ילדים עם פחד מחושך- להדליק להם את האור? 

כולנו מרגישים לא בנח בחושך במקומות לא מוכרים. נכון, שכמבוגרים אנחנו פחות מרגישים את זה, כי אנחנו רגילים לחושך אצלנו בבית, כי היינו במספיק סיטואציות חשוכות ולמדנו להסתדר כך שהיו לנו מספיק למידות מוצלחות ואנחנו בטוחים, פחות או יותר, ביכולת שלנו להסתדר במצבים האלו. בבית שלנו המוכר לנו, אנו מסוגלים לקום באמצע הלילה לשירותים מבלי להדליק את האור בכלל. למעשה זה נובע מכך שכבר יצרנו לעצמנו מפה בראש של מיקום החפצים והקירות בביתנו, ונוכל להסתדר גם אם תהייה עלטה מוחלטת.

אבל תתארו לעצמכם, כמבוגרים וכהורים, מצב בו אתם מגיעים למקום חדש לכם שאתם לא ממש מכירים, אתם עדיין לא יודעים איפה נמצא כל דבר ואיך מגיעים ממקום למקום, כשלפתע יש הפסקת חשמל. איך תרגישו? מה תהייה החוויה הראשונית שלכם? סביר להניח שתרגישו חוסר נוחות, הנובעת מכך שנקלעתם למצב לא מוכר, לא ידוע ואתם אפילו, אם תודו, מרגישים קצת חסרי אונים.

אותו דבר מרגישים ילדים בחושך. נכון, יש ילדים שיפגינו יותר פחד, ואחרים שיפגינו פחות, אבל השורה התחתונה היא שבמידה כזו או אחרת רב הילדים חוששים מהחושך.

אז מה בעצם אפשר לעשות?

נחזור לדוגמא של הפסקת החשמל, מה היה עוזר לכם? סביר להניח שידע אודות איפה הדברים נמצאים, איך מגיעים חזרה לחדר שלכם ואולי אפילו קצת אור (הרי לא הייתם מבקשים בהכרח את אור השמש, וסביר להניח שהייתם מסתפקים בנר קטן...).

לפי הגישה הקוגנטיבית התנהגותית (cbt) כדי להתמודד עם הפחד, עלינו לצמצם את ההימנעויות שלנו סביב מושא הפחד. אם נשליך זאת לעולם הילדים, דבר בסיסי בהתמודדות עם הפחד שלהם, הוא לא להעלים את החושך לחלוטין, כי היינו רוצים שילמדו להתמודד איתו ולא ימנעו מלהיות בסיטואציות חשוכות, כי הרי זה לא ממש מציאותי. לחילופין, רצוי להישאר עם הילד בתוך החושך, ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי לגרום לו להיות פחות מאיים.

הצעות לדוגמא:

1. אם יש צורך נדליק אור קטן- לא כזה שכאמור יעלים לגמרי את החושך, אלא יעזור מעט להתמצא במרחב.
2. נלמד את הילד איך להתמצא בחושך, למשל בחדר הילדים, דרך לימוד מיקומם של הרהיטים והקירות. אפשר למשל להתחיל באור מלא, ולהפחית את האור לאט לאט עד לאור קטן של מנורת לילה. הרעיון הוא לתת לילד תחושה של שליטה בסיטואציה ע"י מתן ידע שאנו המבוגרים מתורגלים כבר לרכוש באופן אינטואיטיבי.
3. נשחק באור יום משחקים של חושך- למשל נכסה את העיניים עם מטפחת ונמשש חפצים- כך בעצם ניתן תחושה של שליטה בחושך, ושל יכולת לעבור בין המצבים: חושך ואור.

 כמובן שיש עוד דרכים רבות נוספות, וכן לכל ילד נתאים את הדרך המתאימה לו ביותר, אבל העקרונות הם אותם עקרונות: לא להעלים את החושך, לתת לגיטימציה לפחדים, ולהבין שהפחד נובע מתחושה של חוסר אונים הנובע מחוסר ידיעה של מה שעומד לפניהם.

לקריאה נוספת אודות פחדים של ילדים במאמר: "פחד וחרדה בקרב ילדים".