מדוע לא חרב הכותל המערבי 

מדוע לא חרב הכותל המערבי?

 

מאות שנים הכותל המערבי של הר הבית הוא האתר הקדוש מכל אתרי הקדושה של ארץ-ישראל ועם ישראל. מעמדו של הכותל המערבי רם ונישא, משום שנחשב כשריד היחיד מבית-המקדש עצמו. הכותל המערבי, כפי המקובל, הינו חלק מחומת הר הבית שהקיפה את בית המקדש השני. חומה זו נבנתה או שופצה ע"י המלך הורדוס, שחיזק ושיפץ את בניין בית המקדש וסביבותיו. אורכה של חומה זו הוא כארבע מאות מטרים ומעלה. רק חלקה גלוי כיום לעין, והחלק הארי שלה מכוסה ע"י בתים הנשענים עליה.

 

 במקורותינו נאמר, שכותל מערבי של בית-המקדש מעולם לא חרב. במאות הראשונות שלאחר החורבן, עת נאמרה מימרה זו, עדיין התנשא הכותל המערבי של בית-המקדש לגובה ניכר. בני הדור ההוא שאלו עצמם מדוע שפר גורלו של הכותל המערבי מגורל יתר שלושת הכתלים?

תשובתם הייתה, כי הוא זכה בשל היותו הכותל הסמוך ביותר למקומה של השכינה. ארון-הברית שכן סמוך לכותל המערבי של קודש-הקודשים. כך היה בבית-המקדש הראשון. בבית-המקדש השני כבר לא נמצא ארון-הברית, ומקורותינו מספרים שנגנז בעת חורבן הבית הראשון ולא נודע מקומו. מאותו הזמן לא זזה השכינה מכותלו המערבי של קודש-הקודשים, שהוא כותלו המערבי של המקדש גופו. המקום נחשב ל'שער השמים', כלומר, קדושת המקום גורמת, שבמקום זה תפילות ישראל מתקבלות ע"י ה' ברצון רב יותר מבכל מקום אחר.

 

לשאלה מדוע לא חרב הכותל המערבי ישנה תשובה גם בקהלת רבה.

וכך מסופר:

 במצור על ירושלים השתתפו ארבעה דוכסים, ומלאכת הרס החומות נחלקה ביניהם. שלושה מילאו את תפקידם בנאמנות, ורק אחד התרשל ולא החריב את הכותל המערבי מכיוון שגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם. למה? ששכינה במערב. הללו החריבו את שלהם והוא לא החריב את שלו. שלח אספסינוס והביאו.

כשנזף בו טיטוס ואמר לו: למה לא החרבת את שלך?

 אמר לו הדוכס הפיקח: "בכוונה עשיתי זאת, שכן אילו נהרסו כל הכתלים לא היו יודעים בדורות הבאים איזה יופי החרבת.עכשיו יראו הבריות ויאמרו: ראו כוחו של אספסינוס מה החריב!"

קיבל טיטוס את ההסבר וציווה להשאיר את הכותל המערבי לדורות שיבואו. אך אמר לו:

'יפה עשית, אלא בשביל שעברת על מצוותי – עלה לראש הגג והפל עצמך, אם תחיה – תחיה, ואם תמות – תמות. עלה לראש הגג והפיל עצמו ומת.

וכך, על פי האגדה, ניצל הכותל המערבי ונותר על כנו עד היום,אם כי,במרוצת הדורות נהרס גם קיר זה עד היסוד, ולא נותר ממנו אלא שריד. זמן ההרס יכול להיות בכל תאריך שהוא, אך מכל מקום לפני בניית מבנה כיפת הסלע על הר הבית בידי הח'ליף האמאיי המפורסם עבד אלמלכ, בשנים 692-688 לספירה.

 

גילוי הכותל המערבי:

 

כשכבש השולטן סולימן את ירושלים קבע לו לבית מגורים את בית הועד, [זהו בנין ה"מחכמה" הקיים ועומד בצידו הצפוני של הכותל המערבי], בנין זה שימש שנים רבות כבית המועצה המוסלמית, באחד הימים ראה השולטן דרך החלון ישישה כבת תשעים מביאה שק של אשפה ומשליכה את תכנו בסמוך.

לפליאתו של הסולטן,סיפרה לו הזקנה כי ראשי הצבור הרומאים מחייבים את דרי העיר להביא הנה שק או קופה של אשפה פעמיים בשבוע ולהשליך את תכנם דווקא במקום זה וזאת מכיוון שבמקום זה היה בית אלוקי ישראל, ומכיוון שהרומאים לא יכלו להחריבו עד היסוד, גזרו על כל האנשים להביא הלום את האשפה כדי להטביע בגלי האשפה את יסודות הבית, וכך לא ייזכר עליו שם ישראל עוד.

חקר ודרש ומצא שדבריה נכונים.

מה עשה, פתח את אוצרות כספו וזהבו נטל כמה ארנקים מלאים במטבעות, הוסיף עליהם גם סל ומגרפה והוציא כרוז - כל מי שאוהב את המלך וחפץ לגרום לו נחת רוח ממנו יראה וכן יעשה, הלך בכבודו ובעצמו אל תל האשפה ופיזר שם את המעות הרבות שבארנק, ובידיו אחז השולטן את הסל והמגרפה, התקרבו למקום אנשים והיו ביניהם גם עניים, ומשנודע להם כי יש מעות בגל האשפה, החלו לגרוף את הזבל ובלבד שיזכו במעות.כך פינו את תל האשפה המתנשא עד אשר ביום השלושים ,התגלו לעיניהם הכותל המערבי ויסודות בית המקדש.

 כשהשיג השולטן את מטרתו וחשף את שריד בית מקדשם של היהודים, פרסם כרוז ובו איסור חמור להשליך אשפה ואפילו רק לירוק במקום קדוש זה, בי קדוש הוא לאלוקינו.

אחר כן קרא לקצת יהודים דלים שהיו שם ודבר על לבם כאמור, הנה מאת ה' הייתה זאת לי ושמא גרם להחזיר עטרת הבית ליושנה כמו שהיה כאשר בנה המלך שלמה דרומי בקרבו, ואתם יש לכם דין קדימה הרי היסודות לפניכם בנו אותה על הוצאות שלי, ואל תשגיחו בהוצאה.הודו לו היהודים כמובן וברכוהו.

 

עם חידוש היישוב היהודי בירושלים על ידי הרמב"ן בשנת 1267, החלה תפילה סדירה של יהודים ליד הכותל המערבי. יותר מ-700 שנה עברו מאז, ועדיין הכותל המערבי נמצא במרכז הכיסופים של העם היהודי בארץ ובתפוצות, ויהודים נוהרים אליו לבכות ולהתפלל לידו כמימים ימימה.

 

בית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה. האויבים לא הסתפקו בהרס ובחורבן שזרעו במקום, אלא רצו לאבד כל זכר לעובדה שאי פעם עמד במקום בית מקדש יהודי. לצורך מימוש מטרה זו הם חרשו את אדמת ההר, העבירו עפר רב וסלעים ממקום זה כדי ליישר את השטח, והעלימו את העדויות על מיקומן המדויק של המחיצות השונות שהיו בנויות בבית המקדש.

 

לאחר מלחמת העצמאות היה הכותל המערבי, כמו כל ירושלים העתיקה, תחת שלטון ירדן. במלחמת ששת הימים שב ועלה לסדר היום של מדינת ישראל. החוקרים החלו  בחשיפה מדעית סביב הכותל המערבי .

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי