כושר שכנוע כערכת עזרה ראשונה מיידית 

תיקון התדמית הגרועה של ה"שכנוע" וה"משכנע"

למרות התדמית ה"גרועה" של השכנוע (אנשי מכירות למיניהם המשתמשים בו והמבצעים מניפולציות ) לעיתים כולנו בשטף היומיום ממש זקוקים לו ולעיתים אף נואשות. רצוי מאד "כתיק עזרה ראשונה" שישמש אותנו, מדי פעם לרענן את הידע השכנועי.טיב השכנוע כמובן עשוי להיות שונה מאדם לאדם.אך ישנם עקרונות וכללים החוזרים על עצמם בכל שכנוע ומכל סוג (ובכל תחום) וישנם כללי שכנוע וידע שכנועי ברורים מאד - המשרתים בדרך כלל מקצוענים.ישנם גם תרגילי שכנוע ו"שיטות" מלוכלכות" אולם די יהיה להשאירן למקרים שבאמת יהיה נחוץ שכנוע דראסטי במצבי חירום בלבד ובמצבים המחייבים זאת.במאמר פופולארי זה - חצי מקצועי הרי שאין ממש צורך בהבאתם. 

כעיקרון,שכנוע אינו דבר שלילי ואין בו כל פסול וודאי וודאי שלא שום מניפולציה. השכנוע במיטבו נועד לשמש ככלי עזר במצבים בהם הוא מחוייב ויכול להבהיר לאנשים דבר כלשהו ולהניעם ולשנות את עמדתם והתנהגותם כאשר אנו מבינים כי אנו עשויים לעזור להם או לעצמנו במצב נתון.השכנוע הינו כלי חזק מאד ועוצמתו אף עולה ככל הנראה על כלי נשק (רבות משתמשים בו אף ב"לוחמה פסיכולוגית"). שיטותיו עשויות לשלוח זרועות איתנות אל תוך חלקי אופי האדם אל תוך שלושת אזורי בטלר (בטן,לב וראש) והן עשויות לחולל פלאים או לעשות שמות - בהתאם לאנושיותינו או "רשעותנו".על כן רצוי אף להיות זהירים מאד כאשר אנו משתמשים בשכנוע.

אדם נבון המשתמש בשכנוע נכון לא רק שאינו מקלקל את תדמית ה"שכנוע" אלא אף מוסיף לה הבנה ויופי מתוך התועלת שהוא מספק לסביבתו הסובבת אותו. אדם נבון המניח כי הוא רואה את הדברים נכון אף אמור מיוזמתו להסכית כדי לשמוע על דרכי השכנוע וארגונן ולספק לסביבתו שכנוע נכון אודות ראיית הדברים הנכונה מצידו.כולנו למשל מצפים שאדם עם כסף יתרום למטרות צדקה ושחלילה לא ינכס רק לעצמו את מלוא הסכומים.כך גם בשכנוע. מטרתו העיקרית הינה להפעיל אותו כדי לספק לסובביך ראייה בהירה,נכונה ומפוכחת של הדברים.אם אינך בטוח כי אתה רואה את הדברים נכון אל תשמש בשכנוע היות ואתה מטפל אגב כך בחומרי חשיבה ורגש המשתנים אצל שומעיך. אין צורך להוסיף להם כמובן עוד אינפורמציה מעבר לזו השוטפת אותם ממילא בשטף היומיום.שכנוע טוב לעומת זאת הינו ריכוז תשומת ליבם וארגון נכון של הדברים החשובים כדי להניח את דעתם ולספק עבורם איכות חיים נעימה יותר ובחוכמת ההמלצה של מה הכי כדאי לעשות או ממה להמנע.   

מעבר לכך,גם כאשר נחשוב על עצמנו וודאי נשים לב שביכולתנו ליצור הפרדה של ממש ו"חציצה" בין תכני החיים השורצים ליד האוזן והמאיימים להפריע לאיכות חיינו, לבין השפעתם עלינו אם רק נתפוס מרחק נכון מכל הפעילויות הפועלות עלינו והמאיימות לשכנע אותנו - באופן הפוך. מצבים,אנשים ודיבורם והצעות מפתות מסוגים שונים.  

שכנוע כתיק "עזרה ראשונה" שנחוץ תמיד ביומיום

השכנוע והשימוש בו -יעילותם ברורה לכל אדם פיקח אף מעבר למצויין כאן.די יהיה בלהזכיר ולו במעט מספר מצבים מצומצם ביותר כדי לשוב ולעיין בעקרונות השכנוע ולרעננם ולהבהירם.שכנוע עשוי לחרוץ לחיוב או לשלילה את השגת הדברים הנדרשים ובתחומים רבים וקריטיים: רופא המנסה לשכנע חולה לטפל בעצמו,שכנוע של אדם לנהוג בזהירות כאשר אנו מבינים כי עשויה להתרחש תאונה מחרידה מיידית,שכנוע שיכור הנטפל אלינו כדי שיעזוב אותנו במהרה מבלי לפגוע בנו.בכל אלו די כדי להבהיר כי כושר שכנוע הינו קריטי לעיתים יותר מכסף.לכן מוטב אם נתפנה,ולא רק בהקדשת הזמן כעת,אלא אף בריכוז המירבי ונאפשר לעצמנו את שיפור כושר השכנוע שלנו באמצעות מאמר מקצועי שיטפל בכך עבורנו.

הבה נתחיל. (השתכנעתם?)

כללי תשומת לב שכדאי להקפיד עליהם: (ולא לשכוח תוך כדי השכנוע)

 ראייה בהירה ומפוכחת של מלוא תמונת אפשרויות הדיבור:

• 
על מה מדברים  

• איך מדברים
• אל מי מדברים
• אל מה בתוך המי מדברים
• באילו שיטות שכנוע אנו משתמשים
• כיצד אנו ממקמים את עצמנו ביחס למקשיב לנו (מעליו,מתחתיו,בגובה העיניים)
• באיזו גישה אנו נוקטים
• מהם המהלכים אותם אנו מבצעים (צעדים קדימה,צעדים אחורה,צעדים פנימה וכן הלאה).
• מהי חוכמת דיבורנו (על כך ישנם מאמרים ספציפיים).
• כיצד אנו מפתחים את מלוא הדברים אגב השכנוע - או -לחילופין - האם אנו רק מדברים "אסוציאטיבית" לא סדר וארגון (קיים גם שכנוע כזה)

 פירוט:

על מה מדברים זוהי השאלה הגדולה ביותר. חוכמת הדיבור ככלל והשכנוע בפרט נסובה על כך.כלומר,מהיכן הכי כדאי לגשת אל הענינים.

האם מתוך העיניים שלי,האם לחילופין מתוך עיני החברה (אף אחד לא היה עושה כך..../ כולם יהיו בעדי ...) או האם "ללא עיניים" ורק לדבר על הדברים עצמם ללא ניתוח כלל. ישנן גישות שונות אולם ברור לכל בר דעת שהאופציה הטובה והחסכונית ביותר (מבחינת כוחות ומבחינת התפתחות השיחה) הינה לדבר רק "על הדברים עצמם" ללא קישור לוגי או אמוציונאלי עדיין לשום גוף סובב (לא "אני" ולא "אתה").

חכם גם לשמור את הגופים להמשך.

סביר והגיוני גם לשמור את גוף ה"אני" להמשך ההתפתחויות כקלף טעון וחזק יותר. (אגב,גם אח"כ ,מאוחר יותר,הרי שבתוך ה"אני" יש בטן לב וראש.גם אותם נצטרך לשמור בחוכמה למיקומים הנכונים בשיחה).

מאיפה מדברים על ה"מה".

המשך יבוא 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי