רבים הם שצופים את קריסתה של החברה בישראל בשל איומי מלחמה, הרעה כלכלית או פילוג פוליטי מלווה באלימות. אני איני חושב כך. דעתי היא שאיבה הולכת ומעמיקה בין גברים ונשים, אשר שורשה בחינוך חד מיני בגיל צעיר והופכת להפרדה בין תחומי מקצוע גבריים ונשיים, מלווים בנקמנות על רקע אפליה מינית מתמשכת הן בשכר והן בתעסוקה, כל אלה מוצאים את ביטויים באלף ואחת דרכים ונימים במרקם החיים.
טיפולי יציבה: הולכת ומעמיקה התופעה של נשים מטפלות בנשים בלבד, גברים מטפלים בגברים בלבד. היוזמה היא של המטפלים עצמם, המניע לרוב הוא החשש מפני הטרדה מינית הדדית או הפללה בזדון של המטפל על ידי המטופלת. מרגע שנסגרו שני אלה יחדיו בחדר הטיפולים, לא יועילו הכחשות המטפל על תלונת המטפלת. במדינת ישראל, גם אם יוכח שהופלל בזדון ואין בסיס לתלונה, יצטרך המטפל לעבור דרך ייסורים ארוכה כדי להוכיח את חפותו.
ההטרדה המינית השכיחה ביותר בין מטופלות ומטפלים היא הופעה לטיפול בלבוש חושפני ופרובוקטיבי. הטרדה אחרת הינה מיקוד עצמי של המטופלת במיניותה בזמן הטיפול.
מאחר שמטפל אמור להיות רגיש ואמפאטי לתחושותיו ומצבו הגופני של המטופל, הוא יחווה התעוררות מינית, שהיא "מראה" לתחושות המטופל. מכאן צפוי לו מאבק פנימי בין התעוררותו המינית ובין מחויבותו המקצועית, ואוי לראשו אם יכשל במאבק זה. עבור מטפלים צעירים מול נשים מבוגרות, יש בכך מעמסה קשה: כל הערה למטופלת בנושא הלבוש עשויה להרחיקה מן הטיפול, והוא יאבד לקוח ויוציא לעצמו שם רע בכל מקרה. מאידך, התעלמות לכאורה והתמדת הזמן עשויים להביאו לידי מעשה הטרדה ממשי. הפתרון הקל הוא להימנע מערוב מיני והיצמדות לעיקרון של גברים מטפלים בגברים, נשים מטפלות בנשים. לכך יש מחיר לשני המינים מבחינת המטפלים והמטופלים כאחד.
ירידת איכות הטיפול: כאשר נשים מטפלות בנשים בלבד לאורך דורות של מטפלים וותיקים שהופכים למדריכי הכשרת מטפלים, נוצרת ירידה של ממש באיכות ההכשרה, לצד ירידה בהכנסות המטפלות.
עיקרון זה נכון בכל מקום, ומודגם היטב בבתי הספר הממלכתיים: חינוך חד מיני של מורות בלבד מכיתה א' ועד ח' הביא למסורת של שכר נמוך למורות לצד ירידה מתמשכת באיכות החינוך. גברים נמנעים ממקצוע ההוראה בשל השכר הנמוך, והימנעות הגברים ממקצוע זה גורמת לשכר להמשיך ולהיות נמוך. דוגמא להתרחשות זאת היא שביתת המטפלות של רפואה משלימה בקופ"ח כללית מן השנה האחרונה. רובן המכריע נשים, ומאידך אפשר ששכרן נמוך הרבה יותר מן המקובל בקרב מטפלים עצמאים.
לגברים מטפלים יש בעיקרון ההפרדה המינית נזק כלכלי של ממש, משום שנשים הן רוב הלקוחות בתחום טיפולי היציבה. הן משום שהכנסתן הפנויה לצרכי מותרות כמפרנסת שנייה או אשת קריירה עצמאית גדולה משל הגברים, והן משום שמודעותן ליציבה בהיבט של הופעה חיצונית וטיפוח עצמי גדולה יותר.
איבת נשים וגברים בחברה הישראלית הנה בבחינת "מגפה" בחיי היום יום. הביטוי הרחב ביותר לעניין זה הנם הבירוקרטיה והתקשורת. שני תחומים שבהם לנשים יש רוב מוחלט של "פועלות" נמוכות מעמד ושכר תחת הנהלתם של גברים בעלי שכר לא ריאלי בגובהו.
פער השכר ובעיות של יחסים רעועים בחיי המשפחה ,לצד עבר אישי של קורבנות להטרדות מיניות מצד גברים מביא לטינה מתמדת ויחס רע של נשים כלפי גברים בתחום המקצועי, הכשלה והמעדה של תוכניות פיתוח ופרויקטים, יוזמות כלכליות וביצוע מעוקב בכל תחומי החיים. מנהל יכול להיות כריזמטי ושאפתן, פעיל ויוזמתי, מאך מוצא את עצמו נכשל שוב ושוב בידי מזכירתו, כי היא זאת שתקבע את לוח הפגישות או תקליד את הוראותיו. הדוגמא האקטואלית ביותר לעניין זה היא התנהלותה של פרקליטות המדינה ב "משפט ההטרדה המינית של ח"כ רמון". רשלנות מקצועית לכאורה, כמעט בלתי ניתנת להוכחה כרשלנות במזיד של העלמת ראיות מסייעות להגנה, הנה קו פעולה שרבים חוו באופן אחר אך מתוך עיקרון זהה בתביעות שומה מופרכות מצד רשות המיסים כלפי נישומים אקראיים שעלו בחכה. צריך לזכור שבפרקליטות כמו ברשות המס ורוב משרדי הממשל, כוח האדם הוא נשי ברוב כמעט מוחלט.
צפריר רובין :מורה לחינוך יציבה בטאי צ'י ושיטת אלכסנדר. מדריך טיול טאי צ'י יציבה בטיילת המכתש, מצפה רמון
http://www.yetziva.lanegev.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
