הפרעות אכילה אצל נשים קשורות גם בהיעלמות העצמי  

הפרעות אכילה - מה זה בעצם?

בעיות או הפרעות אכילה משקפות בעיה עם העצמי. כשהעצמי של האישה הוא פצוע, חבול, שנוא או דחוי - הוא נעלם, ובמקומו הגוף והשכל מחפשים את השלמת החוסרים מבחוץ.

נקודת המוצא של אישה נעלמת בעלת הפרעות אכילה היא חוסר אהבה עצמית, חוסר קבלה עצמית והעדרו של העצמי - האוטנטיי והאמיתי שלה. במקומו ישנה זהות אחרת, שמטרתה היא כסות לעצמי האמיתי הנעלם.

האני החיצוני הוא כסות לעצמי האמיתי

אישה נעלמת אינה מחוברת לעצמיותה. ייתכן שהוריה לא אהבו אותה, לא קיבלו אותה והיו שיפוטיים לגביה. בכל מקרה, היא מפתחת גישה של דחיית העצמי ואי קבלתו. לדוגמה, אם היא בחורה שמנמונת מטבעה, אבל היא חוששת שבגלל היותה שמנמונת אנשים לא יאהבו אותה, היא מחליטה לרזות כמה שיותר כדי לקבל אהבה, במקום להבין שמשקל הוא עניין גנטי שנולדים איתו ומי שיש לו מבנה גוף שמנמן - תמיד תהיה לו נטייה קלה להשמנה, לא משנה מה הוא יעשה.

אישה נעלמת אינה מוכנה לקבל את הגישה הזו. קבלה עצמית נתפסת בעיניה כתבוסתנות. היא פשוט אינה מוכנה לקבל את עצמה כפי שהיא ומעדיפה להילחם בעצמה כל חייה ולנסות לברוח מעצמה, הכל רק כדי לא להיות מי שהיא באמת אלא להיות "מישהי אחרת".

איננו יכולים לברוח מעצמנו - לא משנה כמה שנים ננסה

אבל כל המאמצים אינם עוזרים. זה בלתי אפשרי לשנות מבנה גוף, זה בלתי אפשרי לשנות אופי בסיסי - גם אין צורך בכך. כל אדם, במידה והוא אוהב את עצמו, לומד להסתכל על היתרונות שלו במקום לחפש כל הזמן את החסרונות שלו. עם השנים, הוא לומד גם להפוך את החסרונות ליתרונות, בדיוק כמו להפוך לימון ללימונדה.

אלא שהאישה הנעלמת אינה מאמינה בתפיסה המקבלת - אלא רק בגישה הנאבקת שמנסה להסתיר או לדכא את החסרונות במקום לראות בהם יתרונות. היא נאבקת בעצמיות שלה כל חייה, ללא שום סיכוי להצליח, כי היא אינה אוהבת את עצמה ואינה מוכנה בשום פנים ואופן להתחבר לעצמה. בבסיס העניין - היא רוצה להיות מישהי אחרת.

התוצאה - אישה שעסוקה כל חייה בחיצוניות בעוד שהפנימיות שלה מחוקה לחלוטין

אישה נעלמת היא אישה שהפנימיות והעצמיות שלה מחוקים לחלוטין. על פני השטח, היא יכולה להיראות או להיתפס כבעלת כוח, השפעה, עוצמה וכריזמה. אבל בבסיס, היא אינה אוהבת את עצמה, ולכן היא חיה בסוג של וואקום נוראי אינסופי: כדי להמשיך ולהיתפס ברובד החיצוני כבחורה מושכת, מצליחנית וחזקה עליה להמשיך ולבטל את העצמיות הפנימית שלה, וככל שהעצמיות שלה מודחקת ומחוקה עוד יותר, כך גדל הצורך שלה לתחזק את עצמה מבחוץ.

כדי להמשיך ולקיים את מעגל הקסמים בו היא חיה עליה להמשיך ולהסתיר את מי שהיא באמת - לא רק מהאחרים אלא בעיקר מעצמה. והתוצאה הטרגית היא שהיא חיה בניתוק מעצמה, בחיים שאינם מתאימים לה, בניכור עצמי, בתחושה של דחייה, ללא אהבה עצמית וללא חום אמיתי מבפנים.

וטיפ לסיום: קשה מאוד לאהוב אדם שאינו אוהב את עצמו מבפנים. האישה הנעלמת אינה זוכה לאהבה אמיתית, כי היא לא יוצרת אהבה מתוכה. בדרך כלל, אישה נעלמת תזניח את עצמה מבפנים, תשנא את עצמה ותילחם בעצמה ללא חרם, תוך כדי כך שהיא עוזרת לכל העולם, דואגת לאחרים ויוצאת מגדרה עבור החלשים והנזקקים, אבל לעצמה היא לא תדע באמת לדאוג או לאהוב, לתת חום ולהיות מי שהיא.