התיאור המדויק ביותר של החברה הישראלית הוא מה שקורה לנו כאן בימים אלו ממש; מי שנתקל בסיפור גניבת הגופה על ידי המון חרדי, בניסיונות להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, הפגנות השבת מול מפעל אינטל בירושלים והתרפסות המדינה מול קווי ההפרדה באוטובוסים בין נשים לגברים באזורים חרדיים, מי שראה את כל אלה ולא חיבר בין האירועים, צריך לפקוח את עיניו לרווחה. אל תטעו, מדובר בקמפיין חרדי מתוזמן ומתוזמר היטב, קמפיין שמטרתו לפגוע בחופש הבחירה של כולנו. קמפיין שנועד למוסס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק בדרך למדינה חשוכה ונחשלת. אגב, הקשר בין כל אלה לבין יהדות מקרי בהחלט. אין טיפת צדק יהודי או מוסר יהודי באפליית נשים בתחבורה הציבורית, אין שום אלמנט של אתיקה יהודית בגניבת גופה על מנת למנוע מאנשי החוק לבצע את עבודתם בכדי להגיע לאמת. אך ורק הפגנת שרירים צינית ומתריסה. אבל הקמפיין הזה לא פועל בריק, הוא מנצל את החשש הקמאי וחסר הביסוס שטמון אצל יהודים רבים, שמא יש משהו בדת הזו, חשש מהכישוף והסוד הזה, מהלא נודע. אבל אין שם דבר מלבד פוליטיקה במובן הכי פרימיטיבי וציני שיש. פוליטיקה ותו לא. פוליטיקה שכל ייעודה לפגוע בחופש של כולנו בדרך לשלטון של אנשי דת. יהדות היא מוסר, תרבות , דרך חיים, כל אלה לא קשורים למה שמתחולל באותו קמפיין חרדי מתוזמן. במקום לעסוק בבניית יסודות חברתיים איתנים של חברה מגובשת מוסרית אנחנו מכלים את עצמנו מבפנים, על ידי פילוג, שוביניזם ודעות קדומות וחשוכות.
לא מדובר כאן בויכוח פילוסופי על יהדות ומוסר אלא בויכוח על שליטה פוליטית גרידא. דווקא כאשר זה קורה, חשוב שנזכור שיש לנו את האפשרות למנוע מהאלמנטים הפוליטיים החשוכים האלה, להשתלט על חיינו. המהפכה הזו, השינוי הזה לא דורשים מאיתנו אלא לבחור, פשוט לבחור. המהפכה הזו מתחילה בבית שלנו, במשפחה. היא אומנם לא דורשת מאיתנו לצאת לכיכרות אבל היא מהפכנית ומטלטלת יותר מכל מאבק חברתי אחר. אין כמו יום המשפחה החל השבוע להעלות על נס את המהפכה החשובה של דורנו, המהפכה המשפחתית, שצועדת במלוא עוצמתה וכל מי שמחליט לבחור הוא חלק ממנה. באורח פרדוקסאלי הפכה הדרך החרדית, גם לחילונים גמורים, לברירת המחדל בכל הנוגע לענייני הזוגיות והנישואין. התפקיד שלנו הוא לשנות את ברירת המחדל הזו למען הדורות הבאים. אף אחד לא מבקש לבטל את הדת, פשוט לשחרר אותנו מכבליה. לאפשר אופציה אחרת, אלטרנטיבה למי שלא מוכן לאזוק את עצמו בכבלי הרבנות. בשנים האחרונות נוצרה ההזדמנות הזו, האלטרנטיבה המהפכנית אך הטריוויאלית כל כך, לתת לכל אדם לבחור את הדרך שלו לזוגיות, להורות , למשפחה. דווקא ביום המשפחה אנחנו צריכים לציין את החופש למשפחה, את הזכות שיש לכל אדם להקים תא משפחתי על פי תפיסתו. יום המשפחה הוא יום של חירות אנושית בסיסית. לאף אחד אין את הזכות להפקיע את החירות הזו, בטח שלא לקחת עליה מונופול בשום צורה ובשום אופן.
הכותבת : אירית רוזנבלום עו"ד מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
