יותר ממחלת עור פטרייתית אשר הייתה נפוצה בקרב ילדים כמו הכינמת, הגזזת נושאת בחובה את סיפורם של יהודים עולי צפון אפריקה שעלו לארץ החל מסוף שנות הארבעים ועד סוף שנות החמישים.
מה הסיפור למעשה ?
על מנת לטפל במחלת הגזזת , בוצעו על ידי המדינה בקרב ילדי אותה עלייה הקרנות רדיואקטיביות במינונים גבוהים.
זיהום פטרייתי זה מדבק מאוד בקרב ילדים וההקרנות בוצעו כטיפול מניעתי בקרב ילדים ועבור ילדים עקב החשש מפני מגפת גזזת שיכולה להתפתח במדינה.
הטיפול היום הינו פשוט ולא מסוכן על ידי תרופות כאנטיביוטיקה ומשחות.
על מה המהומה והסערה החברתית ?
אותן הקרנות היה במינון כה גבוה, השווה ערך למעשה לכ- 500 צילומי רנטגן שגרתיים רגילים.
האופן בו טופלו הילדים לתקופה ארוכה בה הועברו למעין מחנות לשם טיפולים אלה, ללא הוריהם או הסבר או מתן בחירה למצב בו הושמו בהחלט מעורר תהייה וסימני שאלה.
הנזקים לטיפולים אלה היו כבדים מבחינה נפשית ובריאותית כאחד, ההקרנות גרמו לגידולים שפירים או סרטניים, לצלקות בקרקפת ולקרחות ולאובדן שיניים בטרם עת.
מה עושים במידה ואני מנפגעי אותו תהליך ?
בשלב מאוחר יותר הכירה המדינה בנזק אשר נגרם לאותם עולים , והיא חוקקה את חוק נפגעי הגזזת.
חוק זה אמור לפצות כספית את אותם נפגעים על הנזקים השונים אשר נגרמו לה .
חובת ההוכחה חלה על הטוען לפגיעה והוא עובר על ידי המדינה חקירות ארוכות ונשנות אשר מטרתן לברור את אלה עלולים לנסות ולרמות את המדינה.
יש הטוענים כי הקשיים אותם מערימה המדינה נוצרו רק כדי לחסוך בכספי המדינה ולדלל ככל הניתן את העלויות הכרוכות בפיצוי נפגעי הגזזת.
במידה והינכם מנפגעי אותה פרשת גזזת מומלץ להתייעץ עם עורך דין המטפל במקרים אלה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
