"מה דעתך על הסדרה?" הוא שואל אותי. הוא כבר מכיר אותי. גם כשאני כבר מוכנה להתיישב מול סדרה אמריקנית יש לי ביקורת עליה.
"זה נסבל, אבל זה עדיין לא זה".
"תסבירי לי למה", הוא ביקש.
עכשיו הייתי צריכה להסביר לו ולעצמי למה זה לא זה.
"כי זה מסוג הסדרות שכל כך מתאמצות להראות שהאנשים כאן מאוד אמיתיים ושאין כאן שום פוזה, אבל זה כל כך שקוף, עד שהכל כאן הוא פוזה אחת גדולה".
וזה גם מה שאני חושבת על יאיר לפיד. הוא כל כך מתאמץ להיראות טבעי, זורם, נטול פוזות, אמיתי, והכל יוצא לו כל כך עקום ומעצבן. הוא בלתי נסבל. זה מתבטא בין היתר בהערות שלו אחרי כל כתבה באולפן שישי. הוא כל כך רוצה שהן ייראו ניטרליות ואמיתיות, מייצגות את גישתו המוסרית, והן פשוט מיותרות.
הנה למשל משהו שנחרת בזיכרוני, כתבה מ-14.11.08 - "סיוטים מאונס". התגובה של לפיד כל כך עצבנה אותי אז, והיום, כשקראתי מאמר על כוונותיו (או על היעדר כוונותיו) להיכנס לפוליטיקה, עשיתי חיפוש ומצאתי אותה.
הכתבה היא על נער שלפני 11 שנים הותקף מינית על ידי שלושה מחבריו בפנימייה. התוקפים נקנסו באלפיים שקל. עשר שנים אחר כך הילד החליט לתבוע מיליונים מהנערים, מהפנימייה וממשרד החינוך. בכתבה הילד חוזר לשם ומתעמת עם אחד התוקפים.
בסוף הכתבה שואלת אותו הכתבת יפעת גליק: "אתה כועס עליו?"
הנער משיב: "לא, אני לא כועס עליו. אני כועס על עצמי, שאני לפעמים נוטה להיות קצת פתי. להאמין שכאילו דברים משתנים, שאנשים משתנים. חוץ מזמנים, שום דבר לא משתנה באמת".
הכתבה מסתיימת. אנחנו חוזרים לאולפן, ליאיר לפיד. לפיד חייב להגיד משהו. הוא עושה פרצוף של "מסכים-לא מסכים", ואומר: "אנשים כן משתנים, לא כולם".
בשביל מה זה היה? למה הוא היה צריך להתעמת עם המשפט החזק הזה של הנער, שסיים את הכתבה? זאת האמת של הנער. למה לפיד נדחף? את מי זה מעניין מה דעתו על אופיים של בני אדם?
יאיר לפיד הוא כמו הסדרות האמריקניות, וגם הישראליות, שכל כך מתאמצות להיראות אמיתיות, ומאמצן כה שקוף.
אותי זה לא משכנע.
______________________
לכתבה באולפן שישי: http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-374ad087f7c9d11004.htm עורכת לשון, מנהלת אתר לעריכה לשונית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
