עו"ד גדי קיי, עו"ד גיל נדל
לא פעם רשויות המכס נוהגות להוציא גרעונות ליבואנים מסיבות שונות בגין רשימוני יבוא שהוגשו על ידיהם בעבר. על פי החוק, עד 5 שנים מיום הגשת הרשימון יכולות רשויות המכס במידה וגילו, מכל סיבה שהיא, שהמס שולם בחסר (למשל במקרה של סיווג מוטעה לדעתם) להוציא גירעונות ליבואנים ולהתחיל בהליכי אכיפה וגבייה.
הגרעון מורכב כמובן מקרן סכום המס שלא שולם, דהיינו שיעור המסים שהיו אמורים להתקבל נומינאלית, בצירוף ריבית והצמדה המשערכים את הערכים מנומינאליים לריאליים. מלבד שלושה רכיבים אלו מתווספת לגרעון גם תוספת הנקראת "קנס פיגורים". תוספת זו כלל אינה מבוטלת ויכולה לעיתים להגיע עד לשיעור של עשרות אחוזים כאשר היא נגזרת מתקופת הגרעון. נמצא שייתכן מקרה בו הגרעון הוצא ע"י רשויות המכס למעלה מ-4 שנים מיום הוצאת הרשימון ובמקרה זה שיעור קנס הפיגורים יכול להגיע לסך של למעלה ממחצית משיעור קרן הגרעון!
המקור החוקי לחיוב בקנס הפיגורים הוא חוק המסים (קנס פיגורים), תשמ"א-1980. סעיף 2 לחוק זה קובע כי החל מתום שבוע מהמועד שנקבע לתשלום המס יתווסף לסכום החוב קנס פיגורים בשיעור של 0.2% מסכום המס שבפיגור, לכל שבוע של פיגור נוסף או חלק ממנו. למעשה מדובר בתוספת של למעלה מ-10% בשנה
. ויודגש, תוספת זו היא בנוסף לריבית ולהצמדה אשר היבואן מחויב בהם בכל מקרה. תכליתו של קנס הפיגורים, כמו קנסות שונים אחרים הקבועים בחוק, להרתיע יבואנים מניסיונות להערים על רשויות המכס על מנת לפטור עצמם מתשלום מכס ומסי יבוא אשר הם מחויבים בהם, לפי העניין.
מאחר והמדובר בקנס אשר בהגדרה הינו בעל מאפיינים עונשיים-הרתעתיים, קיימת סמכות לגובים בבתי המכס לוותר במקרים מסוימים על כולו או חלקו, בדרך כלל כמובן בכפוף לתשלום מלא של הקרן הריבית וההצמדה.
אמות המידה או הקריטריונים הנשקלים בעת החלטה האם לוותר על קנס הפיגורים, מזה שנים היו קבועים בתאמ"ו (תדריך אגף המכס ומע"מ) - פירסומים של הנחיות פנימיות מחייבות שונות של רשות המכס.
על פי הנחיות אלה, על מנת שיבואן יזכה לוויתור או להפחתה בדמי קנס הפיגורים יהיה עליו לעמוד בדרישות דומות לאלה שנקבעו בחוק מסים עקיפים לוויתור על חסר.
חוק מיסים עקיפים מגדיר מקרים מסוימים בהם על אף שאין מחלוקת שהיבואן לא שילם סכומי מס שהיו מוטלים עליו על פי דין, אם התקיימו נסיבות מסויימות - מספר תנאים מצטברים, יהיה היבואן פטור מתשלום המס. התנאים המצטברים הם (1) כי היבואן מסר את כל המידע והמסמכים שברשותו והטעות שהביאה לחסר לא נבעה ממסמך או מידיעה שהגיעה ממנו או שהיה עליו להציג או לחשוף ולא עשה כן. (2) כי היבואן היה תם לב ולא ידע ולא היה עליו לדעת כי התהווה חסר (3) היבואן מכר את הטובין מבלי להביא בחשבון את עלות המס מאחר שלא צפה אותה ושינה מצבו לרעה באופן בלתי הפיך.
לעניין ויתור על קנס פיגורים הוחלו התנאים האלה עם ריכוך מסוים. במקום שהיבואן יצטרך לעמוד ב-3 התנאים במצטבר, עליו לעמוד בתנאי (1) ובנוסף או בתנאי (2) או בתנאי (3).
כך או אחרת, מן התנאים שנקבעו לוויתור על החסר עולה, כי ההיגיון העומד בבסיסם הוא כי במקרים שיבואן היה תם לב ולא הטעה את רשויות המכס וכן במקרים ששינה מצבו לרעה, קיימת סמכות לרשות המכס לוותר או להפחית מדמי קנס הפיגורים.
לאחרונה, פירסמו רשויות המכס בתאמ"ו הנחיות חדשות אשר משנות מקצה לקצה את הקריטריונים לעניין וויתור על קנס פיגורים כאשר על פי קריטריונים חדשים אלו, ככלל, אין לוותר על קנסות שנצברו אלא במה שהוגדר "מקרים חריגים ביותר". המקרים היחידים שיוכלו להטות את הכף ולהביא לוויתור על קנס פיגורים, מצטמצמים לרשימה סגורה שניתן להגדירם כמקרים "הומאניטאריים" ובהם: מחלה או נכות קשים, נרקומן בתהליך גמילה וכיוצא בזה. כמו"כ ניתנה בידי רשות המכס הסמכות לוותר על קנס הפיגורים במקרים של קשיים משמעותיים בגבייה - המהווים בעיקר שיקולים פראקטיים.
לדעתנו, קריטריונים חדשים אלו, המצמצמים את מקרי הוויתור על קנסות פיגורים למקרי קיצון של מקרים סוציאליים חמורים, מרוקנים את סמכות הוויתור מתוכן.
בשים לב לכך שהקנס יכול להאמיר עד לרמה של עשרות אחוזים משיעור קרן החוב, וזאת בנוסף לריבית ולהצמדה כאמור לעיל, יש בשלילה מוחלטת של וויתור עליו פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקניין של היבואנים.
יש לזכור, כי בחלק גדול מן המקרים, גירעונות במסי יבוא הם של חברות גדולות ולא של אנשים פרטיים. משכך, הקריטריונים החדשים אינם רלוונטיים כלל לחברות.
ההנחיות החדשות אמנם מבחינות בין קנסות שנצברו עד להוצאת הגרעון - אשר לגביהן חלים הקריטריונים המחמירים החדשים, לבין קנסות שנצברו מיום הוצאת הגרעון ובמהלך ההתדיינות בין היבואן לרשויות המכס עד לגיבוש העמדה הסופית של רשויות המכס לחיוב במס - לגביהן ניתן שיקול דעת לרשויות המכס לוותר על קנס הפיגורים בכפוף לתום ליבו המלא של היבואן.
שיקול הדעת לוויתור על קנסות שנצברו לאחר הוצאת הגרעון מהווה למעשה שריד לקריטריונים ששלטו בכיפה בעבר ואשר שמו במרכז שיקולים של תום לב, שינוי מצב לרעה וכיו"ב. למעשה אין כל היגיון באבחנה בין התקופות השונות. אותם קריטריונים של תום לב תקפים לכאורה באותה מידה גם לגבי התקופה שעד הוצאת הגרעון.
לסיכום, אנו סבורים כי מן הראוי שהקריטריונים לוויתור על קנס פיגורים יהיו נוקשים פחות ויאפשרו ליבואן ליהנות מוויתור על קנס הפיגורים - המהווה תוספת מכבידה למדיי על תשלומי הגרעון שממילא מכבידים עליו - לכל הפחות באותם מקרים בהם הוא פעל ללא דופי ובתום לב מלא.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
