את מספר המקרים בעולם בהם נפסלו מוצרי בנייה לשימוש בגלל בעיה רדיואקטיבית ניתן למיטב ידיעתו של כותב מאמר זה לספור על כף יד אחת. המקרה הידוע יותר התרחש בשבדיה. בערך 800,000 שבדים גרים בכ- 300,000 דירות שקירותיהם בנויים מבלוקים מסוג "תאי אוטוקלבי", YTONG, שמכונה בשבדיה בשם "Blue Concrete Block" . הבלוקים שהומצאו בשבדיה יוצרו מתערובת של פצלי אלומינה להם הוספה אבן גיר ואבקת אלומיניום. בשלב מאוחר יחסית התברר כי הדיירים בדירות אלה חשופים לרמות גבוהות יחסית של קרינה וגז ראדון, עד פי 10 מהממוצע וזאת עקב כמות גדולה של חומרי מיעוט מקרינים בפצלי האלומינה. המפעלים שיצרו בלוקים אלה הפסיקו יצורם וחלקם נסגרו עד שנת 1974. בהמשך השנים נסגרו יתר מפעלי הבלוק התאי אוטוקלבי בשבדיה ואין כיום יצור בלוקים מסוג זה שם. למרות הרמות הגבוהות לא הוחלט על פינוי הדיירים מדירותיהם ולא ידוע כיום על בעיות רפואיות בקרבם. הדירות הפגועות מטופלות בעיקר על-ידי מערכות אוורור.
מקרה שני נמנע בגרמניה בה נפסל סוג של חיפוי גרניט שהיה מיועד לקירות וריצוף שדה תעופה.
המקרה השלישי נמנע בישראל. משרד איכות הסביבה לא אישר כניסה לנמל של אוניה עם פומיס מאיטליה עקב תכולה גבוהה פי 3 של חומרי מיעוט רדיואקטיביים, וזאת ביחס לפומיס שמקורו ביוון המאושר לשימוש בארץ.
באופן עקרוני, המונח קרינה מייננת משמש לתיאור קרני X וקרני אלפא, בטא וגאמא. קרינה מייננת נקראת כך משום שהיא יוצרת השפעה חשמלית הנקראת יינון כאשר היא באה במגע עם חומר. במקרים מיוחדים התופעה יכולה להשפיע על תכונות החומר בו פגעה. חשוב להדגיש כי קרינה זו שונה לחלוטין מקרינה אלקטרומגנטית כדוגמת קרינה מטלפונים סלולאריים או קרינת אור.
למרות שהקרינה המייננת התגלתה רק לפני מאה שנה, הרי שהיא אינה תופעה חדשה. האדם נחשף מאז ומתמיד לקרינה מייננת מהחלל החיצון ומחומרי מיעוט רדיואקטיביים המצויים באדמה. הקרינה המייננת נכנסה לתודעת הציבור העולמי לאחר ההפצצות ביפן בסוף מלחמת העולם השנייה. בישראל עלה הנושא בשנים האחרונות לדיון ציבורי בעקבות כתיבת התקן הישראלי החדש ת"י 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים ממוצרי בנייה. תקן זה דן בגבולות החשיפה ה"סביבתית" המותרת מחומרי הבנייה, חשוב להדגיש "סביבתית" ולא "בריאותית". ההבדל בניהם הוא שתקן סביבתי מגביל את מנת הקרינה לרמה שהציבור מוכן להיחשף אליה ואילו תקן בריאותי מגביל את המנה לרמה מסוכנת. סף החשיפה הסביבתית נמוך מסף החשיפה הבריאותית.
נושא הקרינה מעורר מחלוקות ציבוריות רבות בקרב מדענים, חוקרים ובציבור הרחב. המחלוקת בנוגע לקרינה מבוססת על שורת סתירות: היא עולמית, אך לא ניתן לראותה או להרגישה; יש לה יישומים מועילים רבים, אך היא יכולה להיות מזיקה; היא מובנת היטב, אך מעוררת חשש. ברור כיום שקרינה מייננת ברמה גבוהה מסוכנת, מסרטנת ומגבירה תמותה. אבל, למרות הידע הרב התחום רמות החשיפה הגבוהות, עדיין חלוקות הדעות האם קרינה מייננת כרונית ברמה נמוכה, מסוכנת או אולי דווקא מועילה.
בני אדם נחשפים לקרינה מייננת ממקורות טבעיים וממקורות מעשה ידי אדם. רוב האנשים סופגים הרבה יותר קרינה ממקורות טבעיים מאשר ממקורות מעשה ידי אדם. החיים התפתחו בסביבה שהיא רדיואקטיבית באופן טבעי. כדור הארץ מופצץ על ידי קרינה מייננת קוסמית מהחלל, וכמעט כל חומר שבכדור הארץ מכיל מעט עקבות של חומרים רדיואקטיביים. בנוסף ישנה קרינה פנימית, מחומרים הנוצרים באופן טבעי ונספגים בגופינו בצורה של מזון, שתייה ואוויר.
גז הרדון וגז התורון הם המקורות הגדולים ביותר של חשיפה לקרינה עבור רוב האנשים. הרדון והתורון הם תוצאה של דעיכת האורניום והתוריום בקרקע של כדור הארץ. גזים אלה ובעיקר מוצרי הלוואי שלהם יכולים להיכנס לגופנו באמצעות דרכי הנשימה. הם מתיישבים על פני שטח הריאות הסופגות קרינה כתוצאה מכך.
הספיגה של הקרינה בתאים יכולה לגרום ליינון אחד או יותר, ולגרום לסדרת שינויים כימיים ולפגיעה במולקולות ה – DNA. היינון והשינויים המתרחשים ב – DNA קורים באופן קבוע כל רגע ורגע כתוצאה מחדירת הקרינה הטבעית אל הגוף. אדם ממוצע חשוף לפגיעה בכל שעה של כ- 200,000,000 קרני גאמא חיצוניות ובנוסף לקרינה מדעיכה של כ – 15,000,000 אטומי אשלגן שבעצמות בגופו. העובדה שאין עדות כלשהי לנזק עקב פגיעות אלה מעידה שרוב הנזק הנגרם על ידי הקרינה המייננת הזו זניח או מתוקן בקלות על ידי מנגנוני התיקון הטבעיים של הגוף. בגוף אדם מבוגר יש בממוצע כ –60,000,000 תאים. חלקם מתים בכל יום ומוחלפים על ידי חדשים. התאים המתים מוחלפים בתוך כמה ימים או שבועות, ללא כל השפעה על האופן בו הגוף או האיבר מתפקד.
לסרטן ולמומים תורשתיים ישנם גורמים אפשריים רבים שלא משויכים כלל לקרינה. השכיחות ה"נורמאלית" של סרטן קטלני ללא תלות בקרינה היא כ – 25%-30%. הגידול הצפוי בשכיחות הסרטן אפילו עקב תאונה חמורה כמו זו של צ'רנוביל הוא קטן מאוד בהשוואה לשיעורים הטבעיים. כדי להוכיח פגיעה מקרינה יש לערוך מחקר על מדגמי אוכלוסייה גדולים ואז להגיע לתוצאות מובהקות סטטיסטית.
כיום יש מערך נרחב של מחקרים כאלה עליהם ניתן לבסס אומדנים כמותיים של הסיכון ללקות בסרטן עקב חשיפה לקרינה. בכל המחקרים, המינונים שניתן לקשור אולי לעדויות לשיעור סרטן מוגבר היו מסדר גודל של חשיפה שנתית גבוהה מ- 50 mSv. חשוב להדגיש כי עד היום ניתן לשייך לתמותה מקרינה בצורה ודאית רק כ – 2,000 מקרי מוות מסרטן ברחבי העולם, כולל אלה בהירושימה ונגסאקי וזאת בכ-100 שנות מחקר.
כאמור, הקשר בין חשיפה ל"קרינה חזקה" וסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם ידוע ומוכח היטב. מצד שני יש גם עדויות ממחקרים על טווח רחב של מיני בעלי חיים וצמחים, ועל מקרים בבני אדם שמינונים קטנים של קרינה יכולים לגרום לגידול בתוחלת החיים. המנגנון שהוצע כדי להסביר זאת הוא שמינונים קטנים יכולים לגרום לשינויים בתאים באופן שהופך אותם לעמידים יותר בפני מתקפה של גורמים מזיקים כקרינה. התוצאה היא שיפור בבריאות הכוללת ובתוחלת החיים. השפעה זו היא ככל הנראה תוצאה של גידול משמעותי ביכולת התא לתקן DNA פגום וגם פגיעות שמקורן לא מהקרינה. תופעות דומות ידועות בתחומי רעלים אחרים. התופעה ש"מעט רעל מחסן מהרבה רעל" נקראת בשפת המדע "הורמוזיס Hormesis-".
הועדות הבינלאומיות להגנה מקרינה יצרו בשנות החמישים והשישים גרף ליניארי המראה את רמות הסיכון של מקרי סרטן ביחס למנת הקרינה וזאת בהתבססות על תוצאות ההפצצות ביפן. המדענים שקבעו את הקו יצאו מתוך הנחה שרמת הסיכון ליניארית ביחס למנת הקרינה ברמות גבוהות ונמוכות ואפילו ברמות הקרובות לאפס. הגרף מכונה גרף ה- LNT ( Linear No-Threshold - ליניארי ללא סף).
עד היום שום מחקר לא הוכיח בצורה חד משמעית את נכונות ה-LNT ברמות קרינה נמוכות. יתרה מכך, בעשור האחרון החלה מגמה חדשה של מחשבה אצל שורה שלמה של מדענים מהשורה הראשונה המערערים מחדש על הרעיון של סיכון מקרינה ברמות חשיפה נמוכות. לדעתם סיכון אין, תועלת אולי יש. קבוצת מדענים אלה שמספרם גדל מאד משנה לשנה טוענים שפעולה על פי גרף ה-LNT מגיעה מנקודת ראות מפוקפקת, לא מוסרית ובעלת בסיס מדעי חלש, שלא רק שלא תורמת לבריאות הציבור אלא כנראה שאפילו מונעת ממנו חיסון טבעי מועיל.
הכותב מרכז את תחום המחקר והפיתוח בבלוקל רביד וחבר בועדות תקינה במכון התקנים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
