האימון , התרגול החוזר ומה שבינהם. 

02.01.05

 

 

 

עקרונות האימון היבש והתרגול החוזר.

 

זקני השבט אומרים שהתרגול החוזר מיצר את הרב אומן. מאז היינו ילדים  הדהד המשפט הזה באוזנינו ואינו מרפה. כילדים זה היה המורה לפסנתר או כינור שעמד מאחורי המשפט הנורא, בשלב מאוחר יותר היה זה המורה למתמטיקה או מאמן הכדורגל, בצבא היה זה הרב סמל הפלוגתי שהיה אחראי על האימון הנוסף בשעות מאוחרות של הלילה.

כלי הנשק העומדים לרשותנו בחיי היום יום אינם משמשים לתצוגה בלבד. הפסנתר הפך מזמן למעמד תמונות, את המורה לחשבון, החליף המחשב אבל את כלי הנשק אנחנו נאלצים לשאת איתנו מידי יום, כי הוא זה שיעזור לנו, בעת הצורך, לשמור על חיינו וחיי חברינו לחזור למשפחה שלנו בשלום. עכשיו אנחנו מבינים, אולי, שלשאת כלי נשק זה לא מספיק, אנחנו גם חייבים לדעת להשתמש בו, ולהשתמש בו טוב ונכון.

נחשוב לרגע אחד וננסה להבין על מה אנחנו מדברים: אנחנו מדברים על אקדח ( או כל כלי נשק אחד המשמש להגנה עצמית ) הנמצא ברשותנו לצורך הגנה עצמית. עקרון ההגנה העצמית אומר: תגובה לגירוי. אני לא יודע מתי, איפה ע"י מי ובאיזו צורה, יזמת התקיפה נמצאת אצל התוקף. זאת אומר אני רואה משהו ( 8-9 מטר ), מפעיל שיקול דעת של בעד ונגד,( 5-7 מטר)  כן או לא, מגיע למסקנה שרק ע"י שימוש בכלי הנשק שלי אני יכול לעצור את האירוע ( 3-5 מטר ) ומחליט לשלוף אקדח ( 3-2-מטר) ועכשיו ורק עכשיו אני מרים את היד, ניגש לנרתיק, פותח אותו, שולף את האקדח מכוון לוחץ על ההדק ופוגע ( כי אם לא פגעתי עדיף היה לא לשלוף בכלל). הזמן עומד לרשותו של היורה מרגע ההחלטה ועד לפגיעה עצמה הוא הזמן הדרוש לאדם ממוצע ללכת 2-4 צעדים, בערך 1.5-- 2.5 שניות. זקני השבט (זוכרים? ) אומרים שהתרגול החוזר מיצר את הרב אומן, בכדי להגיע ליכולת סבירה של ביצוע בתנאי לחץ אנחנו מחויבים בתרגולים חוזרים של התרחישים השונים. אין לנו שום יכולת לביים את אין ספור התרחישים המתחילים את האירוע, אך אנחנו יכולים בהחלט לבודד ולהכין את השלב  הקריטי, שליפת כלי הנשק והפגיעה במטרה.

סונג טסו אמר:" שמטרת המלחמה אינה מסעות מלחמה ארוכים אלה הניצחון עצמו".  המטרה אינה שליפת כלי הנשק, המטרה היא הפסקת התקיפה. את הפסקת התקיפה אנחנו יכולים להשיג רק ע"י פגיעה במטרה והפסקת הפעילות ההתקפית שלה. ולכן התרגול והאימון אינו יכול להסתיים בשליה בלבד, התרגול חייב להסתיים בפגיעה במטרה.

ולכן יחידת התרגול בנויה משליפת כלי הנשק לחיצה על ההדק ופגיעה במטרה. החומרה הדרושה לצורך התרגול : הציוד המלא של הלוחם (חגור מלא ) כלי הנשק המתורגל ואמצעי הדמיה  לפגיעת הכדור. 

      

התרגול הנוסף אינו המצאת המאה. אומניות לחימה רבות , שמקורן במזרח הרחוק הבינו שבצוע מושלם של תנועה מותנה במספר גורמים הנתונים לשליטתו של המתלמד.

·         הבנתה של התנועה המלאה.

·         פרוקה למקטעים פשוטים ולקבוצות שריר בודדות.

·         ביצוע איטי, מושלם, רב פעמי של התנועה הבודדת.

·         קבלת משוב חיובי על התנועה.

·         חיבור כל התנועות לרצף.

·         הפיכת התנועה לטבע שני.

 

 

 

הבנתה של התנועה המלאה

 

בכדי שנוכל להתחיל בלימוד תנועה מסוימת, עלינו להבין אותה, לדעת איזה קבוצות שרירים עובדות, באיזה עוצמה, באיזה רצף ( אם מדובר בכמה שרירים ). כמו גם את אורכה ואת המהלך התנועה המסוימת.

 

פרוקה למקטעים פשוטים ולקבוצות שריר בודדות

 

תנועות המורכבות מעבודת רגליים, ראש, גוו עליון, גו תחתון, ידיים ושאר חלקי הגוף גם יחד , מחייבות פרוק התנועה הרציפה לחלקים ותרגול החלקים באופן נפרד. לדוגמא: תינוק לומד לעמוד לפני ההליכה, לומד ללכת, לאט, לפני הריצה ורק אחר כך הוא לומד לרוץ מהר, טייס קרב יהיה חייב לדעת להטיס מטוס ולהנחית אותו הרבה לפני שיוכל לבצע קרב אויר רב משתתפים, או נהג מרוצים חייב לדעת לנהוג במכונית לפני עלייתו למסלול המרוץ ולהתחרות, קופץ במוט צריך לדעת לרוץ עם המוט ביד לפני שהוא מנסה לבצע קפיצה וכמובן שלא יעלה על הדעת לשתף לוחם  בצוות שנשלח לשחרור בני ערובה, וזאת לפני שהשלים את הכשרתו  הבסיסית כלוחם ולפני שלמד להשתמש בכלי נשקו ( לפגוע במטרה אליה התכוון, מבלי לעשות נזק ).

 

 

ביצוע איטי, מושלם, רב פעמי של התנועה הבודדת.

 

לאחר פירוק התנועה למקטעים  בודדים ופשוטים, ננסה להטמיעה את התנועה המסוימת. רבות דובר בנושא הטמעת תנועות. מעולם לא נעשה מחקר מדעי לאמת השערה זאת. ( הערת המחבר – לפחות לא מצאנו עד לרגע כתיבת חיבור זה ). נזירי השאולין, העוסקים באומנויות לחימה מתרגלים תנועות בסיסיות, כמו מכת אגרוף, מרפק או כף יד פשוטה, עשרות אלפי פעמים. אמני הקנדו ( אומנות החרב) מבצעים את הנפת החרב עשרות אלפי פעמים. התנועה מתבצעת תחילה במהירות נמוכה, זאת ע"מ שהמחשבה וההכרה יוכלו לכוון את השרירים לתנועה הנכונה. למרות החיסרון בהוכחה מדעית, טענו מאמני השחייה המזרח גרמנית, ששחיין חייב לחזור על תנועת שחיה נכונה  לפחות עשרת אלפים פעם.

 

 

קבלת משוב חיובי על התנועה.

קבלת משוב חיובי על התנועה המבוצעת, תרשם בתת-הכרתו של המתאמן כתנועה נכונה. משוב חיובי יכול להיות תגובה קולית או סימן של המאמן, תרגול עצמי מול מראה או משוב הניתן ממכשיר המעניק משוב קולי או ויזואלי על תנועה נכונה של המתאמן. לדוגמא, שחקן גולף העומד מול מסך היודע לנתח את תנועת הגוף והמחבט יחד עם מעוף הכדור ומקום פגיעתו. השחקן יתקן את תנועתו בהתאם או יאמץ את התנועה האחרונה כמשהו שהיה בסדר. טייס קרב או טייס אזרחי, יבלה שעות טיסה רבות בסימולאטורים משוכללים לפני עלייתו לאוויר. 

 

חיבור כל התנועות לרצף.

 

לאחר שהגענו לשליטה בתנועות הבודדות, בחלקי התנועה, יש לבנות את התנועה המושלמת, המלאה, וזאת  ע"י חיבורן של כל התנועות המתורגלות. יש להקפיד ולבדוק את המעברים בין תנועה אחת לשנייה. אין זה סוד ש 'תנועות עגולות' רציפות, ללא עצירות , מייצרות מהירות.  

 

 

הפיכת התנועה לטבע שני.

 

לאחר הפיכתה של התנועה השלמה לרצף אחד, תישאר מהירות המחשבה כמגבלה אחרונה.  האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו אצן 100 מטר החושב על כל תנועה מתנועות גופו? או על נהג בזמן תקר באחד הגלגלים?  הסיפורת מספרת על צפרדע היושבת על שפת הנחל ונהנית מקרני הבוקר של השמש. לרגלי הצפרדע זוחל לו בצורה מלכותית מושלמת זחל מרבה רגלים מפואר. 1000 רגליים לו לזחל, 500 בכל צד. מנתרת לה הצפרדע ממקומה ונוחתת לפני מרבה הרגליים המבוהל. בוקר טוב לך אומרת הצפרדע וממשיכה ללא הפסקה, יושבת אני בראש בסלע ומתבוננת בתנועתך המרשימה ומתפעלת. איך אתה, מרבה רגליים אציל, יודע להזיז את הרגלים בסדר הנכון, מבלי להתבלבל? מרבה הרגלים עצר מלכת, הביט בצפרדע הקופצת חזרה למי הבריכה ונעלמת. לפני שקיעת השמש עולה לה הצפרדע מתוך מימי הבריכה בכדי לתפוס  קרני שמש אחרונים ורואה את מרבה הרגלים עומד באותו המקום מבלי יכולת לזוז. מיד פתח מרבה הרגלים את פיו, פנה לצפרדע ההמומה ואמר: תראי מה גרמת לי, אינני מסוגל לזוז, אינני מסוגל להניע אף רגל אחת, לא קדימה ולא אחורה.

  

מטרתה  של הלחימה אינה מסעות מלחמה ארוכים אלה הניצחון. זאת אמר סונג צו, פילוסוף סיני שעסק באומנות המלחמה כבר לפני 2500 שנה. ביצוע מושלם של תנועה מסוימת אינה המטרה של התרגול החוזר. הגעה למושלמות של רצף התנועות אינה העיקר. המטרה היא ביצוע התנועה הנלמדת, בזמן הנדרש, במהירות בדיוק ובעוצמה הנכונה.

 

כשפעמון האזעקה מצלצל, חייב הלוחם להיות מוכן לקרב. כושר גופני טוב, הכנה נפשית נכונה ויכולת טכנית לשלוט בכלי הלחימה העומדים לרשותו. אין זה סוד שאוכפי חוק ( הלוחמים האזרחיים ), יוצאים מידי יום ביומו לקרב כשברשותם כלים רבים. הכנתו של לוחם אזרחי נמשכת לאורך זמן רב. יסודה של הכנה זאת היא החזרה האין סופית על תרחישים שהלוחם האזרחי עשוי לפגוש ביום לחימה שכזה. והשימוש בנשק אישי הוא אחד התרחישים הנפוצים ביותר.

 

סא"ל דייב גרוסמן (Lt. Col. Dave Grossman  Us Army) נשען על ריבוי החזרות, כבסיס איתן לשיפור יכולתו של המתאמן בשימוש בכלי ירייה.  דייב גרוסמן  מדבר בספרו על משחקי הוידאו שבהם חוזרים המשחקים   ( בעיקר ילדים ) על פעולה בסיסית, אלפי ומאות אלפי פעמים ויוצרים זיכרון שרירי ותגובת התניה, המלווה בתמריץ חיובי. נקודות בונוס. (response   condition-respond  &   stimulus-).

 

במסגר המאמץ להעלות ולשפר את רמתו של הלוחם האזרחי, אנו מחנכי, מאמני ומדריכי-הלחימה מוצאים דרכים שונות ומגוונות להשיג את מטרותינו.והמטרה היא: לגרום ללוחם האזרחי רצון ועניין לתרגל, בזמנו החופשי, תרגול נוסף. על התרגול להיות מעניין, יעיל, לא יקר (בכסף ובזמן) פשוט ונגיש לכל אחד.

 

                                                                                               

מאמן קליעה ומדריך ירי בכיר

סא"ל במיל.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי