בית המשפט העליון - הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון הדן בסוגיית ההתיישנות במסגרת הליך הגבייה המנהלי.

במקרה זה דובר במחלוקת בנוגע לגביית חוב ארנונה. המחלוקת התעוררה כאשר בעל דירה שהרחיב את שטח דירתו, נדרש על ידי הרשות המקומית, לשלם הפרשי ארנונה, רק לאחר עשר שנים ממועד הרחבת הדירה. בעל הדירה הגיש תביעה כנגד הרשות בטענה כי לפי חוק ההתיישנות היו לרשות המקומית שבע שנים לפנות אליו בדרישת תשלום, ומשלא עשתה זאת חלה התיישנות על החוב. בית המשפט השלום והמחוזי דחו את תביעתו מפאת העובדה כי טענת התיישנות הינה טענת הגנה שלא ניתן להעלותה במסגרת תביעת הנישום.  על כך הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קיבל את טענת בעל הדירה. השאלה המשפטית שנשאלה על ידי בית המשפט העליון היא האם זכותה של הרשות לגבות חובות מס מוגבלת לתקופה שטרם התיישנה?

בית המשפט קבע כי הליך הגבייה המנהלי הינו למעשה, "תביעה לקיים זכות" כמובנה בסעיף 2 לחוק ההתיישנות. כיוצא בזה, כאשר הרשות פותחת בהליך גבייה מנהלי כנגד נישום, הנישום רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. טענת התיישנות זו נותרת טענת הגנה, גם כאשר הבמה בה היא מושמעת על ידי הנישום היא על ידי תביעתו בבית המשפט.

בית המשפט העליון קבע כי לאור העובדה שלרשות מנהלית שני מסלולי אכיפה, האחד, הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט והשני, על ידי פנייה להליכי גבייה מנהליים, הרי שקיים צורך שלא ליצור הבחנה בלתי עניינית בין שני מסלולי האכיפה העומדים לרשות, ולפיכך יש לתת לנישום את האפשרות להעלות טענת התיישנות במסגרת תביעתו לבית המשפט.

לפסק דינו של בית המשפט העליון קיימת השלכה גם  לתהליך הגבייה המתבצע על ידי רשות המכס בנוגע לגירעונות מס.

כידוע, סעיף 2 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח - 1968 קובע תקופת התיישנות של חמש שנים (ובנסיבות מיוחדות אף למעלה מכך).

במקרה בו יבואן אינו משלם את חוב המס, רשאית הרשות לנקוט בהליכי גביה על פי פקודת המסים (גביה). רשות המכס אינה נדרשת לפנות לבית המשפט לקבלת פסק דין ו/או להוצאה לפועל כדי לגבות את החוב, אלא יכולה להפעיל מנגנון גביה עצמאי משלה.

כבר נקבע בעבר בפסיקה כי טענת ההתיישנות מאופיינת כטענת הגנה בלבד. מאפיין זה הינו בעייתי בכל הקשור להליכי הגבייה  והאכיפה, שכן רשות המכס לרוב אינה פונה לבית המשפט על מנת לגבות את חובות הנישום, שכן, היא יכולה לפתוח בהליכי גבייה גם מבלי שבידה פסק דין המכיר בזכותה של הרשות לחוב לו היא טוענת. לכאורה, נוצר מצב בו הנישום לרוב לא יהיה בעמדת המתגונן ועל כן לא תהיה לו את האפשרות להעלות את טענת ההתיישנות כטענת הגנה.

בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, לנישום המתנגד לגירעונות המס שהוצאו לו, ישנה האפשרות להגיש תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט, לפיה יקבע בית המשפט כי בהתאם לסעיף 2 לחוק מיסים עקיפים, חלה התיישנות על גירעונות המס ואין באפשרותה של רשות המכס לדרוש את תשלומם.

רע"א  187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית. ניתן ביום 21.6.10.

ב"כ הצדדים: לבעל הדירה - עו"ד עלא דיאב, לרשות המקומית - עו"ד אולגה גורדון; עו"ד אוהד אליעז

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי