פסק דין
1. התובעת, גב' איילת לוגסי, עבדה כמזכירה רפואית בסניף ירושלים של הנתבעת בשתי תקופות נפרדות.
2. תקופת עבודתה הראשונה היתה מיום 2.9.99 עד ליום 29.9.00. תקופה זו הסתיימה בהתפטרותה של התובעת לרגל מעברה להתגורר בקיבוץ מירב. בגין תקופה זו שולמו לתובעת פיצויי פיטורים הואיל וקיבוץ מירב הינו "יישוב חקלאי" כהגדרתו בסעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
3. תקופת עבודתה השניה של התובעת, בה עבדה כעובדת שעתית בהיקף משרה בשיעור 80%, היתה מיום 29.12.02 עד ליום 31.5.08. תקופה זו הסתיימה אף היא בהתפטרות התובעת לרגל מעברה להתגורר בבית הוריה באור עקיבא (מכתב התפטרותה של התובעת מיום 15.5.08 צורף כנספח ב' לתצהירה של גב' סימה בר).
4. הליך זה עניינו תביעת התובעת לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה השניה.
5. לטענת התובעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה השניה מכוח הבטחה שהובטחה לה, לטענתה, כי ישולמו לה פיצויי פיטורים בגין התפטרותה. גרסת התובעת לעניין זה היא כדלהלן:
6. התובעת התגוררה בירושלים בתקופת עבודתה בדירה שכורה. שכר עבודתה היה לה מקור מימון ללימודיה והוצאות מחייתה, לרבות שכר דירה.
7. בתחילת שנת 2008 היא נקלעה למצוקה כלכלית ולחובות לבנק ולבני משפחתה. מצב דברים זה הקשה עליה להמשיך ולהתגורר בדירה שכורה בירושלים והיא שקלה את האפשרות לעזוב את ירושלים לבית הוריה באור עקיבא. היא חשבה שכספי פיצויי הפיטורים אותם צברה בתקופת עבודתה השנייה יסייעו לה להיחלץ מחובותיה וממצוקתה הכלכלית.
8. לפיכך, היא פנתה לגב' ליאת יוסף, פקידה במחלקת כוח אדם במחוז ירושלים של הנתבעת, וביקשה ממנה לבדוק האם תקבל פיצויי פיטורים שצברה בתקופת עבודתה השניה אם תתפטר ותעבור להתגורר בבית הוריה באור עקיבא.
9. הגב' יוסף הבהירה לה מספר פעמים והתחייבה כלפיה כי תקבל את מלוא הפיצויים שצברה.
10. על יסוד הבטחה זו, התפטרה התובעת.
11. התובעת דרשה מהנתבעת לשלם את פיצויי הפיטורים, אך הנתבעת הודיעה לה שהתפטרותה אינה מזכה אותה בפיצויי פיטורים.
12. הנתבעת מתגוננת מפני תביעת התובעת וטוענת כי התפטרות התובעת אינה מזכה אותה בפיצויי פיטורים לפי החוק. לעניין טענת התובעת בדבר הבטחה והתחייבות של גב' ליאת יוסף כי ישולמו לתובעת פיצויי פיטורים, טוענת הנתבעת:
א. גב' יוסף לא הבטיחה לתובעת ולא התחייבה בפניה שבנסיבות התפטרותה ישולמו לה פיצויי פיטורים.
ב. גב' יוסף היא פקידה במחלקת כוח אדם במחוז ירושלים של הנתבעת. במסגרת תפקידה היא אחראית על ביצוע הקשר והתיאום בין עובדי מחוז ירושלים לבין מחלקת כוח אדם בנתבעת.
ג. גב' יוסף אינה מוסמכת להבטיח או ליתן הבטחות כגון זו שהתובעת טוענת שניתנה לה על ידה, והדבר ידוע לתובעת מתוקף תקופת עבודתה הארוכה במחוז ירושלים.
13. בפנינו העידו התובעת מטעמה ומטעם הנתבעת גב' ליאת יוסף וגב' סימה בר, משנה למנהל מחוז ירושלים בנתבעת.
14. בטרם נידרש לניתוח העדויות ולקביעת ממצאים, נדגיש כי עילת התביעה הנטענת על ידי התובעת בכתב התביעה היא להבטחה והתחייבות לשלם פיצויי פיטורים. התובעת אינה טוענת כי נסיבות התפטרותה מזכות אותה בפיצויי פיטורים לפי עילה מן העילות הקבועות בחוק. טענת התובעת היא כי הנתבעת, באמצעות גב' יוסף, הבטיחה לה והתחייבה בפניה כי ישולמו לה פיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה.
15. ודוק: עילת התביעה אינה לפיצויי נזיקין (בגובה פיצויי פיטורים) בגין מצג רשלני שהוצג לתובעת על ידי גב' יוסף, בגינו הנתבעת נושאת באחריות שילוחית לפי פקודת הנזיקין. עילת תביעה בנזיקין לא פורטה בכתב התביעה הואיל ועילה כאמור אינה בסמכות בית הדין. בהתאם לכך, עלינו להכריע בשאלה אם התובעת הוכיחה את עילת התביעה לה טענה בכתב התביעה, קרי: הפרת הבטחה לתשלום פיצויי פיטורים.
16. כפי שיתואר להלן, יש קושי לקבוע באופן ברור את העובדות כפי שהן התרחשו, ואולם מסקנתנו היא שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי ניתנה לה הבטחה או התחייבות שישולמו לה פיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה.
17. מן הראיות שבאו בפנינו עולות העובדות הבאות:
א. התובעת עבדה בנתבעת חמישה ימים בשבוע ב-80% משרה ובנוסף עבדה במשרה חלקית בבית חולים הדסה יומיים בשבוע.
ב. התובעת נקלעה לחובות ושקלה אפשרות לעזוב את ירושלים בשל עלויות המחיה הגבוהות בה.
ג. התובעת פנתה לגב' יוסף בעניין זכותה של לקבל פיצויי פיטורים במקרה שתתפטר ותעבור לגור עם הוריה באור עקיבא (לעניין עצם פנייתה של התובעת אליה, מאשרת גב' יוסף בעדותה כי פנייה כזו נעשתה בסעיף 4 לתצהירה ובעדותה בעמ' 7, שורות 3-5).
ד. לאחר שיחה או שיחות שקיימה התובעת עם גב' יוסף היא כתבה מכתב התפטרות ביום 15.5.08 תוך מתן הודעה מוקדמת עד ליום 31.5.08.
ה. לאחר התפטרותה עברה התובעת להתגורר באור עקיבא.
18. גרסת התובעת באשר לתוכן שיחתה עם גב' יוסף היתה שגב' יוסף אישרה לה במספר שיחות כי התובעת תהיה זכאית לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה, לאור העובדה שהתובעת עוברת להתגורר ביישוב המרוחק למעלה מ-60 ק"מ מירושלים.
19. גרסת גב' יוסף באשר לתוכן שיחתה עם התובעת היתה שהתובעת שאלה אם היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים אם תתפטר כדי לעבור להתגורר באור עקיבא והיא השיבה שהיא אינה יודעת ושהיא אינה עוסקת בנושא של פיצויי פיטורים וההחלטות בעניין זה הן בסמכות אגף כוח אדם בנתבעת (סעיף 4 לתצהיר גב' יוסף). בעדותה הוסיפה גב' יוסף כי הינחתה את התובעת לפנות בכתב לגב' בר ולחכות לתשובה מוסמכת מטעם הגורמים המוסמכים בנתבעת.
20. במחלוקת העובדתית בין התובעת לבין גב' יוסף בשאלה אם גב' יוסף הבטיחה לתובעת כי ישולמו לה פיצויי פיטורים, אנו מעדיפים את עדותה של גב' יוסף כי לא ניתנה לה הבטחה כזו.
21. מקובלת עלינו עדותן של גב' יוסף ושל גב' בר כי הגב' יוסף אינה מוסמכת להבטיח לעובד כי ישולמו לו פיצויי פיטורים. מעדותה של התובעת עולה כי היא היתה מודעת לכך שתפקידה של גב' יוסף היה להיות גורם מקשר בין עובדי המחוז לבין אגף כוח אדם, שהוא היה המוסמך להחליט בבקשתה לקבלת פיצויי פיטורים. כך העידה התובעת (עמ' 2, שורות 20-21):
ש. את הבנת שהיא היתה אמצעי, גורם מקשר ביניכם לבין אגף משאבי אנוש שדרכו נעשה הכל.
ת. כן.
22. העדר סמכותה של גב' יוסף להבטיח בשם הנתבעת תשלום פיצויי פיטורים ומודעות התובעת להעדרה של סמכות כזו, תומכים בגרסת גב' יוסף כי הבטחה כזו לא ניתנה על ידה.
23. ככל שניתן לקבוע על פי הראיות שבפנינו, בשיחות שהתקיימו בין התובעת לבין גב' יוסף הזכירה התובעת את העובדה שקיבלה פיצויי פיטורים לאחר התפטרותה מעבודתה בתקופת עבודתה הראשונה. מסקנה זו עולה מעדות התובעת בפנינו (עמ' 3, שורות 4-5, וכן שורות 12-13) וממוצג ת/1, שהינו מכתבה של התובעת לגב' סימה בר מיום 24.7.08. מראיות אלה עולה כי התובעת סברה בעת התפטרותה כי תהיה זכאית לקבל פיצויי פיטורים בשל כך שהיא עוברת להתגורר במקום המרוחק מעל 60 ק"מ מירושלים.
24. איננו נדרשים לקבוע ממצא בשאלה אם גב' יוסף הציגה לתובעת מצג רשלני ובשאלה אם התובעת הסתמכה עליה ונגרם לה נזק כתוצאה מן המצג, הן משום כך שטענה זו לא הועלתה בכתב התביעה והן משום שלבית הדין אין כלל סמכות לדון בעילה זו, וככל שב"כ התובעת ביקש להסתמך עליה בסיכומיו, הרי שדין תביעה זו להידחות מחוסר סמכות.
25. לאור האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה.
26. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
27. פסק דין זה נתון לערעור בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, 22.4.10, בהעדר הצדדים.
מאיר אצ'ילדייב
מאמרים בנושא דיני עבודה בלוח דרושים jobstoday.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
