כבר ילדתי-מה קורה לגופי? 

כבר ילדתי-מה קורה לגוף שלי?

 

לאחר הלידה ,מתחיל הגוף מצד אחד לחזור לפעילות רגילה לא הריונית.

בו-זמנית הוא ממשיך להתארגן להנקת התינוק וטיפול בו.

לכאורה,יש עתה חזרה לתקופה הקדם-הריונית,אולם מה שהיה הוא לא מה שיהיה-אנחנו בתקופת חיים חדשה ומרתקת.

 לא היתה לנו קודם דוגמתה.

יתכן שאפילו מבנה הגוף והגיזרה יהיו עולם חדש עבורינו!

 

מה מתרחש בגוף האשה?

תהליכי החזרה למצב הגוף קודם ההריון כוללים:

התכנסות הרחם לגודלו הרגיל.

דימום-הפרשה לדנית(lochia)

הבראה והגלדה של צלקת האפיזיוטומיה או צלקת הניתוח,ב"קיסרי".

 

שינויים הורמונליים ובהם ירידה חדה של פרוגסטרון ואסטרוגן ועליה של פרולקטין.

 

כמו-כן חשוב שמערכות הגוף,כלן,(גם אלו שאינן חלק ממערכת הרביה,שחלקם השתבשו לעיתים בהריון או בלידה,)  תפעלנה בתקינות לאחר הלידה :

לחץ-דם

דופק

מתן שתן

פעולת מיעיים.

 

לאחר הלידה,חשוב,לכן לעקוב ולבדוק,את כל הנ"ל.

 

היולדת נשארת,כשעתיים לאחר הלידה ,בחדר התאוששות ,סמוך לחדר לידה.

המיילדת עוקבת אחר עוצמת הדימום והתכנסות הרחם,לחץ-דם,דופק,מתן שתן,כאבים ותלונות .

לחץ-דם נמוך מאד,יחסית, יכול להעיד על איבוד דם רב,ויצריך לעיתים מתן מנות דם ליולדת.

ובכלל בגלל שעלולים להתפתח מצבי פתולוגיה מסכני חיים,בשלב זה,יש לתת תשומת-לב רצינית ולשים לב ל:

דימום עקב אטוניה של הרחם,שמהווה סיבה עיקרית לearly post partum hemorrhage.

לקרעים או המטומות בתעלת הלידה או בפרמטריה(רקמת החיבור שעוטפת את הרחם ועלולה להקרע).

 

 חלק מהדימומים שהוזכרו ניתן למנוע בפשטות ,ע"י עיסוי חיצוני של הרחם וע"י מתן מכווצים,במקרה של אטוניה.

השגחה על כל  סימני החיים החיוניים,חשובה אז,מאד.

 

כן,עלולים להופיע,אז,מצבי אלרגיה ותגובות חריפות,לחומרי אילחוש שקיבלה היולדת.

 

גם מחלות יסודיות שהיו ליולדת,עוד קודם,עלולות להתעצם בעקבות הלידה.למשל:

מחלות-לב

מחלות דרכי הנשימה

 מחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה.

סכרת.

גם זאת יש לבדוק ולשלול בהתאם לאנמנזה שנתנה בבואה ללידה.

 

כשפרק זמן זה עובר בשלום, מועברת היולדת למחלקת יולדות למספר ימים.

שם יש להמשיך לעקוב שהכל תקין:

הרחם מתכווצת עוד

צבע וריח ההפרשה הלדנית תקינים

מצב האפיזיוטומיה או הצלקת הניתוחית בהחלמה

מתן שתן וצואה

דופק

לחץ-דם

מצב השדיים(גודש,נוקשות,,זרימת חלב,חום השדיים והגוף בכלל)

כאבים ותלונות

שנויי מצב-רוח.

 

במשך שהותה של היולדת בביה"ח,מומלץ,שתקבל הדרכה נכונה להנקה וטיפול בתינוק,כולל החזקתו,רחצה,היגיינה ובריאות וחשיבות הקשר לטיפת חלב.

כמו-כן חשוב שתקבל הדרכה,על טיפול בגופה שלה:

לבצע שטיפות תכופות מאד,כדי לזרז,ריפוי קרע האפיזיוטומיה.

לשים קרם מתאים או שמן על הפטמות למניעת סדקים.

 ללמוד לעסות את שדיה,לעשות מקלחת חמה,או קומפרס,במקרה של גודש הגורם לנוקשות וכאבים בשדיים,ולפנות למדריכת הנקה ואח"כ אולי לרופא,אם אלו לא יעזרו וחום גופה יעלה.

חשוב ללמד את היולדת ולעודדה ,לעשות תרגילים בסיסיים לכווץ רצפת האגן,שעוזרים גם הם בריפוי חתך החייץ.

 

 שינויים גופניים נוספים

 ובעיות העלולות לקרות בהמשך

 

לאחר הלידה קטן נפח הבטן.

היולדת מאבדת כ-12 ק"ג בעקבות הלידה.

בעקבות התקטנות הבטן,נרפה העור שהיה מתוח,ומאבד באופן זמני את האלסטיות שלו.סימני המתיחה אינם נעלמים לגמרי.צבעם הופך לכסוף,ורוחב הפסים קטן.

לעיתים מתרחבים שרירי הבטן הישרים ולעיתים קיימת רגישות ניכרת מעל לסימפיזיס פוביס.

תופעה חמורה יותר היא היפרדות שני חלקי עצם הבושת,שעלולה לגרום לקשיים בהליכה ולהליכה מתנדנדת.זה עלול לקרות כתוצאה מהרלקסציה ההריונית של פרקי  האגן,העלולה גם לגרום לכאבים באגן,בשל התרופפות  המפרקים האיליו –סקרליים,או בשל פריקת עצם הזנב.

פדזיוטרפיסטית בכירה,אותה שאלתי,ממליצה במקרה של היפרדות עצמות הבושת,להמנע מהרמת משאות כבדים. להמנע מהליכה מרובה ולבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.

רצוי להעזר בפיזיוטרפיה ,לזרוז השיקום.

 

חלקים מסוימים של הגוף,אינם חוזרים לצורתם הקודמת.

הפטמות מתכהות וגדלות.(אז מה קרה?)    השדיים צונחים או משנים צורתם לאחר ההנקה, ישנו מגוון של שינויים בהם.

שרירי דפנות הבטן  מתקשים לחזור למראה הקודם שלהם,אך ניתן לשפר זאת בתרגילי חיזוק שלהם.

 יתכן שתחוש שגופה כבר אינו מושלם,כפי שהיה קודם שהרתה. בעיני הוא נעשה נשי יותר...מה דעתך? מהי נשיות אם לא, פריון, על כל המשתמע ממנו?!

 

עלולות להופיע תופעות פתולוגית שונות ,שאין לפרטן כאן.חשוב לכן ,כתמיד, להיות קשובים לגוף.אם מתעורר חשש,שמשהו לא תקין מתרחש,לפנות לרופא,אפילו כדי לוודא,שאין סיבה לדאגה!

 

אמנם משכב הלידה הוגדר לתקופה של שישה שבועות.זו גם התקופה שאומרים,שלוקח לאם ולתינוק להכיר ולהסתגל זה לזו,בהנקה ובצרכים נוספים.מדובר באנשים ולא בלוחות-שנה,כך שיתכן שוני במשך ההסתגלות מ"זוג"(אם-תינוק) ל"זוג".

גם אם משכב הלידה מסתיים,ניתן לומר ,לדעתי לפחות,שתקופת "אחר הלידה" ארוכה יותר.

ההתאוששות הגופנית,מצב חוסר השינה, ההסתגלות למערך המשפחתי החדש ולמצבים רגשיים משתנים,הינם תהליכים אנושיים משתנים באורכם ובאופיים,מאשה לאשה ואף מלידה ללידה אצל אותה אשה.

את השינויים הגופניים,הרבים,כתבתי במכוון ,בטור אורכי ,כדי לתת את התחושה כמה הם רבים ו"חובקי מערכות",רבות בגוף.(בבחינת:רק מלראות זאת אפשר להתעייף).

 

חלק מהשינויים החלו עוד בהריון ורובם,התרחשו,אז בהדרגה.

השינויים בעקבות הלידה,חלקם הרב,פתאומיים הרבה יותר,ומהווים בעצם חלק או המשך של "הלם הלידה" שמתואר בפי נשים ואנשי מקצוע טיפוליים.

שינויים חדים וגדולים,מהווים,במידה זו או אחרת ,טראומה לגוף,גם לאשה שעברה הכנה לכל המכלול הגופני-רגשי,רב העוצמה הזה.כמאמר חז"ל:"אינה דומה שמיעה לראיה"וודאי לא לחוויה!

וסיפרה לי ,חברה עובדת סוציאלית,שהיום, כוללים אנשי מקצועה ,את התקופה שלאחר הלידה,בהגדרת "פוסט-טראומה"-PTSD.

ניתן לומר,שיש בתקופה זו,לפחות,אפשרות שתהפך לתקופה קשה מהרגיל,עקב כל השינויים ביחד.מוכנות טובה,חינוך נכון להתמודדות מציאותית בשלבים שונים ולא פשוטים בחיים,יכולים לעזור  ליולדת ובן-זוגה להתמודד,עם הקשיים הגדולים והחדשים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי