הם דווקא בימי ט' באב, ימים שבהסטוריה הארוכה והכואבת שלנו הביאו תמיד גירוש, אובדן חיים, גירוש יהודים, החרבת ישובים ופעמיים בהסטוריה החרבת בית המקדש , מעוזנו ומעוז בית התפילה לאלוהים , קו תפילות ישיר שנחרב ומאז לא קם.
ואנחנו הממשיכים בדרכנו האם לקח למדנו ודבר מה נשאנו עמנו, ומנהיגנו האם דעתם לא נטרפה עליהם כשראו את המשפחות וילדיהם יוצאים בידיים מורמות, האם כשראו את הערבים שורפים את בתי הכנסת שצה"ל ומדינת ישראל הפקירו ביודעם היטב כי זה מה שיעשה לא השתנה אצלם משהו . ואולי כשראו את שרון קורס ומאבד את הכרתו מיד אחרי ביצוע הגירוש כפי שבגין קרס ונסגר בביתו עד לכתו מיד אחר גירוש ימית, משהו קרא והבינו הם את גודל האסון? התשובה ברורה, דבר לא ארע ושום שינוי לא קרה, כבעבר כן היום מנהיגנו הגדולים שבעברם הרחוק צמודים היו הם למורשת העם, לעברו, לאמונה כי בוראנו הביאנו לכאן לאדמתנו ,התרחקו ושכחו, שכחו הם למה הגיעו הם ליום בו יוכלו להוביל את עמם בדרך הארוכה לריבונותו בארצו, לגאולה אליה הוא מייחל. במקום זאת ממשיכים הם בהכנת סיפורי שלום לעם היושב וקונה את האשלייה בעוד אויביו מקבלים עוד אדמה ורואים עוד ישוב יהודי נהרס ועוד בית כנסת חרב וממתין ומזנב בעם המאבד את זכותו מיום ליום ואת הקשר הנפלא שהיה לו בעבר הרחוק עם בורא עולם. ואנו אנא אנו באים, ועד לאן נגיע. האם מישהו ממנהיגי העם יקום ויוביל לדרך אחרת? האם ילקח מישהו מתחתית העם לתת דרך חדשה עם אמונה, בצדקת הדרך ובמורשתנו המייחלת בכל לב כמעט לקום ולהתגשם. היום חמש שנים מאז גירשנו באדישותנו, גירשו הם באטימותם וגירשו מנהיגי הימין בחוסר עמידותם כנגד הרשעות והטעות, היום אנו במצב גרוע הרבה יותר מתקרבים לשעה הגורלית שמתארכת אך מביאה אותנו אט אט לאובדן הגדול של כל מה שהושג בשנים ההם, בהם החזון והאמונה ליוו את אלו שהתעוררו והבינו כי העת לעשות ולבנות הגיעה.
שמאי אמיר
המדינה העומדת ברגעיה הקשים חסרה את המנהיגות הנכונה זו שתזנח את דרך השמאל הקיצוני ותוביל את האומה למסלול שהופסק אי שם לפני כשלושים שנה, דרך הבנייה, ההגשמה, הציונות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
