קנאה ,כבוד וענווה בפרשת קורח
פרשת קורח מהווה הזדמנות להתבוננות במידות הנפש, בטובות ובגרועות, באלו שיש לאמצן ובאלו שיש להרחיקן. חיים המלווים במידות טהורות – חיים מאושרים הם, ללא מחלוקות, ללא סיכונים וללא אדמה הפוצה את פיה כדי לבלוע את בעלי המחלוקת.
בפרשת השבוע מסופר על "קורח ועדתו",בסוגיה: מי ראוי להנהיג ומי הם הנבחרים: האם הבחירה של אלוקים במנהיג מטעמו מקובלת גם על בני האדם? כיצד ניתן לשכנע קבוצה לקבל עליה מנהיג? מה קורה כאשר מתחילים למחות בקול על מנהיגותו של המנהיג?
קורח, שהיה מהחשובים שבבני לוי, אדם עשיר וחכם, מקנא במשה רבנו, ויוצא נגדו במרד. קורח מצרף אליו בכורים שהרגישו שהתפקיד שלהם נלקח מהם וניתן ללויים שלא בצדק, קורח מצרף גם את דתן ואבירם הרשעים. הם קוראים תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם קובעים כי "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'; ומדוע תתנשאו על קהל ה'?".גם הם רוצים להשתתף בכהונה ובתפקידים של שבט לוי במשכן. מדוע רק אהרון ובניו יזכו בתפקיד?
מה ראה קורח שפיקח היה לעשות שטות זאת? קורח ראה שלשלת גדולה היוצאת מחלציו ובסופה שמואל הנביא השקול כמשה ואהרן, אמר לעצמו כזה צדיק יוצא ממני ומשה גדול ממני? מיד החל באש המרד. קורח הוא גלגולו של קין.ולמעשה קורח קיבל את הרוח של קין בעוד משה הוא גלגול של הבל, ולכן צריך להבין את כל המחלוקת מהשורש הזה של מחלוקת קין והבל. כך אנו רואים כי הפרשה נוגעת גם ,בתחום הכבוד. כמה מתבזים עבורו בני האדם? כמה אנשים מאבדים את ערכם בעיני הבריות ברדפם אחריו? זאת, נוסף לעובדה שלא ישיגוהו, כי הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו...
אך גם באישיותו של קורח ישנו צד חיובי. השאיפה שלו הייתה חיובית וקדושה. הוא רצה להיות בעצמו כוהן גדול. זה תפקיד מחייב, שדורש עמידה בסטנדרטים גבוהים של קדושה. כן, קורח פשוט רצה להיות קרוב יותר אל ה'. בכך שיצר מחלוקת וערער על סמכותו של אהרון הכוהן. בכך חטא קורח, ולכן נענש.
הרמב"ם מלמד כי כל אחד יכול להתקדש כמו הכוהנים והלווים. לא מדובר בעבודה מעשית במקדש, אלא בהתקדשות רוחנית. בדבקות מוחלטת בה', כמו אצל הכוהנים והלויים.
משה נופל על פניו ומוסר, שה' יודיע במי הוא בחר לשרתו. למחרת פוצה הארץ את פיה, וקורח, דתן ואבירם נבלעים באדמה, ואחר כך יוצאת אש ובולעת את מאתיים וחמישים האנשים. כך הראה ה' שהוא בחר בשבט לוי ובאהרון לשרתו. לאחר המקרה חששו בני ישראל להתקרב למשכן מפחד שגם הם ימותו. בעקבות כך מבהיר ה', שהאחריות לכל פגיעה בקדושת המשכן תהיה מוטלת על הכוהנים ועל הלוויים.
חז"ל שואלים: "קורח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו?" כלום לא ידע שמשה רבינו שליח ה' הוא? מדוע יצא למלחמה שסופה האבוד ידוע מראש? התשובה היא, שאין שואלים שאלות על לוגיקה של מקנא! אכול הוא ברגשי קנאתו, עד שמוכן הוא להפסיד הכול, ובלבד שייפרע מזולתו.
מפורסם הוא המשל אודות שניים שהלכו יחדיו, חמדן וקנאי. פגע בהם מלך ואמר להם:
-"יבקש אחד מכם דבר מה – ואתן לרעהו כפליים! מי מכם מוכן לבקש?" חשב החמדן:
-אם אבקש אני, אקבל רק חלק אחד. יבקש הוא – ואקבל כפליים! נמנע, ולא ביקש דבר. הקנאי חשב:
- אם אבקש אני, יקבל הוא כפליים! קינא מראש בחלקו העודף של חברו, ולא ביקש דבר...
המלך שצפה זאת מראש, חייך וביקש להמשיך בדרכו. ראה זאת הקנאי וקרא ברגע האחרון:
-"אדוני המלך, יש לי בקשה!" עצר המלך, והיטה את אוזנו. אמר הקנאי:
-"אדוני המלך, צווה נא לנקר לי עין אחת!"...
זו היא דרכו של קנאי. מסכים הוא שינקרו את עינו האחת, ובלבד שינקרו לרעהו שתיים!
נאמר:"ויחר למשה מאד, ויאמר אל ה': אל תפן אל מנחתם, לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם." (במדבר ט"ז, ט"ו).
ענווה הייתה אחת מתכונותיו הבולטות של משה. למעשה, התורה מצהירה, ש"האיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" .אולם, כאשר בן דוד הלמדן, קורח, מערער על מנהיגותו, תגובתו של משה חריפה ביותר, ונראית בלתי אופייני לענוותנותו של משה.
משה הכיר בכך שה' העניק לו תכונות מנהיגות מצוינות, ולכן הוא התנגד באופן מוחלט לרעיון של ויתור על עמדתו לכל אדם אחר. כאשר קורח חיפש לסכל את הגשמתה של ההסמכה האלוקית שה' נתן למשה – לרעות את צאן מרעיתו, העם היהודי – הגיב משה במלוא הקיטור. משה מונע על ידי תשוקה להוציא לפועל את התוכנית האלוקית.
לסיכום הפרשה:אנו למדים מכך על המצב גם בחברה האנושית. אין שוויון תפקידים. לכל אחד תפקיד משלו בעבודת ה', ובהתאם לתפקיד זה הוענקו לכל אחד כישורים משלו ואפשרויות משלו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
