מדינת ישראל נלחמת על זכות קיומה ועל קיומה מאז ראשית הקמתה. מדינת ישראל נתונה לטרור אסלאמי עולמי המבוצע ע"י ארגונים פלסטינים (כגון: חמאס, ג'יהאד, גדודי חללי אל אקצא), ע"י ארגון אל קאעידה, ע"י ארגון חיזבאללה וע"י כל המבקש לפגע בה. גם מדינות העולם החלו להרגיש על בשרם את הטרור האסלאמי העולמי שהתגבר בעיקר לאחר אירועי 11/9.אירועי המשטים האחרונים מעוררים דיונים קשים בחברה הישראלית ובעולם כולו. לפתע כולם נהיו כתבים צבאיים, מנתחי אירועים ביטחוניים ויועצים בכירים למטכ"ל. אינני מתכוון לבקר את פעילות צה"ל במשט הטרור "מרמרה" משתי סיבות עיקריות: האחת, שאינני יודע את כל מהלך העניינים ואת השיקולים המבצעיים שנלקחו בחשבון בזמן ההשתלטות; והשנייה, שאני סומך על צה"ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם, שיבצע את תחקיריו עד תום ויפיק את המסקנות וההמלצות הדרושות.
למרבה הצער, אירועי המשטים האחרונים גרמו לצה"ל לאבד לחלוטין את כוח ההרתעה שלו, את הביטחון העצמי שלו, את יכולת התמרון והפעולה שלו, את הלגיטימיות שלו, את ההצדקה המוסרית שלו, את הזכות הקיומית שלו ונראה שגם את יכולת המקוריות והחשיבה היצירתית שלו.
הלחץ הבין לאומי גורם למדינת ישראל ל"רעידות ידיים" רבות שביניהם: שחרור כלל הפעילים הטורקים (כולל אלה שהוכח שפגעו בחיילינו) והטסתם על חשבוננו, וויתור על זיהוי וביצוע ניתוחים לאחר המוות בגופות ההרוגים וערעור ההצדקה שמאחורי הטלת הסגר הימי – כל זאת בגלל משט מסכן אחד. כמעט שאינני מכיר מדינה שלא גינתה באופן ישיר או עקיף את מדינת ישראל בגין אירועי המשט - ארה"ב, יוון, דרא"פ, וייטנאם, ונצואלה, איראן, לבנון, סוריה, טורקיה ועוד רבות אחרות. אפילו מדינות אנונימיות, כמו ניקרגואה, "עלו על הגל" וניתקו עימנו את היחסים הדיפלומטיים, כאילו היה לנו יחסים כאלה לפני כן. הדבר מוכיח שוב ושוב כי כל כיתות הרגליים והביקורים הרבים של שר החוץ, של נשיא המדינה ושל אח"מים נוספים במדינות זרות כדי לקדם את הקשרים האסטרטגיים, הכלכליים והידידותיים עימם לא עוזרת רבות כאשר מדובר באינטרסים צבאיים-ביטחוניים של ישראל.
המלצתי היא שעל מדינת ישראל לדבר בטון אחיד, אסרטיבי, ברור, שאינו משתמע לשני פנים והחלטי – הטיפול בכל ספינה שתנסה לשבור את הסגר הימי על עזה חייב להיות אחיד. דרך הפעולה לעומת זאת תהיה פרטנית בהתאם לאופיו של המשט (גודל, עוינות, אישים בכירים וכו') ושום פרטים נוספים הנוגעים לביטחון לאומי לא ייחשפו לתקשורת חוץ מהתוצאה הסופית. הסיבה לכך היא שארגונים פרו-פלסטיניים נוהגים להשתמש במידע הרב ומעוותים אותו, כמו בדוגמה הבאה: "אני שונא ערבים [שמתארגנים ומשתפים פעולה עם מדינות אויב כנגדנו]" - שימו את הסוגריים היכן שתחפצו. ובינינו, לא צריך הוכחות רבות או חותכות כדי לשכנע את העולם שמדינת ישראל אשמה במצב.
אסור לנו בשום פנים ואופן להתפשר בענייני ביטחון לאומי, ועל כן אסור לנו להתקפל עקב לחץ בין לאומי כזה או אחר. בגלל הגמגום של מדינת ישראל בעניין זה נוצרה לגיטימציה למשטים נוספים, לספינות טורקיות ואיראניות להגיע לארץ, להעלאת סוגיית הסגר הימי בעזה למועצת הביטחון ולדיונים באו"ם ולהסרתו של הסגר הימי על עזה. אם מדינת ישראל לא תנקוט בצעד ברור ותגבש מדיניות אחידה והחלטית הרי שזהו הסוף של הסגר הימי שאותו הטילה על רצועת עזה ומשם קצרה הדרך לקיצה.
"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט).
עידן עשוש. B.A בכלכלה-חשבונאות, אוניברסיטת בר-אילן. KPMG סומך חייקין.
ניתן לצפות בתכנים נוספים בכתובת http://idanashush.blogspot.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
