מחסור במגנזיום בעגבניות 

מבוא:

מגנזיום הוא המרכיב העיקרי של מולקולת הכלורופיל – הפיגמנט הירוק הדרוש לפוטוסינתזה. לצמחים לא נדרשת כמות גדולה של מגנזיום והוא מתנייד בקלות בצמח העגבנייה. משמעות הדבר שהוא יכול לנוע בצורה חופשית בצמח. מחסור במגנזיום הוא הפרעה תזונתית שכיחה בעגבניות. למחסור קל השפעה מועטה בלבד על כמות הפרי, אך מחסור רציני יגרום להקטנת גודל הפרי ולהפסד ביבול.

סימני המחסור:

בדרך כלל מופיעים סימני המחסור תחילה בעלים שבאמצע הצמח, כאשר הצמחים נושאים יבול כבד. העלים האמצעיים והתחתונים מתחילים להצהיב בין העורקים, הנשארים ירוקים (כלורוזה בין-עורקית). המחסור יכול להתקדם במהירות מן העלים הבוגרים לצעירים יותר. העלים הזקנים יותר עלולים להפוך צהובים או כתומים עם אזורים נקרוטיים חומים המופיעים בין העורקים. בדרך כלל, הצימוח, גודל העלה וייצור הפרי אינם נפגעים כל עוד לא הופך המחסור קשה מאוד.

גורמים: קיימים כמה גורמים למחסור במגנזיום.

1. המחסור נפוץ יותר בסתיו ובחורף, כאשר טמפרטורת הקרקע נמוכה (17°C>).

2. לפני הקטיף הראשון, כאשר עומס היבול על הצמחים הוא מכסימלי, נפסקת גדילת השורשים ושורשים זקנים עלולים אף למות.       תופעה זו מעכבת קליטת מגנזיום.

3. ליקויים במבנה הקרקע ובניקוז המונעים התפתחות שורשים.

4. רמה נמוכה של מגנזיום במי ההשקייה.

5. עודף סידן ו/או אשלגן בקרקע.

6.  מוליכות חשמלית (EC) גבוהה של תמיסת הקרקע הנגרמת מדישון אשלגני בכמות גדולה.

7. זנים מסוימים רגישים יותר מזנים אחרים, בעיקר כאשר הם נושאים יבול גבוה.

המלצות:

1. על ריכוז המגנזיום במי ההשקיה להיות בתחום 40 – 70 ח"מ (חלקי מיליון). רמת הסידן במים תישמר בתחום 80 – 150 ח"מ. רמת האשלגן במי ההשקייה תהיה 150 – 300 ח"מ, בהתאמה לשלב הגידול.

2. ריסוס עלוותי: ניתן לדשן בריסוס עלוותי במגנזיום חנקתי ("מגניסל"), בריכוז של 2%. קיימת סכנה של צריבת עלים, במיוחד בתנאי מזג אוויר חם.

3. יש להקפיד על רמות נאותות של EC בקרקע.

4. יש לוודא שהקרקע מנוקזת היטב והשורשים יכולים להתפתח כראוי.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי