פופאי המלח מסעיר את תעשיית זכויות היוצרים
בימים אלה הציבור וקהילת המשפטנים באירופה מוטרדים מאד בגלל לא אחר מאשר פופאי המלח המאויר המפורסם חובב התרד, גיבור ילדותנו שלימד אותנו בעקביות את השיעור שהטוב בסוף מנצח את הרע, ושתרד יציל אותנו כנראה מכל צרה.
השיעורים שאנחנו לומדים היום מפופאי הם קצת שונים פופאי הופיע לראשונה בסדרת קומיקס בשנת 1929 והגיע לאקרנים בשנת 1933. הוא היה גיבור ימי השפל הכלכלי הגדול. היוצרת, אלזי סיגר, ציירה את פופאי כבן מעמד הפועלים הסובל מידיו של בלוטו, אך גובר עליו ומציל את אהובתו אוליב אויל בזכות התרד המפורסם.
כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, הסיבה למהומה היא שפופאי יוצא "לחופשי, אל נחלת הכלל באירופה" עם סיום תקופת ההגנה של זכויות יוצרים באירופה על דמותו (70 שנה ממות היוצרת, אשר הלכה לעולמה בשנת 1938) – החל מינואר 2009.
המשמעות היא כמובן משמעות כלכלית עצומה של סיום קבלת התמלוגים שעד כה קיבלו בעלי הזכויות עבור השימוש בדמותו של פופאי – 1.5 מיליון ליש"ט בשנה.
המבוכה גוברת עוד יותר לנוכח העובדה שבארה"ב, פופאי זוכה להגנה של 95 שנה ממות היוצר, כלומר להגנה ארוכה יותר מאשר באירופה. אמנם, תקופת ההגנה של זכויות יוצרים בארצות הברית באופן כללי גם היא 70 שנה לאחר מות היוצר, ואולם קיימים מקרים מסוימים שבהם התקופה היא של 95 שנה, לכן חשוב להכיר את החוק בארצות הברית ואת חריגיו כאשר באים לבדוק מתי מסתיימת ההגנה של כל יצירה.
השאלות שפופאי מעלה למבחן
האם רשאי מעתה כל אדם להדפיס ולמכור כרזות פופאי או חולצות עם הדפסים של דמותו, או ליצור סרטי קומיקס, בלי צורך באישור או בתשלום תמלוגים?
האם יכולים כעת לחדור אל השוק האמריקאי מאירופה מוצרים של פופאי, שתקופת זכויות היוצרים עליהן הסתיימה באירופה, אך עדין נמשכת בארה"ב? המצב בעייתי במיוחד כיום בעידן האינטרנט והמסחר האלקטרוני באינטרנט.
חברת King Features (חברה-בת של ענקית המדיה האמריקנית הרסט) דוחה אפשרות זו. בבעלות חברה זו נמצא גם הסימן המסחרי של פופאי. לטענתה, גם אם הסתיימה תקופת ההגנה של זכויות יוצרים, החברה עדיין אוחזת זכויות בפופאי באמצעות סימן מסחרי רשום על דמותו.
מה ניתן ללמוד מהמקרה ולמה הוא כל כך חשוב לנו?
תעשיית זכויות היוצרים הופכת לתעשייה חשובה יותר ויותר בשנים האחרונות המגלגלת מיליארדי דולרים.
לפני שאנחנו רצים להדפיס חולצות עם דמותו של פופאי (ודומיו) ולמכור אותן בחנויות או כשאנחנו רוצים להשתמש בדמות מאוירת, חשוב לבדוק את תוקף זכויות היוצרים שלהן, לא רק על פי החוק המקומי אלא גם על פי החוק הבינלאומי. לדוגמא, אירופה ארצות הברית במקרה הנ"ל והשוני ביניהן. כפי שהמקרה הדגים, יתכן שיש הבדלים בין המקומות השונים ולכן הפרה ביבשת אחת לא תהווה הפרה ביבשת אחרת. אבל אין להיעצר בבדיקה זו. לא פחות חשוב לבדוק האם נרשם סימן מסחרי על הדמות. סימן מסחרי, בניגוד לזכויות יוצרים, לא פוקע לאחר חלוף זמן מסוים ממות היוצר, ולכן השימוש ברישום של סימן מסחרי מקנה הגנה כפולה של קניין רוחני ליוצר, ליורשיו או לבעלי הזכויות.
צריך לזכור שסימן מסחרי הוא סימן טריטוריאלי, כלומר יש לרשום סימן מסחרי בכל מדינה שבה רוצים להגן על הדמות. ולכן מי שיוצר דמות פופולרית בישראל למשל, אך רוצה למסחר את היצירה באירופה ובארצות הברית, כדאי שיזדרז וירשום סימן מסחרי בכל המקומות הללו.
התחום האפור בין זכויות יוצרים לבין סימני מסחר הינו רק אחד מהתחומים המורכבים של זכויות קניין רוחני במרחב הבינלאומי. דמותו החביבה של פופאי היא רק סנונית מעניינת ראשונה, וודאי נשמע על מאבקים רבים בעתיד הקרוב בתחומים רבים נוספים – במיוחד כשיגיע תורם של מיקי מאוס, סופר-מן, ובאגס באני ואחרים לעמוד במבחן דומה.
***
רחל אלקלעי, עו"ד ומרצה לקניין רוחני בפקולטה למנהל עסקים ( MBA ) , אוניברסיטת תל-אביב
www.lawyers-ip.com
רחל אלקלעי, עו"ד ומרצה לקניין רוחני בפקולטה למנהל עסקים ( MBA ) , אוניברסיטת תל-אביב
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
