משה מנהיג ענק הנפרד מהעולם בנקמה במדיינים
למנהיגים גדולים יש שעות מורכבות וקשות .כך אנו רואים שמשה רבינו,מנהיג ענק,נפרד מהעולם בנקמה. נקמה גדולה, קשה ואכזרית.
בפרשת מטות מצווה הקב"ה את משה לצאת למלחמה יזומה נגד המדיינים. הסיבה היא,האסון הגדול שנגרם בעטיין של בנות מדין, שהזנו את בני ישראל וגרמו למגיפה הנוראה.
הקב"ה מצווה את משה: "נקם נקמת בני ישראל מאת המדיינים" . ה' אומר למשה לנקום במדין ואחרי זה ימות ,כלומר דחיית הנקמה, דוחה את מותו. רבי יהודה אומר:"אלו רצה משה לחיות כמה שנים, היה חי. שאמר ליה הקדוש ברוך הוא, נקם נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף. תלה הקדוש ברוך הוא מיתתו בנקמת מדין. אלא להודיעך שבחו של משה, שלא אמר, בשביל שאחיה אעכב נקמת בני ישראל מן המדינים".
התביעה האלוקית ממשה 'לסגור סיפור' עם המדיינים לפני מותו מעוררת מחשבות על משמעותה של הנקמה:
-נקמה היא מושג מאוד פסול ביהדות, שהלוא כך נצטווינו "לא תקם" ואילו בפרשתנו, הנקמה מופיעה כדבר חיובי מאוד מאוד, כמצווה ציבורית ראשונה במעלה .
-מה מאפיין מעשים נקמנים ומתי מתעורר יצר הנקמה?
-למה נצטווינו לנקום במדיינים ולמה משה נפרד מהעולם דווקא בפעולת הנקמה?
-האם אלוקים לא היה יכול לעזור למשה לסיים את חייו בפעולת חסד?
כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין שם הצילו אותו ממוות יתרו ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. והרי המשל אומר, באר ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן. יש אומרים, שאינה זו אותה מדין שנתגדל בה משה, שזו בצד מואב והיא חריבה עד עכשיו.
צווינו בתורה: "לא תיקום ולא תיטור" .ציווי זה מתייחס רק לנקמה שבתוך עם ישראל. אדם מישראל צריך להבין שעם ישראל הוא עם אחד, ולכן, לא ייתכן שאדם מישראל ינקום בחברו על רעה שעשה לו. מכיוון שעם ישראל הוא כגוף אחד, יד שמאל לא תכה את ימין. ה' יכול לנקום כי נקמתו לא בגלל כעס רגשי אלא בשביל שלום העולם ואילו אדם נוקם מתוך כעס ונקמה כזו אסורה.
משה מתרץ את הציווי להנקם במדין, ומסביר את שורש איבת העמים לישראל. ישראל ותורה אחד הם. פגיעה בישראל היא פגיעה בקיום התורה והמצוות, היא פגיעה בקב"ה כביכול, והמבקש לפגוע בישראל, מבקש לפגוע בהופעת שם ה' בעולם. על כך כמובן, אין אנו יכולים לעבור לסדר היום. שאיפת נקמה כשלעצמה אין בה עניין גדול, אך אם היא נעשית נגד כבוד שמים, נגד המהות שעם ישראל מייצג בעולם, ממילא האחריות והשיקול לכך נמסרים לנו ישירות מאת ה', וללא עיבוד אנושי.
חובת הנקמה נועדה בעיקר, לא כדי להרתיע את האויב שמא יפגע בעם ישראל פעם נוספת, אלא היא באה כנקמה על העבר . לנקום מן הגויים שעשו רע לישראל- זו מצווה. אלוקים, בפרשה שלנו, שולח את משה לנקום במדיינים ואילו משה לא מקיים את המצווה בעצמו אלא מעביר את ההוראה הלאה, לנציגי השבטים.
התורה מציינת כי הגיוס למלחמה כנגד מדין מחייב בחירת "אנשים צדיקים" (רש"י), משום שמלחמת מדין היא נקמת ה'. תוצאת החיבור בין הלוחמים הצדיקים לקב"ה, הניבה ניצחון צבאי על העם המדיני, ללא כל חסרון מצד ישראל. לאחר הניצחון התורה מתארת שגם צדיקות הלוחמים לא נפגמה. כלומר, הלוחמים אשר פעלו כשליחים של כלל ישראל, חזרו להתחברותם המקורית עם הכלל. השלל חולק חציו ללוחמים, חציו לכלל העם, אחוז מחמישים לכוהנים, ואחוז מחמישים ללויים. דהיינו, שלל המלחמה חולק בין כל חוליות השרשרת המרכיבות את החברה הישראלית, כולל תרומה לכוהנים והלויים המיצגים את החיבור לקב"ה.
וכך ראינו את משה רבינו מבצע את המוטל עליו מתוך אהבה וציות למצוות אלוקים.גדולתו של מנהיג כמופת שעובר מדור לדור.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
