חינוך יציבה דרוויניזם וגנטיקה 

לא רק למדען  הממשלתי במשרד החינוך יש ספקות במוצא המינים

וברעיון שמוצא האדם מן הקוף.

אפשר שלכל מורה בשיטת אלכסנדר , טאי צ'י ושיטות אחרות שעוסקות בחינוך היציבה וטיפול בלקויות יציבה, יש ספקות בקשר לרעיון הזה. הספקות מתחילים בשלב העבודה המעשי: כל מורה לש. אלכסנדר חווה במו ידיו את התחושה הברורה של התעצמות כושר ההתנגדות של השלד כלפי מעלה  עקב הנחיות שכליות ומניפולציה של היציבה.

כל מאסטר של טאי צ'י מסוגל להתנגד ולדחוף בחזרה שני אנשים ויותר , ללא שימוש בטריקים של אמנויות לחימה. די לו שיתמיד בהנחיית הכיוונים של ה 'צ'י' שלו.

כלומר: היציבה של האדם קשורה בתודעה שלו, וכנ"ל יכולת התנגדותו ללחצי הכבידה.

היציבה אצל האדם והאופן הברור שבו משפיעה התודעה על היציבה מלמדים שאדם הוא רק מי שיכולתו להתנגדות מלאה לכבידה היא באופן שאדם עושה זאת. כלומר, רק אדם יכול להיות זקוף כמו אדם. אין כל קשר בין היציבה של הקוף ובין יציבת האדם. אף שהם נראים דומים ביציבתם, תפקודם ביחס ללחצי הכבידה שונה לחלוטין, וקודם בהיבט של השפעת התודעה והמודעות על אפיון היציבה והתנהגותה. אצל האדם, היציבה היא קו התפר בין הנפש והגוף.

חינוך יציבה: כל אדם מקבל חינוך יציבה למן רגע הולדתו. כל יודע קרוא וכתוב קיבל חינוך יציבה שהוא שונה מחינוך היציבה של האנאלפבית. חינוך היציבה הוא גורם הרבה יותר משמעותי מדפוסים גנטיים בחיי האדם, כל שכן מוצא המינים כתנ"ך חילוני. קופים, עכברים לבנים ושאר בעלי חיים, ניתן לאלפם לביצוע מטלות שונות, אך לא ניתן לחנך את יציבתם. מכאן, שמחקר מדעי המתבסס על השונות והדמיון בין החיה לאדם הינו חסר ערך ומלמד את האדם מאום על עצמו. כיוון שיציבתו מחונכת, והיא משפיעה על כל כולו. גם על דרכי ונושאי מחקרו המדעי. לכל חוקר מדעי יש כבר טראומה של היציבה המונעת ממנו לחקור את היציבה באופן אמין ומשוחרר מחסימות נפשיות. הסיבה לטראומה: שעות הישיבה בכיסא שהן תנאי להיותו מוגדר כמדען. בהערכה גסה: יותר מ30.000 שעות ישיבה בכיסא הלימודים. החל מגיל חמש.

דארוויניזים וגנטיקה : במאות האחרונות איבדו אלה במידה רבה את ערכם המחקרי והמדעי,

והיום הם יותר דת חלופית מאשר מדע מדעי. רעיונות פופוליסטיים שנועדו לשווק

מסרים חוזרים על עצמם בתבנית של שטיפת מוח מועברים אל תלמידים בוגרים ומורים בקרב יושבי הכיסאות, מטמיעים בהם שבלונות נדושות של חשיבה, הן אצל בעלי מודעות דתית והן אצל בעלי מודעות חילונית.

מטרתן של שבלונות אלה, חילוניות כדתיות, מערביות או מזרחיות, להסיט את המודעות

של האדם מן האפשרות שהמדען הראשי אף אינו מעיז לחשוב עליה: לא רק שהאדם משפיע על העולם, הוא גם משפיע על עצמו, ובדרכים שאפילו אלוהים לא חשב עליהם.

כמו להכריח כל ילד לשבת 15000 שעות בכיסא מכיתה א' ועד בגרות ,ולעשותו נכה נפש במידה כזאת שלעולם לא יוכל לשאול את עצמו שאלה פשוטה: האם הישיבה בכיסא השפיע עלי, על בריאותי הגופנית והנפשית? באילו אופנים? למען איזו מטרה?

בברכה, צפריר יצחק

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי