זוהי תביעה לתשלום הפרשי שכר, להעברת הפרשות למבטחים, לתשלום פדיון חופשה, לפיצויי פיטורים, לתשלום מענק בגין חודשי הסתגלות ותמורת הודעה מוקדמת, כשלכל הרכיבים הללו נתבעים גם פיצויי הלנת שכר.
במקורה הוגשה התביעה גם למתן סעד של השבה לעבודה או לסעד חלופי למתן פיצוי כספי בגין שכר עבודה עד לתום תקופת הכהונה ושאר הזכויות הרלבנטיות לתקופה זו, אולם בדיון שהתקיים בפני בית הדין ביום 11.5.09, הודיע בא כח התובע כי הוא חוזר בו מתביעותיו ברכיבים אלה בשל העדר סמכות של בית הדין לדון בטענות הללו.
המחלוקת העובדתית היחידה שנותרה בין הצדדים נגעה לקיצוץ בשכרו של התובע, ומשכך לאור בקשת הצדדים לא הוגשו ראיות ופסק הדין ניתן על בסיס סיכומים בכתב שהגישו.
התיק הועבר כעת לטיפולי זאת נוכח מחלתה והעדרותה הממושכת של כב' הנשיאה, השופטת ורד שפר, ולאחר הסכמה בכתב שהגישו באי כח הצדדים לבית הדין.
להלן עובדות המקרה:
1. התובע שימש כסגן ראש המועצה כפר כנא, היא הנתבעת מס' 1 (להלן: "המועצה"), החל מיום 28.10.98, וקיבל תשלום בגין עבודתו.
2. ביום 28.10.02 החל התובע לכהן כיו"ר המועצה עד ליום 28.10.03, מועד בו נערכו הבחירות לראשות המועצה, אז נבחר התובע לתפקיד סגן יו"ר המועצה וממלא מקומו.
3. ביום 25.4.07, לאחר שהמועצה נקלעה לגרעונות עצומים ולקשיים שהביאו אותה לאי תשלום שכר לעובדים בשירותה, הודיע מנכ"ל משרד הפנים, מר רם בלניקוב, לראש המועצה, כי שר הפנים קיבל את המלצתו לפיזור המועצה ולמינוי ועדה ממונה למילוי תפקידיה.
כנגד החלטת שר הפנים עתרו התובע וחברי מועצה אחרים לבג"צ, אך עתירתם נמשכה לאחר הכרעה אחרת בבג"צ 6057/07 (מיום 23.12.07), שייתר את הצורך לדון בעתירתם של התובע ושל חבריו.
4. החל מחודש יוני 05' החלה המועצה לקצץ משכרו של התובע סך של 2,812 ש"ח תחת הסעיף "תכנית הבראה".
טענות התובע:
5. הקיצוץ בשכרו היה לא חוקי, הואיל ולמועצה לא היתה תכנית הבראה מאושרת. בנוסף, התובע לא הביע את הסכמתו לקיצוץ, וממהות תפקידו כמ"מ יו"ר מועצה לא ניתן להחיל עליו את תכנית ההבראה.
6. המועצה לא העבירה למבטחים את ההפרשות שניכתה משכרו מידי חודש וכן את הסכומים שהיא הייתה חייבת להפריש עבורו, בסך כולל של 458,796 ש"ח.
7. הוא צבר לזכותו 55 ימי חופשה והוא זכאי לפדיונם בשיעור 73,973 ש"ח.
8. הוא זכאי למענק פרישה המגיע לו על פי חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-1970, ועל פי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות ראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977.
זכאותו למענק נובעת גם מנסיבות סיום כהונתו שהותירו אותו ללא מקור הכנסה באופן פתאומי וחד צדדי.
9. הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בת חודשיים, משכהונתו הופסקה באופן מיידי.
10. כן הוא זכאי, לטענתו, לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 150% בתוספת פיצויי הלנה, על פי האמור בחוזר מנכ"ל משרד הפנים הואיל ותקופת העסקתו במועצה הייתה מעל לשמונה שנים.
11. כן זכאי הוא למענק בגין שלושה חודשי הסתגלות הן בהתבסס על חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות והן מכח חוזר מנכ"ל משרד הפנים, בצירוף פיצויי הלנת שכר. לטענתו, הוא זכאי לתשלום רכיב זה היות ומשרתו בוטלה והוא פוטר מעבודתו קודם לסיומה של תקופת הכהונה, והמועצה סירבה להחזירו לתפקיד.
טענות המועצה:
12. סוכם עם התובע כי שכרו יופחת בשיעור של 10% החל מחודש יוני 05', כחלק מצעדי ההתייעלות שנקטה המועצה ובמסגרת תכנית הבראה מחודש יולי 04', שאושרה למועצה על ידי משרד הפנים. הפחתת השכר נעשתה בתיאום עם ועד העובדים ובאישורו.
13. בפועל, התובע הועסק בהיקף המשרה המופחת שלפיו שולם לו שכרו ומשכך אין הוא זכאי להפרשי השכר שאותם תבע.
14. התובע, בתפקידו, היה מהגורמים שפעלו לאישור תכנית ההבראה וכחבר מועצה ידע שהתכנית אושרה על ידי מליאת המועצה ועל ידי משרד הפנים.
15. התובע כשל בתפקידיו השונים וכתוצאה מכך גרם למועצה נזק אדיר, שהביא להדחתו מתפקידו על ידי שר הפנים.
16. באשר להפרשות ל"מבטחים", הרי ש"מבטחים" הגישה תביעה נגד המועצה בגין כלל החובות שזו חבה לה, ובכלל זה בגין התשלומים שלא הופרשו עבור התובע. "מבטחים" קיבלה פסקי דין בשל אותן תביעות, נפתחו תיקי הוצאה לפועל למימושם וחלק גדול מהחוב אף נגבה. "מבטחים" אף חתמה על הסכם עם המועצה להסדר חובה.
17. התובע לא ניהל כרטסת נוכחות ולא הסכים לרישום ימי החופשה שנטל, בנימוק שהוא ראש המועצה.
18. התובע ניצל את מלוא ימי החופשה שלהם הוא זכאי.
בבדיקה שנערכה לשלש השנים האחרונות לכהונתו, שעל פי חוק רק לימי חופשה שנצברו בהן זכאי התובע, התברר כי התובע שהה בחו"ל במשך 59 ימים.
הואיל והתובע הוא המנהל האחראי על רישום ימי החופשה, הנטל עליו להוכיח כי הוא זכאי לפדיון ימי חופשה.
19. לתובע אין זכות למענק פרישה על פי דין הואיל ואינו במעמד של עובד שיצא לגמלאות, ולכן הוראות סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) אינן חלות בעניינו.
20. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, הרי שאלה נכללים בהפרשות שהמועצה התחייבה להעביר ל"מבטחים" בגין התובע. הפרשות אלו נתבעו על ידי המועצה, וגובש הסדר חוב לתשלומם.
מכל מקום, את ה-2.33% שלהם זכאי התובע לקבל כהשלמה לפיצויי הפיטורים העבירה המועצה לתובע.
21. באשר לתמורת ההודעה המוקדמת, הרי ששר הפנים הוא שהדיח את התובע מכהונתו והמועצה לא פיטרה אותו, כך שממילא היא אינה חבה בהודעה מוקדמת כלפיו.
22. כן יש לדחות את התביעה למענק בגין חודש הסתגלות, כיוון שהתובע לא פוטר על רקע תכנית הבראה אלא בהחלטת משרד הפנים לאחר שכשל בתפקידו.
טענות המדינה:
23. התובע אינו זכאי להפרשי שכר מאחר והקיצוץ בשכרו נעשה על פי תכנית הבראה מיולי 04' שהמועצה, שהתובע נמנה עם חבריה, וכן משרד הפנים וועד העובדים אישרו אותה.
24. רצה התובע להתנגד לקיצוץ בשכרו, היה עליו להביע את מחאתו במועד הישיבה או מיד לאחריה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
25. הסכם העקרונות שנחתם בין המרכז לשלטון מקומי לבין הסתדרות העובדים הכללית מיום 11.11.04 (להלן: "הסכם העקרונות") חל על התובע בניגוד לעמדתו.
בסעיף 6 להסכם נקבע כי מרכז השלטון המקומי יפעל להפחית את שכרם של מי שמשתכרים מעל 82.5% משכר מנכ"ל ברשות המקומית.
26. תכנית ההבראה בכל שלביה נעשתה בתיאום מוחלט עם נציגות העובדים. עם זאת, על פי הסכם העקרונות לא חלה חובה לקבל את אישור ההסתדרות במקרה של צמצום עובדים שאינם מועסקים על פי ההסכם הקיבוצי, דוגמת התובע, שהקיצוץ בשכרו התקבל על פי החלטת המועצה שאישרה את תכנית ההבראה עוד קודם לחתימה על הסכם העקרונות בנובמבר 04'.
27. הזכות לפיצויי הלנה התיישנה, מה גם שאין מדובר ב"שכר מולן" כהגדרתו בחוק הגנת השכר.
28. באשר לתביעה בגין הפרשות ל"מבטחים", הרי שעל פי החוק זו חובתה של המועצה בלבד להפריש את הכספים.
29. התובע זכאי לפדיון חופשה על פי האמור בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת תשס"ב – 2001.
30. התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים למעט אלה שהופרשו עבורו לקופת הגמל בגין פיצויי פיטורים, ועליו לפנות לקופה בבקשה לשחררם.
31. התובע אינו זכאי למענק פרישה הן משום שלא פוטר מעבודתו והן בגלל שהינו זכאי לזכויות המגיעות לו על פי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977.
32. התובע אינו זכאי למענק בגין חודשי הסתגלות ולתמורת הודעה מוקדמת, הואיל ולא היה בסטטוס של עובד וממילא אינו זכאי לזכויות הנובעות מחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות, מתכנית ההבראה לצמצום עובדים ולעידוד פרישה כקבוע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 97' ומכח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:
הקיצוץ בשכרו של התובע
33. למועצה הייתה תכנית הבראה תקיפה עד ליום 31.12.06.
כך עולה בבירור ממכתבו של מר רם בלניקוב לשר הפנים, ביום 16.4.07, בו תיאר את הצורך בפיזור המועצה ובהקמת ועדה ממונה במקומה.
מר בלניקוב ציטט את דבריו של ראש המועצה שנאמרו בישיבת השימוע שהתקיימה ביום 28.3.07 ובה ביקש מר בלניקוב מראש המועצה ומחבריה לנמק מדוע אין הם סבורים שיש לפזר את המועצה:
"ראש הרשות טען כי לרשות אין תכנית הבראה בתוקף וזאת כיון שזו האחרונה הסתיימה בשנת 2006 ולא נעשה שדרוג חדש לתכנית ההבראה".
34. דברים אלה עומדים בסתירה לדבריו של התובע בסיכומיו, שם טען כי למועצה לא הייתה תכנית הבראה מאושרת על פי הסכם הבראה אלא מיום 19.7.07 ואילך (וראו סעיף 17 לסיכומים).
35. בהודעה לענייני עובדים 1051/05 הודיעו המרכז לשלטון מקומי והסתדרות המעו"ף על הארכת תוקפם של ההסכמים הקיבוציים ושל ההודעות בענייני עובדים שנחתמו ביניהם.
בכלל הודעות אלו נמצאת גם הודעה מס' 1036/05 מיום 10.1.05 ובה נוסח מוסכם להסכם תכניות הבראה מקומיות במסגרת הסכם העקרונות.
למותר לציין שבתאריך ההודעה, שהחילה את ההסכם הקיבוצי המיוחד על המועצות ועל ההסתדרות, הייתה למועצה, כאמור לעיל, תכנית הבראה בתוקף.
36. בסעיף 12 להסכם העקרונות נקבע כי:
"לא יחל הליך הפיטורין וביצוע השימועים לעובדים ששמם מופיע בנספחים א1 א2 אלא לאחר שהרשות המקומית תציג בפני נציגות העובדים את רשימת כלל העובדים והנבחרים המשתכרים מעל 82.5% משכר מנכ"ל (ותיק) ברשות המקומית ואת שיעור הפחתת השכר שסוכמה עם עובדים אלו העומדת על ______ אחוזים. הפחתת השכר תמנה במסגרת החסכון הדרוש לצורך עמידה ביעדי תכנית ההבראה שנחתמה מול משרד הפנים והיא תחל ביום 1.7.05 ותסתיים ביום 31.12.06" (ההדגשה שלי -א.ק.).
37. העולה מכלל הדברים הוא שחלק מתכנית ההבראה לרשויות המקומיות היה הפחתת שכר נבחרים, החל מחודש יולי 05', זאת בנוסף לצעדי התייעלות אחרים שננקטו מול הרשות ובכללם פיטורי עובדים.
תוקפו של ההסכם נקבע בתחילה עד ליום 31.12.06 אולם הוארך, כאמור לעיל, עד ליום 31.12.08 ואילך מידי שנה.
38. לתובע הוחל בהפחתה האמורה בחודש יולי 05'. התובע אמנם הלין על הקיצוץ במכתבו לראש המועצה מיום 28.7.05, אולם הקיצוץ נקבע כחלק מהסכם העקרונות והוחל על נבחרי המועצה ללא שהתבקשה הסכמתם האישית להליך, ומכאן שבדין הופחת שכרו.
39. על האמור יש להוסיף, כי המועצה חתמה על הסכם הבראה מול משרד הפנים, שבו פורטו אבני הדרך שביישומן בלבד ישוחרר המענק המיוחד שהעמידה המדינה לכיסוי גרעון הרשות המקומית, וביניהן צוינה הפחתת סכום של מליוני שקלים בהוצאות לשכר בשנת 2004, פיטורים ופרישה של 42 עובדים.
לא הוצגה בפני בית הדין תכנית ההבראה לתקופה שלאחר מכן, אותה "תכנית הבראה אחרונה" ,שאליה התייחס ראש המועצה בשימוע שקוים לו, אולם מתוכן הדברים ברור כי כדי להוציא את הרשות מהמשבר שאליו נקלעה, היה צורך בקיצוץ הן במשרות והן בשכר.
40. טענתו של התובע כי הוא לא הסכים לקיצוץ וכי שכרו הופחת בניגוד לדין מהווה חוסר תום לב משווע מצידו של התובע.
התובע כיהן כסגן ראש המועצה וכממלא מקומו. הוא היה בין האחראים למצבה הכלכלי של הרשות ולצעדים שננקטו להתייעלותה, ואין לקבל את טענתו שלמועצה לא הייתה סמכות להפחית את שכרו עקב מהות תפקידו כממלא מקום ראש המועצה כי הרי תוכנית ההבראה לא היתה מיועדת רק לעובדים הזוטרים המשתכרים ש/כר מינימום, או קרוב לכך, אלא לכלל עובדי המועצה, כולל הבכירים שהשתכרו משכורות גבוהות יחסית.
אין הדעת סובלת שמטה לחמם של עובדי הרשות ייגדע או יקוצץ, ואילו שכרם של נבחרי הרשות יוותר על כנו, והם לא יישאו בנטל להקטנת הגרעון ולהצלת הקופה הציבורית, עליה הם בסופו של דבר אמונים.
41. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להשבת השכר שהופחת – להידחות.
פיצויי פיטורים
42. התובע עתר לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בסך 399,451 ש"ח, וביסס את תביעתו על חוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/97 (להלן: "החוזר", נספח ה' כתב התביעה).
43. מעיון בחוזר מתברר, כי הוא נועד ליישם את החלטת הממשלה על הפחתה בשיא כח האדם ברשויות המקומיות, ומשכך הוצעו לעובדים הצעות נדיבות לפרישה מרצון.
מלבד זאת, החוזר חל, כפי המופיע בו, על "עובדים שיפרשו בין התאריכים 1.5.97 ועד ליום 30.9.97".
44. לא זו בלבד שהתובע לא פרש בתקופה זו, אלא שהתובע כלל לא פרש מרצונו אלא "הופרש" כיתר חבריו למועצה, בגין החלטת שר הפנים על אי עמידתה של המועצה ביישומה של תכנית ההבראה.
45. בנסיבות אלו אנו קובעים כי התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים, כקבוע בחוזר.
46. באשר לזכאותו של התובע לקבלת פיצוי פיטורים שאינם מוגדלים, טענה המועצה בסיכומיה כי היא העבירה ל"מבטחים" את הכספים שאמורים להשתלם לתובע כפיצויי פיטורים.
לשיטתה, ל"מבטחים" בלבד הזכות לתבוע את ההפרשות ולא לתובע, והיא אכן תבעה את המועצה לתשלום כלל חובותיה בגין העדר ההפרשות לעובדים, ובכללם התובע, ונקבע הסדר חוב לתשלום חובות אלה לקרן.
באשר להפרש של 2.333% שהיה על הנתבעת להשלים, הרי שלתובע שולם סך של 29,745 ש"ח בחודש יולי 2009 בגין רכיב זה.
47. המדינה בסיכומיה חילקה האחת – את תקופות העבודה של התובע לשתיים: התקופה שבה הועסק התובע במועצה והשניה התקופה שבה כיהן בתפקיד נבחר.
מבלי להיכנס לנכונות חלוקה זו נאמר כי התביעה שבפנינו היא לתקופה שהחל מנובמבר 98', עת החל התובע לשמש כסגן ראש מועצה בשכר, כך שעסק לנו אך ורק בתביעה לפיצויי פיטורים בגין תקופת הכהונה הנ"ל.
48. מעיון בתלושי השכר שצירף התובע עולה כי המועצה הפרישה למבטחים 12% משכרו, כך שבכלל זה גם 6% בגין פיצויי פיטורים.
49. התובע טען הן בכתב התביעה והן בסיכומיו כי מבירור עם "מבטחים" "נתגלה לו ולתדהמתו כי הנתבעת הפירה את התחייבותה כלפיו...ולא העבירה כלל וכלל את הסכומים שהיא ניכתה משכרו ולא את ההפרשות שהיא חייבת להעביר לזכותו לקרן מבטחים...".
התובע לא צירף כל אישור מ"מבטחים" על הסכומים שלטענתו לא הופרשו.
50. מנגד, המועצה צירפה הסדר חוב שנחתם בינה לבין "מבטחים" בתיק עב 1482/07, ושקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.6.09, ממנו עולה כי הצדדים הגיעו להסדר חוב באשר לתקופה שמאפריל 06', כאשר נקבע בו כי ככל שתעמוד המועצה בהתחייבויות הנקובות בהסדר, יוכל התובע, כיתר שאר העובדים המבוטחים בקרן, לפנות אליה בדרישה למשיכת הכספים הצבורים לזכותו.
51. באשר להפרשות בגין התקופה הקודמת, הרי שבהסדר התשלומים נקבע מפורשות שכל התשלומים שתשלם המועצה ל"מבטחים" ישמשו תחילה לכיסוי חוב העבר באופן יחסי לכל רשימה שטרם נפרעה. כמו כן מציין ההסכם את התחייבות המועצה לשיפוי הקרן במקרה של תביעת העובד לתשלום הנובע מכספים שחייבת המועצה לקרן וטרם נפרעו, כך שבכל מקרה זכאי התובע לתביעת כספי הפיצויים מהקרן.
52. לאור כל זאת אנו קובעים, כי התובע זכאי לשחרור כספי פיצויי הפיטורים הצבורים לזכותו ב"מבטחים".
רכיבי התביעה
53. בכתב התביעה נכללו רכיבי תביעה נוספים שבגין כל אחד מהם תבע התובע סכום כסף קצוב מהנתבעת.
54. ברם, בא כח התובע העמיד את התביעה על סך של 64,676 ש"ח בלבד, ובכתב התביעה ציין בכתב יד כי סכום זה נתבע "לצרכי אגרה בלבד".
55. תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ"ט-1969 (להלן: "התקנות"), שחלות על התובענה הזו, קובעות פטור מתשלום אגרה להליכים מסוימים, ודחיית תשלום אגרה במקרה של תביעה לפיצויי פיטורים.
56. מעיון בכתב התביעה עולה כי אף לא אחד מרכיבי התביעה שבפנינו, למעט הרכיב לפיצויי פיטורים, פטור מהם.
57. בהתאם לאמור בתקנה 18 לתקנות "לא יזדקק בית הדין לכל הליך מההליכים המפורטים בתוספת הראשונה, אלא אם שולמה בעדו, בכפוף לתקנות אלה, האגרה הקבועה בתוספת האמורה...".
ההליכים בתביעה שבפנינו הינם הליכים לתביעת סכום כסף קצוב, ומשכך חייבים בתשלום אגרה, וככל שזו לא שולמה – לא יזקק להם בית הדין כלל ועיקר.
58. התובע או בא כוחו בחרו להעמיד משיקוליהם שלהם את שיעור תשלום האגרה על רכיב אחד בלבד החייב בתשלום אגרה, הוא רכיב "תיקון קיצוצי השכר" שנתבע בגינו סך 64,676 ש"ח בלבד, ושולמה אגרה בשיעור 1% מסכום זה, כקבוע בתקנות.
59. משכך, אין בית הדין צריך להיזקק להליכים הנוספים החייבים באגרה ומפורטים בגוף כתב התביעה, ודין התביעה בגינם להידחות.
60. במאמר מוסגר מן הראוי להעיר כי בחירה זו של בא כח התובע לתבוע סכומי כסף גבוהים אך להעמידם לצורך תשלום אגרה בלבד, הפכה לשיטה והיא מופיעה גם בתיקים אחרים שבהם הוא מייצג.
נוכח תוצאת פסק הדין בתביעה זו, אנו מציעים לבא כח התובע לבחון את כדאיות השימוש "בשיטה" זו בעתיד.
סוף דבר
61. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.
המועצה תמציא לתובע מכתב לשחרור הכספים הצבורים לזכותו ב"מבטחים" כפיצויי פיטורים לתקופה שמחודש נובמבר 1998 ועד מאי 2007.
62. התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים סך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
63. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה יהיה זכאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין
ניתן היום ח' באייר, תש"ע (22 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.
מאיר אצ'ילדייב
מאמרים בנושא דיני עבודה בלוח דרושים jobstoday.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
