שמי אביבית משה.
הסיפור שלי התחיל בספטמבר 1964 ליתר דיוק ביום ראשון ה-13 בשעה 18:30.
נולדתי לאחר שעות ארוכות וקשות, לאמי ולי, בחדר לידה של בי"ח העמק בעפולה. נולדתי עם מצוקה נשימתית וחוברתי לחמצן, הייתי נפוחה, מלאה בשערות ואבי חשב לקנות לי כלוב. לאחר זמן מה אובחנה פריקה באגן הירכיים משני הצדדים, ואלו הנתונים.
מסע חיי החל.
מהר מאד בחרתי להתקיים והתחלתי לנשום בעצמי. את ילדותי ונערותי חייתי בקיבוץ. עד היום נדמה לי שנשמתי בחרה מקומות קשים עבורי על מנת שבבוא היום אלמד משהו על בחירות באור.
הקיבוץ היה מקום אליו מעולם לא הצלחתי להתחבר. חוויתי שם קושי, ניכור ובדידות ויצרתי לעצמי עולם דמיוני עשיר שאפשר לי קיום והתמודדות עם פחדים.
ילדותי היתה מוקפת בירוק, בעצי פרי, בעצי אלון וברושים, בילדים ועגלות ובחיים משותפים בבית הילדים ובביקורים תקופתיים אצל אורטופדים - מנתחים שהיו חסרי רגישות ואמרו דברים מפחידים על עתידי ועל היכולת שלי להביא ילדים לעולם וללכת ללא תמיכה. דברים אשר השפיעו קשות על היציבות הפנימית שלי לאורך השנים והעשירו את פחדי.
תוכננו עבורי סידרה של ניתוחים לשיקום אגן הירכיים. את הניתוח הראשון עברתי בגיל 9 חודשים, ולפי בחירת נשמתי והורי לא היו עוד ניתוחים. אך האיום שנוצר עבורי במקום ההוא ליווה אותי שנים רבות.
חשתי דחויה ואחרת, שונה ומבוישת וכל תפילתי היתה שלא יבחינו בי.
הייתי ילדה יפהפיה עם מודעות ליחודיות שבי אך המחסומים היו רבים ולא הצלחתי להרים את ראשי.
לאחר שחרורי מהצבא ולפני שהתחלתי את לימודי בביה"ס לסיעוד, התחלתי לחוות התקפי חרדה שהלכו והתגברו עד כדי שיתוק וחוסר תפקוד. שכבתי במיטה והרגשתי שאני הולכת למות. חוויתי פחד מוות בכל הרמות. הקיום שלי עמד בסכנה. לא ראיתי מוצא מאותו כלא פנימי אותו יצרתי. במקום כל כך חשוך, בתחתית התהום משהו בי בחר לקום.
עם תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון, טיפולים פסיכולוגיים, ופגישות תקופתיות עם פסיכיאטר, קמתי על רגלי, והיקום שלח אלי את בן זוגי שיראה לי מקום של אהבה.
קיבלתי אהבה ללא תנאי, וחייתי דרכו. האנרגיה שלי באותן שנים הופנתה כמעט כולה לחרדה ולהתמודדות עימה.
כשהחלטנו להנשא וללדת ילד הובהר לנו שלא ניתן עם התרופות אותן לקחתי להכנס להריון. כיוון שהיה בי רצון עז ללדת ילד ולהוכיח לעצמי שעם כל הבעיות והדברים האיומים שאורטופדים אמרו לי ולהורי - אני אלד.
הפסקתי באחת עם כל התרופות, ונכנסתי לתקופה קשה ביותר שכללה תופעות גמילה וחרדות והתקיימתי על כוחו של רצון. שם חלה התפנית בחיי וגיליתי את הרפואה האלטרנטיבית. היא לא השלימה עבורי דבר, היא פשוט היתה האלטרנטיבה למה שידעתי וחויתי עד אותו יום.
קיבלתי תמיכה הומיאופתית והתחלתי להבין את החיבור בין הגוף לנפש. התחזקתי והתחלתי לצאת לבדי, לנשום, לחייך ולהרגיש (התרופות מאד מקהות תחושה וחייתי כך שלוש שנים ברציפות).
נכנסתי להריון בקלות כהרף עין. זו היתה מתנת היקום לרצוני, וילדתי את ביתי הבכורה בלידה רגילה, פשוטה, קלה וללא תפרים כשחדר הלידה מוקף בהילה שלא אשכח לעולם. חוויתי חיבור לחיים שלא הכרתי בחיי אלו.
עברתי במסעי מטפלים רבים בנסיון לפצח את קוד החרדה, תמיד בשיתוף ובתמיכה של בעלי, והתחלתי להתחבר לחוכמה הפנימית שבי ולתת לה להוביל אותי. ילדתי את ביתי השניה וגידלתי את בנותי במחשבה שזה מה שביכולתי לעשות וזה הרבה.
עלי לציין שיום יום במשך שנים ביקשתי עזרה ? הייתי עומדת באויר החופשי ומבקשת שאם מישהו ביקום הזה שומע אותי שיעזור לי.
נכנסתי להריון שלישי לא מתוכנן וביתנו השלישית פתחה את הדלת והברכה נכנסה לחיינו...
העזרה הגדולה לה ייחלתי במשך שנים הגיעה דרך תקשור, ולמדתי משהו על אמונה, תפילה ובקשה.
נפרדתי מהחרדה בקושי רב. הבנתי שהיא משרתת בי את הפחד לחיות ולהתקדם ועלי לחצות אותה. גם במקומות שויתרתי עליה היא עדיין לא ויתרה עלי והמשיכה בניסיון לתפוס את מקומה כמרכז חיי. אך אני בחרתי בחיים ויצאתי לדרך. חציתי את כל מקומות החרדה שבי והתחלתי לרזות, לעשות יוגה, לצאת ללימודים, לנהוג, לטפל ללמד ולהעביר סדנאות ועוד דברים רבים קטנים כגדולים. וכל זאת על ידי עשייה, מימוש וחיבור לחכמה, ליכולת, ליופי ולעדנה הפנימית שבי.
מזה מספר שנים שאני מטפלת הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה- יש בי יכולת מיוחדת במינה לראות אדם במסע חייו דרך כף הרגל וללמד אנשים כיצד לעשות פריצה אישית ולבחור בחיים, כפי שבחרתי אני.
הקושי בחיי הם שיעורים מבורכים שנשמתי בחרה ללמוד אך אני לא הייתי מחוברת ולא הבנתי דבר.
אני נשבעתי לזכור את תחושת התהום והחרדה על מנת להיות שם עבור מטופלי במקום החוויה ולא להקהות את חושי בטיפול בהם.
אני נאמנה לעצמי ולמטופלי ויודעת שאין דבר העומד בפני הרצון כשאנו יודעים מה רצוננו. אני מאמינה ביכולת של כל נשמה לעשות פריצה אישית כפי שעשיתי אני, ואמונה זו עוברת למטופלי באהבה רבה.
הכותב\ת הוא מצוות המרצים במכללה לרפואה הוליסטית ובבית הספר לרכיבה טיפולית 'סוסים ואנשים'. המאמר נמסר על ידי אתר ספיריט. http://www.spirit.co.il .האתר מיצג שני בתי ספר אשר פועלים תחת קורת גג אחת בכרכור, "המכללה לרפואה הוליסטית" ובית הספר "סוסים ואנשים" למטפלים ברכיבה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
