האדם מחפש משמעות לפי ויקטור אמיל פראנקל
בחודש ספטמבר 1942, פראנקל כרופא צעיר, כלתו הטרייה, אמו, אביו, אחיו, נעצרו בווינה ונלקחו למחנה ריכוז
בצ 'כיה. האירועים שהתרחשו שם ובשלושה מחנות אחרים בהם שהה לאחר מכן, הובילו אותו- אסיר 119104 – ליכולת להבין את משמעות "משמעות חיים".
חשוב לאדם לחפש משמעות לחייו ועצם החיפוש עצמו בריא לנפש, אומר פראנקל,כל התעלמות מהצורך לחיפוש משמעות מזיק לאדם ויכול להביאו לייאוש ודיכאון. דאגתו של האדם, ואף ייאושו, על מידת כדאיותם של החיים הם מצוקה רוחנית, אך בשום פנים ואופן אינם מחלה נפשית...אמת, חיפושי האדם אחר פשר וערכים עלולים לעורר מתיחות פנימית... אולם מתיחות זו עצמה היא תנאי מוקדם לבריאות הנפש..
ויקטור פרנקל נולד בווינה בשנת 1905.לאמו אלזה ולאביו, גבריאל שהיה מנכ"ל משרד שירות חברתי הוא היה הצעיר מבין שלושת ילדיהם . השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1930. היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי.
בין השנים 1940–1942 כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד. פרנקל התחתן בשנת 1942. בתקופת השואה, אף שפראנקל יכול היה לעזוב את וינה ולהגר לארצות הברית לאחר שקיבל אשרת כניסה אליה, הוא בחר להישאר שם ולגונן על הוריו, בתוקף תפקידו כראש המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים היהודי.
בספטמבר באותה שנה, הוא ומשפחתו,נעצרו והובאו למחנה הריכוז טרזין בצ 'כיה. אביו מת שם מרעב. אמו ואחיו נרצחו באושוויץ .אשתו נפטרה בברגן בלזן.רק אחותו סטלה שרדה כי הצליחה להגר לאוסטרליה זמן קצר קודם לכן.
מאוחר יותר, נשלח פראנקל לגטו טרזיינשטט ואח"כ למחנה ההשמדה אושוויץ. בטרזיינשטט עבד כרופא כללי במרפאה, עד שהבחינו בכישוריו בפסיכותרפיה והוא התבקש להקים יחידה מיוחדת, על מנת לעזור למגיעים חדשים להתגבר על ההלם הראשוני. מאוחר יותר הקים יחידה כדי למנוע מקרי התאבדות בקרב האסירים. אך ,רוב זמנו במחנה הריכוז הוא היה אסיר מן השורה, ומילא תפקידים פיזיים כמו חפירות והנחת מסילות לפסי הרכבת.
פראנקל שרד את השואה. סבלו במחנות הריכוז וההשמדה ,העצים את תפיסתו המוקדמת שהתפתחה כבר בגיל הנעורים, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים.
בספרו המפורסם ביותר "האדם מחפש משמעות" {שפורסם לראשונה ב-1946}מתעד פראנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי, ומתאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים. שם מספר פראנקל כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז".
לטענת פראנקל,בני האדם הם חופשיים בבסיסם. למרות שהנאצים יכלו לשלוט בגופו, הם לא יכלו לשלוט בנפשו, שאת החופש שלה לא יכלו לשלול ממנו. תשוקתו של פראנקל להשלים את עבודתו, ותקוותו להתאחד עם אשתו ומשפחתו באחד הימים, מנעה ממנו לאבד תקווה במה שנראה כמצב ללא תקנה.
אחד האירועים הראשונים לחזרתו הביתה מהמחנות לדבריו,היוותה העובדה שאיבד כתב יד שהיה מפעל חייו :"הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה" אשר אבד לו בעת העברתו לאושוויץ. הוא תפר אותו לתוך בטנת מעילו, אך נאלץ לבטל זאת ברגע האחרון. לילות רבים לאחר מכן ,ניסה לשחזר את הכתב במוחו ולהעלותו לאחר מכן על פיסות נייר שנגנבו. כדי להמחיש שהמתיחות שבין שאיפה להגשמה חיובית, סיפר כי מה שהחזיק אותו בחיים במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר אף על מחלת הטיפוס, היה הרצון העז לשחזר ולפרסם את הכתבים.
עוד רגע משמעותי הגיע טרם עלות השחר בעת שצעד בדרך לעבוד על הנחת מסילת הרכבת: אסיר אחר תהה על גורלם של נשותיהם. הרופא הצעיר התחיל לחשוב על אשתו ,והבין כי היא נכחה בתוכו:
ישועתו של אדם היא דרך האהבה- באהבה. הבנתי איך אדם שלא נשאר לו כלום בעולם הזה עדיין יכול לדעת אושר, יהיה זה רק לרגע קצר, בהתבוננות של אהובתו. "
וגם אם לאורך המבחן שלו במחנות, הוא לא יכול לעזור, אבל כיצד לראות את המציאות ולתת לה משמעות-היה בין הדברים שנתנו לו סיכוי לשרוד, היה מה שהחזיק את החזון של העתיד .
ההבנה כי ישנה משימה משמעותית לפניהם, או לחזור יקיריהם היא שעזרה כנראה לשרוד את הסבל של אלו ששרדו את המחנות. ניתן היה למצא בדרך זו את המשמעות לסבל שעברו.זה נתן מטרה בחיים ואפשר התנהגות מוסרית גבוהה ביחס של האדם אל קיומו, וגם אם קיומו- מוגבל על ידי כוחות חיצוניים .
באפריל 1945, לאחר שחרורו מהמחנה, חזר לווינה, רק כדי לגלות את מותם של יקיריו. למרות השבר והעובדה שנותר בודד מאוד בעולם.הוא קיבל עמדת מנהל נוירולוגיות בווינה ועבד שם עשרים וחמש שנה.הוא שחזר את ספרו והוציאו לאור. השלים תואר דוקטור בפילוסופיה , ניהל את המרפאה הנוירולוגית בווינה. פראנקל נישא בשנית לאלינור קתרינה ולזוג נולדה בת בשם גבריאלה. הוא היה מטפס הרים נמרץ וכן,קיבל רישיון טייס שלו כאשר הוא היה 67.
יש לנו הרבה מה ללמוד מאישיותו וכוח הישרדותו והדרך הפילוסופית שהביאה אותו לשיקומו לאחר כל הזוועות שעבר בימי חייו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
