וזו ההתחלה. לשאול. לשאול שאלות. לחקור, לחפש. לחפש תשובות. לבקש פתרונות. כי מי שלא מחפש לא מוצא.
אז בואו נחפש ונשאל שאלות, על אותן מחשבות, אמיתות שהפכו להיות חלק מאיתנו ולמרות זאת גורמות לכאב. גורמת לכעס. גורמות לסבל.
לדוגמא:
"למה אני בת 59 ועדיין לא עשיתי כלום עם עצמי..."
"למה יש לו יותר מאשר לי..."
"למה קשה לי כל כך לסיים דברים..."
בתשובות לשאלות אלו ואחרות לא נקבל את התשובה "ככה" כתשובה.
בתשובות נחפש את האמת מאחורי המחשבה.
כלומר לא נתווכח עם העובדות, כי יש מה שיש, ואין מה שאין.
אבל
ננהל שיחה, דיאלוג, או אפילו מונולוג עם המחשבות על מה שיש, או, באותה מידה המחשבות על מה שאין, על מה שאני רוצה שיהיה...
הטכניקה נקראת " " the workשל ביירון קייטי. . קייטי פיתחה שיטת חקירה פשוטה אך רבת עוצמה שנקראת "העבודה", שבעזרתה הפכה התמורה הזאת למעשית. כתוצאה מכך, אישה אובדנית ומרותקת למיטתה התמלאה באהבה לכל מה שהחיים מביאים עמם. אחד הציטוטים המעוררים מחשבה של קייטי הוא: "אני האחראית לכל הסבל שלי - אבל רק לכולו.."
אז בואו לעבודה....
ארבע שאלות מחפשות תשובה
1. האם זו האמת?
לדוגמא: מתאמנת שלי עצובה, בלשון המעטה, כי הדירה בה היא חיה אינה שלה. היא גרה בשכירות ואין לה אפשרות כלכלית לרכוש את הדירה.
זאת האמת. אין לה דירה שרשומה על שמה בטאבו.
מהן המחשבות על המציאות.
המחשבות שלה לדוגמא:
אם הדירה הזו הייתה שלי הייתי יכולה לשפץ את הבית ולהזיז קירות.
אם בעלי היה מנהל את העסק שלו "כמו שצריך" היה לנו מספיק כסף לקנות את הבית.
אם הבית הזה היה שלנו הייתי הרבה הרבה יותר מאושרת.
אם הבית היה שלנו והייתי יותר מאושרת גם הילדים שלי היו יותר מאושרים...
ואם
ואם
חלק גדול (מדיי) מהחיים שלנו מתבסס על אם...
ביירון קייטי מציעה לנו לעצור ולבחון מחשבה, מחשבה - האם זו האמת? כלומר, להפריד בין המחשבות, להפריד את הערבוב ואת הבלבול. ולשאול ארבע שאלות.
האם זו האמת שאם הבעל שלה היה מנהל נכון יותר את העסק היה להם בית? האם תמיד באופן מוחלט כשיש ניהול נכון של העסק אפשר לרכוש דירה?
או, האם זו האמת שאם הייתה לכם דירה הייתם יותר מאושרים?? האם לכל מי שיש דירה הוא יותר מאושר וההפך?
לשאול.
לבקש תשובה.
להיות מוכנה לתשובה.
תשובה נכונה, אמיתית ומספקת.
2. האם אני יכולה לומר בוודאות שזו האמת?
שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה ואמת לא פשוטה בכלל.
האם את יכולה לומר בוודאות כי אם הדירה הייתה שלך היית יותר מאושרת??? כך אני שואלת את המתאמנת שלי?
היא מחייכת.
נאנחת.
שותקת.
ועונה: "לא, אני יכולה לומר בוודאות שזו האמת. כי אם זו הייתה האמת זה היה קורה. ואני לא יכולה לומר בוודאות שזו האמת כי אני לא נביאה ואין לי יכולת לנחש, לנבא או להיות בטוחה...".
המחשבות הן אנחנו, הם כבר לא "רק" חלק מאיתנו. הם מי ומה שאנחנו. לדוגמא: אם אני חושבת שאני שמנה, אני מרגישה שמנה ולא משנה לרגע אם זו האמת שאני שמנה.
3. מה המחשבה הזו עושה לי?
אני ממשיכה לשאול: "כשאת חושבת את המחשבה הזו, מה את מרגישה? איפה בגוף את מרגישה?"
והיא עונה: "הרבה תסכול, הרבה כעס עליו. על בעלי שהוא לא עושה מספיק כדי לדאוג לנו לבית, יש לי מועקה בלב. אני מרגישה חרדה וחוסר ביטחון. אני כועסת ולפעמים ממש בדיכאון."
עם מחשבות ועם רגשות אנחנו לא מתווכחים.
המחשבות לא חייבות להיות הגיוניות או מוצדקות. הן מה שהן.
4. מי תהיי ללא המחשבה הזו?
שאלה אחרונה: "אם, ורק אם את לא תחשבי את המחשבה הזו, שהוא בעלך אשם, ואם היה לך בית הייתם יותר מאושרים, והיום את לא יכולה להיות מאושרת כי אין לך בית...איך היו חייך נראים?
איך היו מערכות היחסים שלך נראות?
מה היה קורה?
זוהי שאלה שמצריכה עצירה. אולי אומץ. אולי אומץ מהול בייאוש. להיות מוכנים לראות תסריט אחר.
להיות מוכנים לשחרר חלק מעצמנו.
חלק ממה שהגדיר ועיצב את עצמנו. חלק מהחלומות שלנו וחלק של האשמות שלנו.
אני זוכרת שנחשפתי לשיטה של "ביירון קייטי" אחזתי בכל כוחי, באהבה אבל גם בפחד באמונה ובתפיסה שגרמה לי לכאב ולסבל.
האמנתי כי אנשים צריכים לקיים את מה שהם מבטיחים. זו האמת שלי. (נכון שאני צודקת??) זאת אומרת שאם בעלי הבטיח לי משהו לפני עשרים שנה, והוא הבטיח, הוא צריך לקיים.
ואז הבנתי כי אני יכולה להמשיך לחשוב ולאחוז במחשבה או באידיאל שחשוב שאנשים יקיימו הבטחות, יחצו את הכביש באור ירוק וישלמו מיסים...אבל, במציאות, זו לא האמת שכל האנשים צריכים לקיים כל הזמן את כל ההבטחות שלהם. כי עובדה. אנשים חוצים כביש באור אדום.
אחחח,
ירד ממני משהו כבד.
וגם מבעלי ירד משהו כבד (אני).
התחושה היא של הקלה לה לה לה
רונית טימסית, מאמנת אישית ומנחה סדנאות למנהיגות פנימית.
מאמינה כי האדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות...
דואר: roni3@actcom.com
http://timsit.coachinginteractive.co.il/Main.asp אתר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
