תרפיה במשחק בחול (Sandplay Therapy) הנה שיטת ריפוי יונגיאנית. השיטה פותחה באנגליה על ידי מרגרט לוונפלד (Margaret Lowenfeld) ובשוויץ על ידי דורה קאלף (Dora Kalff). הגישה אינה מוגבלת בגיל, מין או שפה.
לידתה של התרפיה בארגז החול הייתה באנגליה כשלוונפלד, שעבדה כפסיכותרפיסטית בלונדון חיפשה שיטת טיפול שתעזור לילדים להביע את מה שלא היו מסוגלים להביע באופן מילולי. היא קראה רשימות שכתב וולס (H.G.Wells) על שני בניו בהם תיאר את שני בניו יושבים על מדרגות הבית, משחקים בדמויות וחפצים מיניאטוריים, והוא הבין שהילדים למעשה התמודדו עם בעיותיהם דרך המשחק במיניאטורות. לוונפלד החליטה לנסות ליישם את הניסיון הזה בקליניקה שלה עם הילדים המטופלים אצלה. היא הכניסה קופסא עם חול, ועל המדפים היא הניחה מיניאטורות שונות, וכך למעשה החלה להתפתח גישת התרפיה בחול לקראת סוף שנות ה-70.
קאלף, שהייתה אנליסטית יונגיאנית הגיעה ללונדון לפתח את הגישה יחד עם לוונפלד. קאלף נתנה לטיפול את השם "Sandplay", תוך שהיא משלבת את התיאוריה היונגיאנית עם הגישה החדשה(1980). עם השנים התפתחה הגישה הטיפולית של ארגז החול, והמחקרים אודותיה התרבו והעמיקו. במחקרים ובטיפולים נמצא שהחול הנו מפתח אל העולם הלא מודע של המטופל כחומר טיפולי והתרפיה בחול מדגישה את התכונות הספונטניות והדינמיות של החוויה היצירתית. ארגז החול - משמש כמקום מוגן וחופשי .עיקר התרפיה עוסקת בסימבול (סמל) ובלא-ורבלי (בלתי מילולי), והתרפיה משמשת "מקום חופשי ומוגן" כפי שקאלף כינתה אותו. כשהכוחות הפנימיים מתמודדים עם "סימבולים חיים", הם נוגעים בלא מודע האישי והקולקטיבי וההקלה וההחלמה עשויים לקרות באופן ספונטני ברמה הלא מודעת של המטופל. באופן מקצועי ניתן להוסיף כי כאשר נוצרים יחסים הרמוניים יותר בין רמות המודע והלא מודע של המטופל, מבנה האגו שלו מתחזק.
תרפיה במשחק בחול מסייעת לאדם לחוות מחדש את הרמות הפרה ורבליות, כלומר את השלבים שהיו לו לפני תחילת הדיבור. ילדים מתחילים להבין (recognize) את השפה לפני שהם מתחילים לדבר (recall) וההתחברות המחודשת לילדות במשחק בחול דרך זיכרונות ילדות של משחק בארגז החול בגן הילדים, בשפת הים או בגינה הציבורית, יכולה לעזור גם למטופל מבוגר. הדרך בטיפול היא להתחיל ברגרסיה מספקת על מנת לבנות סצינות ילדות, בהם יכולים דימויים ארכיטיפיים להסתייע באינטרפרטציה מחודשת של מה שקרה כמציאות פסיכולוגית , לא רק כמציאות היסטורית. לעומת חיי המבוגר, זיכרון האווירות ששררו בילדות הן בדרך כלל יותר לא מילוליות, והמדיום של חול יכול לעיתים לשחרר מהר יותר את התוכן המודחק החבוי של הזיכרון המוקדם ולהתחיל לשחזר את העבר. הדבר גורם לחיבור של העבר עם ההווה, לקראת העתיד. המשחק בחול מקל על חזרתם של זיכרונות מוקדמים ויכול להוביל לעבודה רבת משמעות בשחזור ותיקון ילדות טראומתית. המיניאטורות השונות והחוויה החושית (סנסורית) של החול מגרות את הלא מודע, האלמנט הטבעי של המשחק בחול מעורר את הגוף. החול המשתנה וניתן לעיצוב, מים, אויר, כל אלה הם יסודות טבעיים המצביעים על זרימה ועל איזון שמתרחש בעולם הטבע, וזהו גם שיקוף של התהליכים הנפשיים שקורים במפגש עם היסודות הללו. יעילותו של המשחק בחול היא ביצירת תמונת החול עצמה, כצורה של דמיון פעיל, ולא בהתמקדות בתהליך החשיבתי או במוצר המוגמר. המטפל משמש כמתבונן ועד בתהליך של המטופל המשחק בחול, וכמו כן נותן הד אמפטי לחוויית המטופל, ותרפיה בחול משמשת לעיתים קרובות כתוספת לטיפול מילולי שמשמר את ההיבטים הפרשניים של העבודה הפסיכותרפויטית.
מקורות רייס-מנוחין ג.(1993), משחק בחול - על פי תורת יונג, הוצאת ספרים "אח" בע"מ, ת"א.
הערות ניתן לקרוא תיאור מקרה מפורט על טיפול בארגז החול במאמר שכתבתי- סיפורו של ארז אמא נפגעה בפיגוע.
לקריאת מאמרים נוספים באתר שלי: www.hebpsy.net/ruthharpaz
הרפז רותי מ.א תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית ,מטפלת במצבי אבל אובדן ושכול (טנטולוגיה)וכן מוסמכת בטיפול בגרייה רב חושית מבוקרת(סנוזלן).
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
