הפרשתם לביטוח פנסיוני? לא בטוח שתקבלו 

אלפי סוכני שיווק ויועצי ביטוח פנסיוני, מסתערים מידי יום עלינו, עובדים שכירים ועצמאיים, כשהם מפליגים בשבח הביטוח הפנסיוני ומפתים אותנו להצטרף לקרנות הפנסיה השונות.

לפני שאתם חותמים על טופסי ההצטרפות, ישנה עובדה שחשוב כי תיקחו אותה בחשבון: משך עשרות השנים הבאות, אתם הולכים להפריש לקרן הפנסיה כחמישית מהכנסותיכם, סכומים שיכולים להצטבר למאות אלפי שקלים, אבל בעצם איש לא מבטיח לכם מה תקבלו ואם בכלל תקבלו משהו, כשאתם או יקיריכם תזדקקו לקרן הפנסיה.

וזאת יש לדעת: להבדיל מפוליסת ביטוח, בה המבוטח יודע מראש מה יקבל כאשר יגיע לגיל פרישה, או מה יקבלו יקיריו אם חס ושלום לא יגיע לגיל פרישה, בקרן פנסיה דבר אינו מובטח מראש. מקבלים לפי מה שנותר בקרן, לפי ביצועי מנהל הקרן. אם מנהל קרן הפנסיה ילווה למשל את כספכם לטייקון כושל, או ישקיע אותם בבועת הנדל"ן, ייתכן שיוותר מעט מאוד, אם בכלל, לשלם לכם או ליקיריכם.

לא זו אף זו: בפוליסת ביטוח זכותו של המבוטח לקבוע בעצמו מי האדם שיזכה בכספי הביטוח לאחר מותו. המבוטח יכול גם לשנות מעת לעת את המוטבים. בקרן פנסיה אתם לא קובעים דבר. התקנון קובע מי השאירים של עמית הקרן שנפטר. אם לא תותירו אחריכם אדם העונה להגדרת שאיר שכזה, כספי ביטוח הפנסיה ירדו לטמיון.

תקנוני קרן הפנסיה, כפי שנראה מייד הם מאוד קשיחים. ולא רק שהם קשיחים, הם גם יכולים להשתנות במהלך השנים. אתם יכולים להיכנס לקרן הפנסיה עם תקנון אחד ולסיים עם תקנון שונה לגמרי המרע את מצבכם.

כך קרה לבני זוג, שהבעל היה חבר אגד ושילם לקרן הגמלאות של חברי הקואופרטיב סכומי עתק משך כארבעים שנה. כאשר הבעל נפטר, פנתה האלמנה וביקשה לקבל את הביטוח הפנסיוני. קרן הפנסיה חקרה וגילתה שבני הזוג אמנם היו נשואים, אבל האלמנה לא התגוררה עם המנוח. "לא מגיע לך דבר", אמרו נציגי הקרן לאלמנה, "כספי הביטוח הפנסיוני נשארים אצלנו". מדוע, תמהה האלמנה, הרי אני אשתו של המנוח, הוא השקיע בעצם את המשאבים של שנינו בקרן הפנסיה וכתוב בתקנון הקרן במפורש כי האלמנה זכאית לפנסיה. את מחזיקה בתקנון ישן, ענו לה נציגי הקרן, בינתיים התקנון השתנה. לא די בכך שאת אשתו, היית צריכה להתגורר עם המנוח שנה רצוף לפטירתו. בית המשפט העליון אישר פרשנות זו.

ואם תחשבו שרק הדיוטות אינם יודעים את מה שנכתב כאן, טעות בידכם. פרופ' מנשה שאוה, מומחה מאין כמוהו ומרצה בכיר לדיני משפחה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, הפריש ממשכורתו משך עשרות שנים לקרנות הפנסיה של העובדים האקדמאים בשתי אוניברסיטאות אלה.

פרופ' שאוה נפטר בגיל 63. תשעה חודשים לפני מותו, המנוח התגרש מאשתו, אולם הותיר צוואה בה הוא מבטיח לאשתו, עמה חי משך יותר משלושים שנה, את כספי הביטוח הפנסיוני.

אכן, הודו נציגי הקרנות, רצונו של אדם כבודו, אבל לא בקרנות הפנסיה. בקרנות הפנסיה לא הצוואה קובעת, אלא התקנונים. בהקשר זה, התקנונים מזכים בפנסיית שאירים רק את מי שהייתה "אשתו של חבר בעת מותו, גרה עמו וקיימה עמו משק בית משותף עד לפטירתו".

המחלוקת בין אשת המנוח לבין קרנות הפנסיה האוניברסיטאיות הגיעה עד לבית המשפט העליון וזה הצדיק את קרנות הפנסיה. תקנוני קרנות הפנסיה הם הקובעים ולא רצונו של המנוח, פסק בית המשפט העליון. לעמית בקרן הפנסיה אין זכות לשנות את המוטבים הקבועים בתקנון.

במילים אחרות, עמית בקרן פנסיה שנפטר ללא בת זוג, מותיר בקרן הפנסיה חסכונות של עשרות שנים, כספים שהוא חסך מפיו ומפי ילדיו. גם אם יצווה את הכספים לילדיו הבגירים, או לאדם אחר שהוא חפץ ביקרו, הדבר לא יעזור.

בעיה נוספת מתעוררת כאשר בני זוג חיים יחד כמשפחה ללא גושפנקא של הרבנות. כאשר מדובר בפוליסת ביטוח, כל אחד מבני הזוג יכול בפשטות לרשום את רעהו כמוטב בפוליסה ובכך להבטיח העברה מהירה וחלקה של הזכויות בקרות אסון. לאחר המוות חברת הביטוח לא רשאית לחקור מעבר להוראת המנוח. בקרנות הפנסיה המצב שונה. תקנוני קרנות הפנסיה מקנים אמנם זכויות גם לבן הזוג הידוע בציבור אך כאשר עמית קרן הפנסיה נפטר עדיין הידועה בציבור צריכה להוכיח כי היא אכן הייתה ידועה בציבור כבת זוג. ההוכחה אינה פשוטה וכרוכה בהתערטלות של יחסים אינטימיים בין כתלי בית המשפט.

כך קרה לק', אשר הייתה נשואה לעמית בקרן הפנסיה מבטחים. השניים התגרשו אולם המשיכו לחיות יחד כידועים בציבור. כאשר בן הזוג נפטר, נאלצה ק' להגיע עד בית הדין הארצי ולהביא עדים ומסמכים המוכיחים כי היא קיימה עם המנוח גם לאחר הגירושין "מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל". מעבר לכך היה עליה להוכיח כי ניהלה עם המנוח "משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים".

כאשר מדובר בבני זוג מאותו מין, קשיי ההוכחה מתעצמים. באחד המקרים טענה קרן מקפת כי בני הזוג מאותו המין הסתירו את היחסים ביניהם מהסביבה. לכן הם אינם יכולים להיות מוכרים על ידי בית המשפט כ"ידועים בציבור". כיצד יכולים בני זוג להיות "ידועים בציבור", כך היתממו להם נציגי קרן הפנסיה, כאשר הם עצמם לא רצו להתגלות ולהיות ידועים בציבור. למזלו של בן הזוג שנותר בחיים תביעתו נפלה על שופטת נאורה כמו השופטת לאה גליקסמן מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב והטענה נדחתה. ספק אם התוצאה הייתה דומה אצל שופטים אחרים בבית הדין לעבודה.

ולסיום טיפ חשוב: אם בכל זאת החלטתם ללכת על קרן פנסיה, עליכם לדעת כי הקרנות מנוהלות כיום ברובן על ידי חברות שבשליטת חברות הביטוח תמורת דמי ניהול. לגובה דמי הניהול השפעה רבה על מה שתקבלו ברבות הימים. החוק קובע את מקסימום דמי הניהול, עד 6% מההפקדות החודשיות ובנוסף עד 0.5% מהכספים שהצטברו בחשבונכם, אולם חברות הביטוח מוכנות להסתפק בפחות, לעיתים בהרבה פחות. לכן התמקחו אתן. ההתמקחות מועילה במיוחד כאשר מדובר במקומות עבודה עם הרבה עובדים המצטרפים יחד לקרן הפנסיה.   

1983-2010© חיים קליר ושות' http://www.kalir.co.il