מהם החובות המוטלות על ועדת הרשות בדיון בבקשה לנכה נזקק 

על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי לועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה וכן את סוג הפגיעה ואת שיעור הנכות. 

לעיתים, מקום בו סבורה הועדה הרפואית כי מצבו הרפואי של הנפגע אינו סופי והוא עשוי להשתנות תוך זמן סביר בעתיד, היא רשאית לפסוק לו אחוזי נכות לתקופה זמנית בשיעור שתמצא לנכון.

במקרים אלה, הועדה הרפואית אינה מחוייבת להסתמך על מבחני הנכות ושיעורי הנכות שלצידן והיא רשאית לפסוק נכות זמנית לתקופה ארוכה וממושכת ובשיעור נמוך מאוד אשר יש בה לזכות את הנפגע בקצבה חודשית בסכום כספי זעום ביותר שלא יהא בו די אפילו לכלכלתו. 

במצב זה, נפגע אשר אין לו יכולת קיום באותה התקופה- אין הוא מסוגל לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגיע עבודה ), התשט"ז-1956 , המאפשרת לנפגע ליהנות מהגדלת נכותו הזמנית למשך תקופה קצובה ולזכותו בקצבה חודשית גבוהה מזו שנפסקה לו. 

בהתאם להוראות תקנה 18 א' הנ"ל, הסמכות לדון בשאלת היותו של הנפגע "נכה נזקק" נתונה לועדת הרשות המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ומעובד המוסד ואשר בידיה הופקדה הסמכות לקבוע באם לנפגע סיכוי סביר למציאת עבודה במצבו  הנ"ל ובאם קיימת לו הכנסה מתעסוקה.  

בפרשת ח'דר משרקי שנדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתיק בל 1328-10 עלו לדיון שאלת סמכותה של ועדת הרשות ושאלת זכויותיו של הנפגע שעניינו מונח לפתחה.  

באותו מקרה, דובר בנפגע שעניינו נדון מספר פעמים בפני הועדות הרפואיות, אשר מצאו לפסוק לו פעם אחר פעם נכויות זמניות בשיעורים משתנים. 

בהמשך לכך, פנה הנפגע לפקיד התביעות והגיש בקשה להכיר בו כנכה נזקק לתקופה בה נפסקו לו שיעורי הנכות הזמניים . תביעתו אושרה בחלקה על ידי ועדת הרשות ונדחתה בנוגע לחודשים אשר לשיטתה מצבו השתפר והיה לו בהם סיכוי סביר לעבודה, תוך שהיא נסמכת בכך על החלטות הועדה הרפואית.

על החלטה זו הגיש הנפגע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה משטען, בין היתר, כי ועדת הרשות כלל לא בדקה אם קיים שיפור במצבו מבחינת יכולתו לעבוד, לא התייחסה למקצועו, לגילו ולסיכוייו לחזור לעבודה ולא אפשרה לו לטעון בפניה. 

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת הנפגע, בקובעו כי בהיותה של ועדת הרשות גוף מעין שיפוטי. החלטתה, ככל החלטה מנהלית אחרת נתונה לביקורת שיפוטית. 

בית הדין הוסיף וקבע, כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, על ועדת הרשות לפעול על פי כללי המשפט המנהלי וחלות עליה חובות הכוללות, בין היתר, ניהול פרוטוקול, קיום זכות הטיעון של המבוטח והנמקת החלטותיה. 

העובדה כי הרכב הוועדה חייב לכלול פקיד שיקום מלמד על כך כי עליה לשקול שיקולים תעסוקתיים ולא רק רפואיים.  

מקום בו לא מתייחסת ועדת הרשות להיבטים התעסוקתיים של הנפגע הכוללים , התייחסות להשכלתו, גילו וניסיונו התעסוקתי שאז נפל פגם בהחלטתה.  

לא זו בלבד, בית הדין הוסיף וקבע, כי בשאלת חובת ההנמקה הנדרשת שאז יש להקיש מפסיקת בית הדין הארצי בתיק עבל 327/03 , בהתייחסו לחובה זו של הוועדה הרפואית בדונה בדרגת אי כושר של המבוטח , לפיה אין די בכך שהועדה תנמק החלטתה בכך שהיא סבורה כי המבוטח מסוגל לעבודה ביום מלא שלא מצדיקה מאמץ פיסי ניכר ולא התכופפויות מרובות בהיות הדברים בבחינת מסקנה ולא הנמקה מספקת. 

על ועדת הרשות להתייחס למלוא המסמכים הרפואיים שעמדו לנגד ענייה , לרבות אלה מטעם הנפגע בעיקר במקום בו מוגשת חוות דעת פסיכיאטרית שעיון בה מעלה אבחנות ביחס למוגבלויות בתפקוד אצל הנפגע .

על הועדה לשקול ולהתחשב לא רק בנכותו הרפואית ובמגבלותיו של הנפגע כאמור בדו"ח הפוסק הרפואי, אלא גם בנסיבות העובדתיות המסוימות של המקרה, ולשם כך היא צריכה לזמנו ולאפשר לו להציג בפניה טענותיו- התעלמות מכך יש בה משום הפרה של כללי הצדק הטבעי.  

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי