הבחירה איך להגיב לתוקפנות מילולית - בודהה ושליטה בכעסים 

הפעם אני מביאה סיפור על בודהה ושליטה בכעסים שבא גם הוא להמחיש עקרון חשוב, והוא - שהבחירה איך להגיב, במיוחד לתוקפנות מילולית, היא בידינו. בידינו  להחליט אם לקחת כל מה שנותנים לנו והאחריות על ההתנהגות ודרך ההתמודדות שלנו כתגובה לכך היא שלנו.

לפעמים, אנשים שונים במעגלי החיים השונים שלנו, בדרך כלל הקרובים לנו ביותר, מנסים להעביר לנו, לעיתים, במודע ולעיתים לא במודע, מסרים שונים עפ"י תפיסתם ועולמם באמצעותם הם מנסים להפקיד אצלנו את הקשיים והבעיות שלהם, הפחדים שלהם, רגשות אשמה, כעסים, חרדות, תוקפנות ועוד.

הבעיה מתחילה כאשר הדברים קורים באופן לא מודע אצל שני הצדדים וכדרך הגנה מיידית מגיבים אוטומטית וללא זמן לחשיבה או התבוננות. תגובה זו יכולה להיות פוגענית ותוקפנית בהתפרצות של כעס או בדרך התגוננות של הסתגרות, הצטדקות או התרחקות. כתוצאה מכך, יכול להיווצר מאבק כוח המתבטא במריבות קולניות וויכוחים אינסופיים או לחילופין בשתיקה, מתח וניתוק מגע.

דרך ההגנה (הלא מודעת) שבה אדם מייחס תחושות מאיימות או חלקים אישיותיים שלו לאנשים אחרים מכונה השלכה. מושג אחר בפסיכולוגיה נקרא הזדהות השלכתית  לפיו, כאשר אדם חווה בתוכו רגשות קשים ודחפים שהם בלתי נסבלים עבורו וקשה לו לשאתם בתוכו כגון, תוקפנות, חרדה, חוסר ביטחון, חוסר אונים, הוא מנסה להשתחרר מהם ואחת הדרכים לעשות זאת היא ע"י השלכת הדחפים והרגשות הללו על האחר. תהליך זה דומה לרצון שלנו להקיא, כדי להביא לעצמנו שחרור והקלה, כאשר יש לנו בחילה.

לדוגמא, אישה שיש לה קושי עם התוקפנות של עצמה, היא חונכה להיות אישה טובה, רכה, עדינה ומתחשבת והיא איננה יכולה לשאת את עצמה כאדם עם תוקפנות. אין לה רשות בתוכה, מסיבות שונות, לבטא את התוקפנות שבה בדרך אסרטיבית, יש בה פחד גדול מהתוקפנות של עצמה ומההרסניות הפוטנציאלית שבה. התוקפנות שהיא חווה גורמת לה לתפוס את עצמה כאדם רע בניגוד למה שחונכה וספגה במהלך חייה.

אישה זו "תזמין" לחייה בן זוג שמפגין תוקפנות בנקל ובסיטואציות שונות בחיי היומיום שלהם היא תעורר אותו לחוות את התוקפנות של עצמו ולבטאה במטרה (לא מודעת) "להפקיד" את התוקפנות שלה אצלו.

אם בן זוגה אינו מודע לתהליך זה הוא יגיב כלפיה בתוקפנות ובעוינות חוזרת. עכשיו היא, לכאורה, משוחררת מהתוקפנות של עצמה, היא חווה את עצמה כאדם טוב ומוצגת בעיני עצמה ובעיני בן זוגה כאישה הנעימה  והקורבנית ואילו הוא כאדם תוקפני ופוגע.

יש להניח, שגם אם הוא ילך לטיפול ויתמודד בדרכים אסרטיביות לא פוגעניות עם הכעס והתוקפנות שלו, למרות שחלק בתוכה רוצה אומנם בשינוי הזה, חלק אחר בתוכה ירצה להשאיר אותו תוקפני כדי שימשיך בתפקידו לבטא עבורה את התוקפנות של עצמה. כתוצאה מהאמביוולנטיות הזו היא תפעל בדרכים שונות להחזירו למצב של התנהגות אגרסיבית והתפרצויות כעס.

חשוב להדגיש כי התנהגותו התוקפנית של הבעל היא באחריותו הבלעדית ב 100% ואין האישה אשמה בדבר. גם הוא יכול לבחור לא לנהוג בתוקפנות גם אם היא, לטענתו, עצבנה אותו. אם הוא לא יודע אחרת, שילמד. היא אחראית על חייה וכיצד היא בוחרת לחיות אותם. אין שום סיבה שבעולם לחיות בתוקפנות ובטח לא באלימות.

הפיתרון לכך, הוא העלאת המודעות של שניהם, כל אחד לחלק שלו ולתרומה שלו לקונפליקט. היא - להיות מודעת לדחפים התוקפניים של עצמה וללמוד לקבל אותם כחלק ממנה ולבטא אותם בדרך יעילה. הוא- להיות מודע לתפקיד שלקח על עצמו בהסכם הסמוי שביניהם וללמוד להפריד בין התוקפנות של עצמו לבין התוקפנות של אשתו. דהיינו, ללמוד דרכים חלופיות להתנהגותו התוקפנית ובעיקר, להפסיק לבטא את התוקפנות שלה עבורה וגם את התוקפנות של עצמו. הוא גם יכול להחליט שהוא "מתפטר" מהתפקיד ולא משתף פעולה יותר כי, בסופו של דבר, גם הוא סובל ואינו מרוצה מהתנהגותו ובדרך זו הוא יכול לשנות את המעגל הסגור שביניהם, דבר שיפחית את המריבות ועוצמתן.

ועכשיו לסיפור על בודהה ושליטה בכעסים  - (מאת: לא ידוע /  תורגם ע"י עדנה מימון)

כאשר בודהה ישב תחת עץ ההארה, ניגש אליו בחור, אשר שמע כי בודהה היה אדם עם הארה. החליט הבחור לבחון את שליטתו העצמית של בודהה.

עמד הבחור מול בודהה והחל לקללו. הוא השתמש בכל מילות הגנאי הקיימות עלי אדמות - אך ללא הועיל. בודהה לא הגיב.

לאחר זמן מה, התעייף הבחור המקלל והלך לדרכו.

לאחר שהבחור נח, הוא חזר לסיבוב שני של קללות.

הפעם הוא הוסיף קללות על משפחתו של בודהה והטיח בו את כל מילות הפגיעה שיכל להעלות בדעתו.

אך שוב, לא הייתה שום תגובה מבודהה.

 הבחור התעייף מאוד, פנה לבודהה ואמר:

"אני קיללתי אותך בכל דרך שיכולתי לחשוב עליה, אך אתה לא החזרת לי כלל וכלל".

בודהה הביט אליו למעלה וענה:

"אם מישהו נותן לך מתנה, אך אתה מסרב לקבלה, אזי, אצל מי נשארת המתנה?"

"אצל האדם הנותן", השיב הבחור.
"אם כך, אני מסרב לקבל את הגידופים שלך", ענה בודהה
הסתובב הבחור והלך.

הסיפור על בודהה מוכיח כי אנחנו יכולים לשמור על עצמנו מפני פגיעות מיותרות, למנוע מעצמנו אי שקט, סערות וקשיים מיותרים בעולמנו הפנימי והחיצוני וע"י אי שיתוף פעולה עם הדפוס ההתנהגותי שמייצר קונפליקט קבוע ניתן גם למנוע סכסוכים מיותרים. זאת ועוד, ע"י המודעות ושינוי התגובה ניתן אף לסייע לבן הזוג לעשות שינוי בעצמו היות ומה שהיה עד כה כבר אינו פועל יותר. אין טעם לחזור שוב ושוב על דבר שלא פועל.

חישבו על זה, איפה כתוב שכל מה שנותנים לנו או רוצים "להפקיד" אצלנו אנחנו חייבים לקחת? הבחירה אם לקחת או לא היא בידינו.

לקבלת סדרת הטיפים לשליטה וניהול יעיל של כעסים, לחצו על הקישור 

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי