ניגון ההתוועדות צמא לך נפשי
לכבוד יום הסתלקותו של הרבי מלובביץ, אשר השפיע על חיי וחיי משפחתי ורבים אחרים מקדישה לו את המאמר מתוך תודה עמוקה והוקרה על האור הרב שזרה בחיי .את הניגון שמעתי גם ב770 -לפני הסתלקותו של הרבי מלובביץ בעת ביקורי אצלו,והיה ניגון זה מתנגן מפי הרבי שליט"א בכל התוועדות והיה מרטיט את הלב ומעורר געגועים להתחברות את הטוהר ואל הנשמה".
ניגון הוא כמו תפילה ללא מילים,וככזה הוא מחבר את האדם לפנימיותו.
הרב גורביץ אומר בהתוועדות:"ע"י הצימאון והתשוקה, הכיסופים והייחול לרבי – על ידי זה נוצר סדק וביטול ב"מציאות" האישית שלנו. עצם התשוקה שלנו לדבר נעלה מאיתנו, אשר מבינים שאנו חסרים מעלה זו, וצריכים להגיע ולהתרומם אליו, זה גופא מעדן ומזכך אותנו. יוצר בנו עניין של 'ביטול'! על ידי ביטול זה, תחושת החסר הזו, ביכולתנו להגיע אל העצם. להתקשר באמת עם הרבי וכו'".
מוזיקה חסידית ניגונים ושירים המושרים בתנועת החסידות.היחס למוזיקה הוא בהתאם לתפקיד החשוב שהוא תופס בעבודת השם. שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות,חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. מקורות המוזיקה החסידית מיוחסים למקורות קדומים כמו שירת הלויים בבית המקדש והושפעו גם מהמוזיקה האירופאית.
לפי הקבלה יש קשר בין נגינה לנבואה על פי הכתוב "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".
על הניגון החסידי אמר רבי ישראל ממודז'יץ "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה".
הניגון צמאה לך נפשי ,אותו שר הרבי מלובביץ שליט"א בכל הזדמנות,הינו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים וכולל בחובו שירה וגעגועים.
חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים".
חציו השני שברוסית מביע תביעה ליצר הרע והנפש הבהמית על שאינו מועיל מאומה ורק עושה מריבה בין כנסת ישראל והקב"ה, כמשל בן כפר שוטה שנסע ליום השוק ואינו קונה ואינו מוכר רק עושה מחלוקת: "עך טי דורעין מארקו טשטא טי ראביש נא יארמארקו, נייט קופליאיעש ני פראדאיעש שאלקא ראביש סווראקא"
צמאה לך נפשי
כמה לך בשרי
בארץ ציה ועיף
בלי מים
כן בקדש חזיתך
לראות עזך וכבודך
תהלים סג, ב-ג
פסוקים אלו מתהלים מביעים את עוצמת געגועיו של האדם אל הקל. הגעגועים הללו כה עזים עד שהם לא רק געגועי נפש, אלא גם גוף - כמה לך בשרי. צימאונו של האדם אל האל חזק אף מצימאונו של המצוי במדבר ללא מים. הפסוקים האלו נדרשים במדרש על עם ישראל, המצוי במדבר העמים, בגלות, והוא צמא ומשתוקק לאלוהיו.
בחסידות חב"ד זכה השיר ללחן רווי כיסופים והוא יוחס לאדמו"ר הזקן של חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי.
מסביר הרבי מלובביץ:"בשעה שאדם נמצא במקום ישוב, אינו צמא כל כך למים, אבל כשהוא נמצא במדבר, שאין המים מצויים שם, יגדל צימאונו ביותר. וכך גם בזמן הגלות: בגלל ריבוי ההעלמות וההסתרים והתגברות ההגשמה, נעשה תוקף התשוקה והכיסופים לאלוקות, ואדם מרגיש געגועים עזים לאלוקות ולדרכי העבודה בעבודת הבורא".
ואי אפשר לסיים מאמר זה בלי תפילה והדגשת כמיהתו של הרבי לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
