מהו אובדן שער?
נשירת שער היא דבר טבעי אשר מתרחש במחזוריות . כל אדם בוגר משיר שער מידי יום בכמות תקינה של בין 40-80 שערות. השאלה היא מתי בעצם אובדן שיער נורמאלי הופך ללא תקין?
התשובה היא שכאשר השער מאבד חלק משמעותי מנפחו בבת אחת, או כאשר השערות יוצאות ביחד עם השורשים שלהן, אזי זהו מצב המצריך התערבות. בכל אופן, נשירה קבועה של מעל ל 80 שערות ביום מצריכה התערבות. אובדן השיער יכול להיות מפושט או ממוקד, באם הוא ממוקד אזי המצב נקרא בשם אלופסיה.
חשוב להדגיש שיש שוני בין נשירת שיער ולבין התקרחות תורשתית- אשר נקראת בלעז:
MPB\FPB [ MALE\FEMALE PATTERN BALDNESS]. במצב של MPB/FMB יש השפעה גנטית ולעיתים אף הורמונאלית [רגישות לתוצרי הטסטוסטרון - DHT], במצבים אלו קשה הרבה יותר לטפל באמצעות ההומיאופתיה, משום שהתקרחות משמה אובדן שער עם השורשים שלו, כלומר נזק בלתי הפיך לזקיקי השער.
מהן השערות?
למרות כל מה שמראים לנו בפרסומות - השערה היא אוסף של תאים מתים. לכן כל השמנים, שמפואים ותכשירים אינן יכולים להחיות את השיער, אלא רק אולי לרככו ולשוות לו מראה "בריא" יותר. השערה צומחת מתוך זקיק בעור, אשר "מצמיח" תאים מתים עם חלבון בשם קרטין, אשר מעניק את החוזק לשערה [וגם לציפורניים]. השערה צומחת בסנטימטר בערך בכל חודש.
מהי מחזוריות צמיחת השער?
במחזוריות צמיחת השער קיימים שלושה שלבים:
- ANAGEN STAGE - שלב הצמיחה של השער מתוך זקיק השיער. שלב זה נע בין 2-6 שנים. ככל ששלב זה ארוך יותר - יש לנו יותר שערות על הראש.
- CATAGEN STAGE - שלב הדעיכה, זהו שלב המעבר שבו זקיק השערה מצטמק וחלק מהזקיק עלול למות. שלב זה אורך בממוצע כחודש.
- TELOGEN STAGE - השלב הסופי שבו זקיק השערה נמצא בסוג של "תרדמת". שלב זה יכול להימשך עד 4 חודשים. לאחר שלב זה שוב זקיק השערה חוזר לשלב ה ANOGEN וכן הלאה. זקיק שערה יכול לעבור מחזוריות זו אפילו 20 פעמים.
באופן תקין 90% מזהמן זקיקי השערה נמצא בשלב ה ANOGEN ואילו שאר הזמן בשלב ה TELOGEN. היפוך היחס בין השלבים - כלומר רב הזמן זקיק השערה נמצא בתרדמת - גורם להידלדלות שיער.
מהם הסימפטומים המאפיינים נשירת שער?
באופן כללי, התסמינים הם ירידה בנפח השער ובכמותו, נסיגת קו השיער, היווצרות "מפרצים", היווצרות קרחות קטנות בצורת טלאים, או בצורת משולש, או בצורת נחש מתפתל.
מהם הגורמים לנשירת שער?
הגורמים לנשירת שער מתחלקים לשלושה גורמים עיקריים: סיבות מקומיות, סיבות כלליות, וסיבות נפשיות.
סיבות מקומיות:
• א. נגעים עוריים מקומיים אשר גורמים לנשירת שער, בין אם הם מדבקים כמו פטריות למיניהן, או בין אם לא מדבקים כגון קשקשת, פסוריאזיס ואקזמה.
• ב. חשיפה מקומית לרעלנים. כן רבותי, כל הרעלים שמוכרים לכם בתוך השמפו ה"ידידותי" מכילים די הרבה כימיקלים ולעיתים אף פטרו-כימיקלים אשר פוגעים בסופו של דבר בזקיק השערה. מיותר לציין שכל הג'לים ןהמוסים לשיפור מראה השערה עלולים לסתום את הזקיקים ולגרום לדלקת מקומית שתוביל לנשירה. גם שתיית מים מזוהמים עם מינרלים ומתכות כבדות, רעלים תעשייתיים מובילים לאותה תוצאה.
• ג. הזנחת הקרקפת. היגיינה היא דבר חשוב, מחד גיסא אין לחפוף בתכיפות מוגזמת, אך מאידך יש לשמור על היגיינת הקרקפת ולשוטפה בשעת הצורך, כמו כן יש להימנע מקרינה ישירה על הקרקפת וגם יש להימנע מאדים רעילים תעשייתיים [גם כל התרסיסים לשיפור מראה השיער].
סיבות כלליות:
• א. תזונה לקויה, אשר תוביל לחסר במינרלים וויטמינים החיוניים לתקינות זקיק השערה, כגון: ברזל, אבץ, גופרית, ויטמינים מקבוצת B,A. לעיתים בעיות בספיגה בשל מחלות מעיים ואנמיה עלולים ליצור מצב דומה אשר השלכותיו לגבי איכות וקצב הצמיחה של השערה זהים.
• ב. שיבושים הורמונאליים - אסטרוגן, פרוגסטרון והורמוני בלוטת התריס קשורים לנשירת שיער. על כן במחלות בלוטת תריס, גיל המעבר ולאחר לידות - אנו צפויים לשיבושים הורמונאליים אשר יתבטאו בנשירת שער.
• ג. מחלות חריפות אשר גרמו להחלשות חיוניות הגוף ומערכותיו, כגון דלקת ריאות, טיפוס, זיהומים ויראליים.
• ד. תרופות וסמים. לחומרים כימיים שונים יש את היכולת לפגוע בשורשי השערה או לפגוע בתאים אשר מתחלקים מהר [כימוטרפיה]. גם שימוש ארוך טווח בסטרואידים, אנטיביוטיקה, נוגדי לחץ דם ואפילפסיה, וגלולות למניעת הריון עלול לגרום לנשירת שער אצל חלק מהאנשים.
סיבות נפשיות:
מתח רגשי ממשוך יוביל לבסוף לירידה בתפקוד החיסוני ובחיוניות הכללית. יש המבחינים היום במגמה הולכת וגוברת של נשירת שער בקרב גברים צעירים - דבר שלא היה נפוץ כל כך בעבר. יש המייחסים תופעה זו לקרינה סלולארית, מתח ולחצים.
בהומאופתיה, כל רגש אשר נחווה באופן עוצמתי עלול להוביל לבעיה תפקודית כללית אשר תשפיע בסופו של דבר על תהליך צמיחת השער. למשל, דאגות מרובות,עצב ואבל, חוסר סיפוק ואכזבה מזוגיות או ממקום העבודה, אובדן מעמד או כל שינוי בלתי צפוי כמו אובדן משפחתי ואישי, פחדים ממושכים.
לכן בהומאופתיה לאופי המטופל יש תרומה עצומה לתהליך נשירת השער, אך בהמשך - גם לדרך בחירת התרופה המתאימה.
מהי התקרחות גנטית - MPB\FPB?
כפי שכבר צוין לעיל, ניתן לטפל בקלות יחסית בנשירת שער, אך לעומת זאת קשה הרבה יותר לטפל בהתקרחות גנטית.
MPB\FPB - הם תוצאה של הזדקנות, שינויים הורמונאליים ותורשה. עם השנים הגברים והנשים מאבדים את נפח וכמות השער, אך התקרחות תורשתית משפיעה יותר על גברים. כרבע מהגברים יתקרחו על גיל 30, ושני שליש מסך הגברים יתקרחו עד גיל 60.
MPB - התקרחות גברית גנטית: תוצריו של הטסטוסטרון כמו DHT, הם בעלי השפעה לסוג התקרחות זו - משום שה DHT באנשים הרגישים אליו - גורם להצטמקות זקיקי השערה[ במיוחד באזורי המצח, והקודקוד], ולהפחתת משך ה ANAGEN PHASE. לכן באנשים מסורסים אין את התופעה הזו של התקרחות גנטית, למרות שזה קיים אצלם בתורשה. ההתקרחות תעשה בשלים, כאשר בתחילה קו המצח ייסוג, עד להתקרחות מלאה ולרצף קרחתי בין הקודקוד ועד למצח.
FMB- התקרחות נשית גנטית - יש נשים הנוטות לפתח קרחת תורשתית. הגורמים המשויכים לתופעה זו הם - הזדקנות, גנטיקה ושוב - שינויים הורמונאליים, במיוחד הופעת הורמונים גבריים לאחר גיל הפסקת הווסת. אופי ההתקרחות הוא שונה מהגברים בכך שלמרות שיש נשירת שער לכל שטח הקרקפת - קו המצח נותר תקין בדרך כלל.
כיצד הומאופתיה יכולה לעזור בטיפול בנשירת שער?
נשירת שער מצריכה טיפול פנימי. מחקרים הראו שהומאופתיה מציעה טיפולים מצוינים עבור סוגים שונים של נשירת שער. מעבר לכך הומאופתיה יכולה למתן אובדן שער נוסף תוך 8 שבועות בערך.
בהומאופתיה מאמינים שכל נשירת שער היא תוצאה של חוסר איזון פנימי, גם אם יש גורמים חיצוניים שתורמים לכך. לכן כל מקרה נבדק לגופו בפרטנות, ונבדקת השאלה האם יש קשר תורשתי, רגשי או הורמונאלי.
במידה ויש חוסר איזון הורמונאלי - אזי הטיפול יהיה מוכוון לגורם זה בין השאר. אותו הדבר אם הגורם הוא רגשי, או מקומי - כמו פסוריאזיס או אקזמה, אזי טיפול במתח הנפשי או באקזמה למשל, יסייע במניעת נשירת השער.
למה כדאי לנסות הומאופתיה בטיפול בנשירת שער?
הומאופתיה היא שיטה טבעית, בטוחה וקלה לחיזוק כוח החיות של האדם.
הומאופתיה יכולה למתן נשירת שער באופן משמעותי ביותר. למשל אם קודם המטופל נהג לאבד 200+ שערות ביום,לאחר משך זמן מסוים הנשירה תתמתן לקצב תקין של 30- 40 ביום.
במצבים של התקרחות MPB\FPB, ניתן לבקר את המשך ההתקרחות [לעומת זאת יהיה כמעט בלתי אפשרי להשיב את הגלגל אחורה].
הומאופתיה מטפלת בשורש הבעיה, ולכן תטפל בכל הגורמים לבעיה הזו - בין אם הגורם הוא הזנה לקוייה, בעיות ספיגה, מתחים רגשיים או מחלות מקומיות על הקרקפת.
מהם מגבלותיה של ההומאופתיה בטיפול בנשירת שער?
כאשר המטופל עבר טיפולים ממושכים אשר דיכאו את יכולתו הטבעית של הגוף להתאזן, כמו משחות, תרופות וסמים, אזי המקרה עלול להיות יותר קשה מהרגיל, וייקח יותר זמן עד שהגוף ישוב לרמת האיזון והחיוניות התקינה. מעבר לכך, אין אפשרות להשיב את הגלגל אחורה במידה ויש התקרחות גנטית ממושכת.
במצבים רגילים תוצאות טובות ניתן לראות תוך בערך חודשיים, אך שוב יש להתחשב בגרומים שונים אשר יכולים להשפיע על משך הריפוי, כמו - משך זמן נשירת השער, האזור שנגוע, מידת התפשטות הקרחת, דיכויים שונים שהמטופל עבר[סטרואידים, תרופות ומשחות], מחלות נלוות כגון סכרת, בלוטת תריס לא תקינה.
מהם ההמלצות לתזונה במצבים של נשירת שער?
תזונה לקויה עשויה לזרז את נשירת השער כאשר קיימת נטייה גנטית. ישנם מרכיבים הכרחיים לתקינות זקיקי השער ואיכות צמיחת השער. תזונה מאוזנת ובריאה היא דבר הכרחי תמיד לכל מצב של חוסר איזון פנימי, וכך גם במקרה הזה של נשירת שער.
תזונה המבוססת על דגנים מלאים [חיטה ואורז מלא, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל], וקטניות [עדשים, שעועית, טחינה, אזוקי] בתוספת של אגוזים פירות וירקות - היא תזונה בריאה ומאוזנת. יש להמעיט במזון תעשייתי, מעובד, מטוגן, [בקיצור בלי ג'אנק פוד].
כמו כן חשוב להדגיש שאין זה מן התבונה לרוץ ולקנות בבית המרקחת סטוקים של ויטמינים, מולטי- ויטמינים ותוספי תזונה. חבר'ה - הכול נמצא במזון שלנו, והסכנה לתופעות לוואי בשל מנת יתר של תוסף תזונה כמעט ולא קיימת כאשר אנו ניזונים בתבונה.
להלן מרכיבים אשר יכולים לסייע בבניית שער ושיקומו:
ויטמין A,B,C, E, חלבונים, חומצה פולית[עלים ירוקים], ברזל[נמצא באצות ובטחינה מלאה], אבץ[נמצא בגרעיני דלעת וחרוב], נחושת [נמצא באצות], יוד[ נמצא באצות], צורן [סיליקה - נמצאת בדגנים מלאים], חומצות שומן[נמצא בדגי ים עמוקים -כגון סלמון, טונה והליבוט].
המרכז הישראלי לרפואה הומאופתיתקליניקות הומאופתים מוסמכים בפריסה ארציתמוקד מידע וזימון תורים: 077-5100747www.homeopathic-center.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



