גובה וסוג הפיצויים הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בתחום הנזיקיןן. חשוב להפריד בצורה ברורה בין פיצויים רגילים הניתנים על פי העיקרון התרופתי, שמטרתם לפצות את הנפגע על פי הנזק הישיר שנקבע לו, לבין פיצויים עונשיים, שנקבעים לא רק על פי הנזק, אלא גם על פי היבטים אחרים – ועל כך ארחיב במאמר זה.
מהם פיצויים עונשיים?
פיצויים עונשיים בדיני נזיקין אינם דומים לפיצויים הרגילים. כאן לא תקף העיקרון התרופתי של דיני הנזיקין, וניתן לומר שהפיצויים העונשיים הם שילוב בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי. פיצויים עונשיים ייקבעו לאחר שהוערכו הנזקים שהוכחו, ואין במטרתם להשיב את המצב לקדמותו. גובה הפיצויים העונשיים, אינו אמור לשקף את הנזק שנגרם לניזוק בשל העוולה. אופי הפיצויים העונשיים – הוא עונשי או הרתעתי.
בהצבת מטרה עונשית על מנת להעניש את המזיק על התנהגותו או מחדלו, מביע בית המשפט סלידה מהמעשה שביצע המזיק (או שנמנע מלבצע) והמסר המועבר הוא כי ההתנהגות או המחדל שבוצעו אינם נורמטיביים. זוהי אמירה מוסרית המבהירה שאין מקום למעשה או למחדל מעין זה בחברה. ייתכן אף שהמעשה או המחדל מוגדרים כעבירה פלילית, שבקיומה חייב הנאשם בעונש מאסר או קנס כפי שקבוע בחוק העונשין (תשל"ז-1977) או בחוקים נוספים שקובעים עבירות פליליות.
פיצויים עונשיים בתביעות דיני נזיקין
המחשבה העומדת מאחורי פסיקת פיצויים עונשיים, באה בסתירה לעקרונות היסוד של דיני הנזיקין, הדוגלים בהשבת המצב לקדמותו באמצעות סעד תרופתי, עד כמה שמתאפשר בהתחשב בנסיבות המקרה. המטרות העומדות בבסיס הפיצויים העונשיים הן ענישה והרתעה, כפי שנהוג במשפט הפלילי, ואלו אינן מתיישבות עם אופיו של המשפט האזרחי.
יחד עם זאת, ניתן להשתמש בפיצויים עונשיים גם בתביעות אזרחיות, במקרים של עוולות מקוממות וחמורות במיוחד כמו כשל שגרם לאסון המוני, או מחדל שהביא לפגיעה בכמות גדולה של אנשים. גם כאשר המשפט הפלילי אינו חל בעניין, יצדיק בית המשפט עונש מרתיע שכזה.
פיצויים עונשיים יפסקו רק במקרים חריגים ומקוממים, המתאפיינים בכוונה ברורה להזיק וביסוד נפשי של כוונה. נדירות הפעמים שיפסקו פיצויים כאלה בתביעות רשלנות רפואית, זאת מכיוון שבדרך כלל רכיב הרשלנות בתביעות מסוג זה נעדר יסוד נפשי של כוונה ממשית לגרימת נזק הגוף. ככלל, בתי המשפט משתמשים בסמכותם לפסוק פיצויים עונשיים בתעיות נזיקין בעיקר במקרים צורמים וחריגים.
בתי המשפט הכירו באפשרות להטיל על מזיק פיצויים עונשיים בתביעות נזיקיות, אך משתמשים בסמכותם זו במקרים חריגים וצורמים. בתי המשפט אינם פוסקים פיצויים עונשיים גם בנסיבות בהן התנהלותו של הגורם הרפואי אינה מקובלת, ובלבד שלא עלתה התנהלותו לכדי רשלנות פושעת ומקוממת, אשר הינה בלתי ראויה בעליל ומעוררת תחושת סלידה וגינוי.
לרוב, תיתכן פסיקת פיצויים עונשיים בתביעות אזרחיות בהן הוכחה כוונה ממשית להזיק וכאשר נראה לבית המשפט כי יש הצדקה לענישה מרתיעה. יחד עם זאת, קיימות שיטות משפט שונות המטילות פיצויים עונשיים גם בתביעות רשלנות, אולם, בתי המשפט ייפסקו כאמור רק במקרים חריגים ומקוממים במיוחד. ע"א 140/00 עזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ.
פיצויים עונשיים בתביעת רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית עוסקות ברשלנות, שמטבעה היא פעולה הנעשית ללא כוונה תחילה וללא מחשבה זדונית ומכוונת שעומדת מאחוריה. היות ורופא, גם אם נמצא רשלן, לא התכוון להזיק ולא פועל מתוך זדון, אין עילה לפסיקת פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית. יחד עם זאת, בית השמפט בוחן כל מקרה לגופו ובמידה ויוכח כי התנהלות הרופא היתה מקוממת וחמורה במיוחד, ניתן יהיה פסוק פיצויים עונשיים ככלי לענישה והרתעה.
לסיכום, בתי המשפט מכירים באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים גם בתביעות נזיקיות, אולם הם עושים זאת במשורה ובהסתייגות. לכן, פסיקתם של פיצויים עונשיים, בתביעות אזרחיות בכלל, ובתביעות רשלנות בפרט, אינה שכיחה. עם זאת, בנסיבות בהן יוכח כי התנהגותו של המזיק ראויה לגינוי, ייפסקו פיצויים עונשיים אף בתביעות המבוססות על עוולת הרשלנות. מנסיוני, בתי המשפט אינם נוטים לפסוק פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית, אף כשהתנהלותו של הגורם המטפל מעלה סימני שאלה ותהיות רבות, וזאת כאשר לא נמצא רכיב הזדון והכוונה תחילה בהתנהלותו הרשלנית.
המאמר התפרסם לראשונה באתר של עו"ד ליאור לויט
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
