ביום ההולדת מזלו של האדם גובר
ליום ההולדת נודעת משמעות דתית ביהדות. בתלמוד הירושלמי מצוין כי ביום ההולדת "מזלו של האדם גובר". כתוב גם:"...בני אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה..." יש כאן רמז שביום ההולדת יש סגולה מיוחד שמשאלותיך יתמלאו". לפי חז"ל,יום לידתו של אדם הוא יום שקיבל האדם שפע כוחות של חיים, ושפע זה חוזר בכל שנה ביום הלידה ומוסיף לו כוחות חיים. לכן צריך אדם לנצל יום זה בשני אופנים: חשבון נפש, להוסיף טוב.
יש משמעות לתאריך יום ההולדת העברי, ליום ולשעה, ואפילו לדקה ולשנייה. כי לכל פרק זמן יש את המזל שלו ,ולכן מאחלים "מזל טוב". התאריך הלועזי הינו מוסכמה עולמית למנות שנים ותאריכים בכל העולם, לפי יום מותו של ישו הנוצרי, ואין כל משמעות רוחנית- דתית לספירה זו. ביום ההולדת, נמדד גיל האדם בשנים שלמות. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחגג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו. מועד ציון יום ההולדת הוא בהתאם ללוח השנה המשמש את החוגג. לא הכול יודעים את יום הולדתם המדויק, ויש כאלה שחודש הולדתם ואף שנת הולדתם אינם ידועים.
יש הבוחרים לעצמם תאריך נאה יותר או סמלי יותר לציון יום הולדתם. הסופר שמואל יוסף עגנון הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב, אף שנולד בי"ח באב, כנראה כדי ליצור סמליות סביב תאריך לידתו.
מנהג יום ההולדת, הגיע אלינו מיוון העתיקה. באותם ימים נהגו להכין עוגות או לחם מדבש. במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. אולם, יש גם כאלה הסבורים כי המנהג לקוח דווקא מהדת הנוצרית, כאשר בתקופת ימי הביניים נהגו לחגוג את יום ההולדת של ישו הנוצרי באפיית בצק מתוק.
היו גם כאלה שהגדילו לעשות, והחביאו בתוך המאפה חפצים כמו מטבעות ואצבעונים. על פי האמונה, אם קיבלת מטבע בתוך העוגה - רוב הסיכויים שתהפוך לאדם עשיר ביום מן הימים. אולם, אם קיבלת אצבעון - ייתכן שלעולם לא תינשא.
מנהגי יום ההולדת הנהוגים כיום, התפתחו באירופה במאות השנים האחרונות, ובפרט בגרמניה. בארץ ישראל אומצו מנהגי יום ההולדת על ידי ההנהגה הציונית, שקבעה לפרטי פרטים את צורת החגיגה בגני הילדים על פי הדגם האירופי, כחלק ממאמץ כולל ליצור "עם ציוני" חדש, בעל טקסים משלו.
עד מאה ועשרים - זו ברכה מקובלת ביהדות, כאשר מעוניינים לאחל לאדם החוגג יום הולדת אריכות ימים. סבורים כי הדבר נובע מכך, שמרבית האנשים אינם עוברים את הגיל הזה, וכך, למעשה, הברכה מתייחסת לגיל המקסימלי אליו יכול להגיע האדם.לפי סברה אחת, מאחלים "עד מאה ועשרים" כיוון שאישים ידועים בתנ"ך, כמו משה רבנו למשל, הגיעו לגיל מופלג זה.
לימי הולדת אחדים בחייו של אדם משמעות מיוחדת, שניתנה להם בדת או בחוק.
-ביהדות, גיל שלוש עשרה לנערים וגיל שתים עשרה לנערות הם הגיל שבו הנער נכנס בעול תורה ומצוות. בסמוך ליום הולדת זה הנער עולה לתורה וחוגג בר מצווה (והנערה חוגגת בת מצווה).
-יש הנוהגים (בעקבות סיפור המובא בתלמוד) לחגוג את יום הולדת שישים, המסמל את זאת שעל האדם לא הוטל משמיים עונש כרת, אשר לפי חלק מהשיטות הוא מוות בגיל מוקדם, בטרם הגיע לגיל זה.
התנא יהודה בן תימא מציין בפרקי אבות (ה', כ"א) ימי הולדת המהווים ציון דרך:
בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצוות; בן חמש עשרה לתלמוד; בן שמונה עשרה לחופה; בן עשרים לרדוף; בן שלושים לכוח; בן ארבעים לבינה; בן חמישים לעצה; בן שישים לזקנה; בן שבעים לשיבה; בן שמונים לגבורה; בן תשעים לשוח; בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.
מנהגי יום הולדת ביהדות:
ביהדות ישנם עשרה מנהגי יום הולדת, שמקבילים על פי הקבלה לעשר הספירות:
* חכמה - עלייה לתורה סמוך ליום ההולדת .
*בינה - התבודדות והתבוננות של חשבון נפש.
*דעת – חזרה על מאמר חסידות
*חסד - השפעה טובה על הזולת בחסד ובאהבת ישראל.
*גבורה - תוספת הידור במצווה בעניין פרטי .
*תפארת - תוספת בלימוד בנגלה ובנסתר [קבלה].
*נצח - לימוד פרק כתהילים החדש לפי שנותיו.
*הוד - התוועדות שמחה והודיה.
*יסוד - הוספה בצדקה.
*מלכות - תפילה בכוונה ואמירת ספר תהלים .
מעל המנהגים מרחף הכתר של יום ההולדת - התגברות הארת שרש הנשמה של האדם - "מזלו גובר".
בחוק נקבעות זכויות שונות בהתאם לגילו של אדם, ובהן זכות ההצבעה בבחירות, הזכות להינשא, ההיתר לעשן או לשתות משקאות חריפים, זכויות שונות בדיני העבודה, דיני המסים ודיני ביטוח לאומי, ועוד. לכל הזכויות האלה, התאריך הקובע הוא יום הולדתו של האדם
תפילת יום הולדת/מילים: תרצה אתר
אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש,
זה שברוח לרגע נרעד,
אלוהים שלי, השעה שלוש,
יום שני, שנת שבעים ואחת...
ולי יש היום יום הולדת,
תל אביב, השעה שלוש,
לא בכל יום אני נולדת,
ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש.
עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות,
אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות,
אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי המתנות והפרחים,
עשה שיזכור השנה,
עשה שיביא מתנה.
אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש,
זה שברוח הרכין את ראשו,
חמישה במאי, השעה שלוש,
יום שני... מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?...
הן יש לי היום יום הולדת,
בשנה שעברה הוא שכח,
וגם בשנה שלפני שעברה
לא זכר, תמיד הוא מבולבל כל כך.
עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות,
אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות,
אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי המתנות והפרחים,
עשה שיזכור השנה,
עשה שיביא מתנה.
אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש,
זה שהרכין את ראשו אל ראשי,
אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש,
ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים...
טוב, אז יש לי היום יום הולדת -
טוב, אז מה אם הוא שכח, אז מה יש?
בכל שתי דקות אישה נולדת,
בכל שתי דקות נולד איש טיפש.
לא צריך שום ניסים, אלוהים גדול,
הוא פשוט שכחן, הוא שוכח הכל.
אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי השום דבר,
אלוהי השוכחים -
אז מה אם חלפה עוד שנה?
בגלל זה מוכרחים מתנה?...
אלוהים שלי...
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
