אז איך מיישבים את הסתירה על בריאת חווה?
[מאמר מוקדש לעמיקם נוישפיל,אשר אתגר אותי לבדוק]
חוה אימנו היא מצד אחד ישות מטפיסית עליונה, האבטיפוס של כל הזהות הנשית במהלך ההיסטוריה. מצד שני חוה היא בשר ודם, אמם של קין הבל ושת .היא בעלת דמות כפולה, בדומה לבעלה אדם הראשון שגם הוא היה בעל דמות כפולה.
התורה מספרת לנו את סיפורם של אדם וחוה בשתי מערכות שונות, האחת בגן עדן והשנייה בעולם הזה. מתוך שני הסיפורים עולה כי מדובר בשתי דמויות שונות כמעט לחלוטין.
לדעתו של פילון האלכסנדרוני , הוגה דעות בן המאה הראשונה לספירה:
-בפרק א' מדובר באדם רוחני- ולכן אינו זכר ואינו נקבה. הוא אינו חומרי ולפיכך גם אינו מיני. אדם רוחני זה הוא האידיאה "מושכל באופן גשמי לא זכר ולא נקבה..."
בגן עדן, אדם וחוה קיימים כישויות מטפיסיות-רוחניות -הזוג הראשון חי ומתפקד בגן עדן ללא גוף אלא נשמות בלבד. כל הסיפור המתואר עם הנחש והאכילה מפרי העץ הכול התרחש ללא גופות אלא נשמות בלבד.
-בניגוד לאדם בפרק ב' שהינו אדם מוחשי, שיש בו תרכובת של חומר ארצי ויסוד אלוהי והוא זכר. וממנו נבראה האישה.
אדם וחוה המולדים הם ישויות פיזיות נורמליות.- הם בעלי גופות אנושיים המולידים ילדים. חשוב לציין כי הרגע בו נעשה המעבר מנשמות ללא גוף לנפש הנמצאת בתוך גוף היה לאחר החטא, כפי שמתואר בתורה (בראשית ג, כא): "ויעש ה' אלוקים לאדם לאשתו כותנות עור וילבישם".כותנות עור זהו הגוף הפיסי, ומרגע זה ואילך מדובר על אדם פיסי ממשי.
סוגיה אחרת: מתי נבראה חוה? מפשט הפסוקים עולה כי חוה נבראה לאחר החטא. שכן הפעם הראשונה ששמה של חוה מופיע בתורה זה מיד לאחר סיום החטא והעונשים שבאו בעקבותיו (בראשית ג, כ): ויקרא האדם את שם אשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי".
לגבי כיצד חווה נבראה,קיימות שתי גרסאות שונות:
- הגרסה האחת בפרק א' בספר בראשית: " ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם"
-הגרסה השנייה בפרק ב' "ויבן ה' אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאנה אל האדם" .
הפירוש שניתן:
בתחילה נבראה הנקבה, שבהמשך הפכה להיות האישה ואחר כך האישה הפכה להיות חוה. למעשה ניתן למצוא שלושה זוגות שונים בסיפור בריאת העולם:
1.זכר ונקבה - השלב הטבעי, הביולוגי הקיים גם אצל בעלי החיים.האדם הראשון כפי שנברא ביום השישי היה ישות ביולוגית אחת שהיה גם זכר וגם נקבה, לפני הפרדת האישה מהאיש מן הצלע.
2.איש ואשה- השלב השכלי, התודעתי. הכרה שיש אישיות נוספת חיצונית לי.האדם קורא לנקבה אישה, והוא אף נותן לשם זה סיבה: "כי מאיש לקחה זאת". כלומר יש כאן הכרה שכלית שמדובר באישיות נוספת, חיצונית לאדם. זוהי דרגה גבוהה יותר מאשר דרגת זכר ונקבה.
3.אדם וחוה - השלב הנשמתי.הכרה באישיות השנייה והבנה שיש לנהל עמה דיאלוג על מנת להצליח בחיים המשותפים.יש כאן עליית מדרגה נוספת. האדם לא רק מבין בשכלו שיש כאן אישיות עצמאית נוספת מחוץ לו, הוא גם מבין שעל מנת לקיים חיים נכונים ומשותפים עם אישיות זו עליו לנהל דיאלוג אמיתי עמה.
המדרש מנסה להסביר את הנאמר בפרק א' :
"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו... שהיו בו גם סימני זכרות וגם סימני נקבות" (בראשית רבה*, ח' ) המדרש מנסה גם להסביר וליישב הסתירה: "אמר ירמיהו בן לעזר: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו, שנאמר "זכר ןנקבה בראם" . אמר ר' שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון דיפרוסופון בראו וניסרו ועשאו גביים לכאן ולכאן. מתיבין ליה והא כת' : "ויקח אחת מצלעותיו"....(בראשית רבה, כ"א). כלומר ר' ירמיהו בן לעזר מפרש וטוען שהאדם שעליו מדובר בפרק א' הינו אדרגינוס.
את הסתירה שעולה מפרק ב' , לפיו נבראה האשה אחרי האדם -מיישב ר' שמואל בר נחמן. הוא טוען שאת המלה "צלע" יש להבין כ"צד" . כלומר חוה הנבראת היא אחד מצדדיו של אדם. הפרוש מתאים לטענת ר' ירמיהו בן לעזר, שלפיו "אדם" בפרק א' הוא אנדרוגינוס – כלומר יצור המורכב מזכר ונקבה. ספור הבריאה בפרק א' מספר על בריאתו של יצור אחד (האנדרוגינוס) ואילו ספור בריאתה של חוה, משלים את הספור, בתארו כיצד הופרדה חוה מאותו אדם-אנדרוגינוס. "ויקח אחת מצלעותיו" – אינו אלא תאור ניסורו של הדיפרוסופון-האנדרוגינוס לשניים, והפיכתו לשני יצורים נפרדים זה מזה. שני יצורים שהם זכר ונקבה.
"ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זאת". זאת הפעם – כלומר שזו לא הפעם הראשונה, הייתה פעם קודמת, הייתה אישה אחרת לפני שהאישה הנוכחית נלקחה מצלעו של האדם. ואכן חז"ל מכנים את האישה הזאת: חוה הראשונה או לילית. עוד מספרים לנו חז"ל כי חוה השנייה (חוה "שלנו") נוצרה בהרדמה כללית, ואילו חוה הראשונה נוצרה ללא הרדמה. כלומר אדם הראשון היה בהכרה מלאה וראה כיצד נוצרת ממנו חוה הראשונה. כאשר ראה אותה כולה מלאה דם וריריות זה הגעיל אותו והוא התרחק ממנה. לאחר שהקב"ה ראה שהאדם אינו רוצה את החווה הראשונה הוא החליט לברוא עוד חוה, אך הפעם בניתוח עם הרדמה כך שהאדם לא יהיה עד לתהליך.
גרסה דומה למדרשי בראשית רבה, מצוייה ב"המשתה" לאפלטון:
"....גם מין שלישי היה בנמצא... שאז היה מעין אנדרוגינוס, אשר צורתו ושמו היו מורכבים משניים אלה, מהזכר ומהנקבה... צורתו הייתה עגולה כולה...וארבע ידיים היו לו, ורגליים כמספר ידיו, ועל צווארו המעוגל ישבו שני פרצופים שווים זה לזה בכל ושני פרצופים אלה שפנו לצדדים הפוכים היו מחוברים בראש אחד, וכן היו לו ארבע אוזניים וערוות שתיים... והיה הולך, כמוני עכשיו, בקומה זקופה לכל צד שרצה.
ונוראים היו ברוב כוחם וחזקתם וברום לבבם תקפו את האלים... וזאוס והאלים האחרים טיכסו עצה מה יעשו להם... העמיק זאוס לחשוב, עד שאמר לבסוף: דומני שמצאתי עצה, כיצד יתקיימו בני האדם ומהיותם חלשים יותר יחדלו מחוצפתם, שהנה, אמר, אחתוך אותם לשניים, וממילא יהיו חלשים יותר, אף תועלת יותר נפיק מהם, מאחר שיתרבה מספרם... לאחר שדיבר כך חתך את בני האדם לשניים ...והנה לאחר שנחתך טבעו של האדם לשניים, התגעגע כל חצי לחציו השני.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
