שינויי האקלים העולמי והרחבת היקפי הסחר העולמי גרמו בין השאר, לעליית מדרגה בתפוצת מחלות הנגרמות ע"י נגיפים וחיידקים. במקביל ובצורה זהה לגל מחלות השפעת החדשות אנו נחשפים, חדשות לבקרים, גם למחלות צמחים חדשות ולעלייה ברמת האלימות של מחלות ותיקות שכמותה לא חווינו. גידולים רבים בסל הירקות הישראלי חשופים לאיומים בסדרי גודל משמעותיים ביותר.
וכאילו לא די באיומים עצמם, מגמות השוק וסדר היום העולמי מקטינים מאוד את היקף ומגוון אמצעי ההתגוננות שברשותנו. המודעות הצרכנית לאיכות המזון ותכות החומרים הכימיים בו והדרישה הגלובלית להגנת הסביבה מצמצמים מאוד את מגוון חומרי הדברת המחלות המותרים לשימוש. ארגוני הצרכנים ושמירת הסביבה מכתיבים דרישות מחמירות המגבילות שימוש בחמרים כימיים והקמעונאים ממהרים לאמץ דרישות אלו כתקני סף. בסופו של יום, יורדת ופוחתת יכולת השתלן והמגדל להגן על הגידולים מפני מזיקים ומחלות.
אין ספק כי ניתן לפתח פתרונות למצב החדש שנוצר אך פיתוח, כמו שכולנו יודעים, מייקר את עלות היצור הכוללת ומצריך העלאת היבול או מחיר התוצרת במידה כזו שתכסה את העלות הנוספת ואף תגדיל את הרווח בשורה התחתונה. הלחץ הבלתי פוסק להורדת מחירים והשינויים החדים בשערי המטבעות שוחקים ללא רחם את הכנסות החקלאי ויוצרים תחושה שהשקעה בבריאות השתילים היא סוג של "מותרות".
למעשה מוכתבת פה דרישה לחקלאות חדשה שתניב מוצר חדש, בריא יותר לצרכן ואינו פוגע בסביבה. תעשיית הירקות כולה, שתלנים, מגדלים ומשווקים, נדרשת לעמוד באתגר המורכב הזה. אם נצליח, זו תהיה נקודת הזינוק הבאה של יצוא הירקות.
המאבק במחלות הצמחים בדרכים ידידותיות לסביבה הוא ארוך ואינסופי ואין איש שיכול להבטיח בו 100% הצלחה. זהו מאבק מוחות – כפי שאנו משכללים את שיטות העבודה, גם החיידקים והנגיפים והחרקים שנושאים אותם משתפרים ללא הרף. רק שילוב בין מספר פעולות מנע והפיכתן לנוהלי קבע יכול לקרב אותנו להצלחה.
לאורך כל השנים חישתיל הקפידה על בריאות הצמחים: המשתלות מוקמו בריחוק ובידוד מאזורי הגידול. תמיד רכשנו זרעים רק ממקורות בדוקים ולא התפתינו למחיר זול מיצרנים עלומים. נהלי הגידול המחמירים הכתיבו חיטוי מגשים ושאר הציוד לפני כל שימוש חוזר ויצור כל השתילים הרגישים במבנים מוגני חרקים נהוג אצלנו כבר יותר מעשור. בנוסף לכל אלו פיתחנו ואנו מיישמים באופן שיטתי טיפולי מנע נגד מחלות בקטריאליות ואחרות בשתילים.
בצעדים אלו אין די ולכן השקענו בשנים האחרונות מאמץ רב של אנשי המחקר והשטח בפיתוח מוצרים חדשים שיהיו מותאמים ככל האפשר לצרכי החקלאים ולדרישות הצרכנים. המומחים שלנו בצעו ניסיונות בעצמם וגם השתלבו בפעילות צוותים ארציים ובמחקרים שביצעו חוקרים מהאקדמיה ומכוני המחקר. על סמך התוצאות, בנינו לוח דגשים לאפיון שתילי ירקות מותאמים לצרכי השוק העדכניים ועם השלמת התהליך התחלנו בפיתוח פתרונות.
מספר מוצרים כבר השלימו את שלב הניסיונות ונמכרים כמוצר מסחרי כמו סדרת השתילים המורכבים ש מפחיתים בצורה משמעותית את הצורך בטיפולים נגד מחלות קרקע וה"טיסן" – שתיל מהיר צימוח שמצמצם את הצורך בשימוש בכימיקלים בתהליך הגידול. מוצרים נוספים נמצאים בשלבי פיתוח וניסוי שונים.
מידע על המוצרים החדשים ניתן למצוא באתר חישתיל: www.hishtil.co.il
בגידול ירקות כמו בשאר תחומי החיים אסור למהר וחייבים לנהל סיכונים באורח מושכל. ויתור ו"עיגול פינות" בשיטות העבודה, הימור ברכישת שתילים וחומרי גלם אחרים ממקורות מפוקפקים כדי לחסוך בעלויות עלולים להתגלות כהימור מסוכן ולהוריד לטמיון יבול של עונה שלמה. למרות שכל מגדל אחראי לעצמו, חייבים לזכור כי מדובר באחריות קולקטיבית רבה כי שטח נגוע אחד ידביק במהרה את השכנים. אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה אמיתית על בריאות הצמחים וחוסנו הכלכלי של ענף הירקות וככל שנמהר להכיר בכך ייטב.
מאת: מני שדמי, תאגיד משתלות חישתיל
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
