אחד הדיפלומטים הבריטיים המשופשפים ביותר במסדרונות האו"ם, הגדיר פעם את הארגון הבינלאומי כ- International Dog House, שבתרגום חופשי לעברית מתנסח באופן ראוי למושג: מאורת כלבים בינלאומית. מובן מאליו שהדיפלומט הבריטי המנוסה ביקש להביע את סלידתו העמוקה מתיפקודו של האו"ם, אך ההשוואה לכלבים אכן חוטאת להם על לא עוול בכפם. שכן, בטווח האינסטינקטים הביולוגיים של הכלבים, המאפיינים האנושיים של זדון, צביעות ותככנות הם מחוץ לתחום.
נאומו של הלל נוייר, מנכ"ל ארגון UN Watch שמושבו בז'נבה, בפני המועצה לזכויות אדם של האו"ם, היכה בתדהמה את חברי המועצה, עד כדי כך שבתום הנאום הביע נשיא המועצה את מחאתו כנגד תוכן הנאום, נזף בנואם על ההתנסחות הבוטה, וכן התריע על כך שהמועצה לא תשלים עם נאומים מסוג זה ותסיר אותם מהפרוטוקול שלה.
ארגון UN Watch הוא גוף נייטרלי שעוסק בניטור, פיקוח וביקורת על התנהלות מוסדות האו"ם ללא כחל ושרק. הזעם הכבוש במחאתו של נשיא מועצת האו"ם לזכויות אדם כנגד נאומו של מנכ"ל UN Watch נובע מכך שאולי בפעם הראשונה בתולדות המועצה, על כל פנים בנסיבות נדירות ביותר, נאלצו חברי המועצה לספוג דברי אמת נוקבים על התנהלותם הצבועה, שהקשר בינה לבין זכויות אדם אמיתיות הוא קלוש ביותר.
המועצה לזכויות אדם, כמו שאר מוסדות האו"ם, אכן נשלטת על ידי גוש מדינות אסייתיות, אפריקאיות ואחרות העוינות את ישראל. כמו כן ישראל אומנם ממוקמת תחת המיקרוסקופ הממוקד של המועצה המנוכרת, והעובדות מדברות בעד עצמן על כך שישראל היא בפירוש שעיר לעזאזל אולטימטיבי של המועצה, כמו בשאר זירות האו"ם.
בכל זאת, ישראל אינה רשאית לזלזל באו"ם על כל מוסדותיו, בראש ובראשונה מתוך מחויבות מוסרית לעצמה. שכן, זירת האו"ם היא אבן בוחן למידת נאמנותה של המדינה לרעיון הגלום בעצם הקמתה.
אף אחת מהמדינות החברות במועצה לזכויות אדם, אשר נוהגות לנזוף בישראל כאילו הייתה הילד הרע של עמי העולם, אינה יכולה להשתבח במעלה מוסרית המתירה לה לשפוט את ישראל. שכן, במידה זו או אחרת, כל אחת מהמדינות הנכבדות האלה יושבת על קופת שרצים זו או אחרת, שלגביה היא מקווה להנמיך את הפרופיל על ידי הצטרפות נלהבת למקהלת הגינויים המתוזמרת נגד המדינה היהודית.
נראה שאין שום סיכוי למחאותיה של ישראל כנגד משפטי הלינץ' הסדרתיים המתבצעים בה חדשות לבקרים בזירת האו"ם. בכרוניקה ידועה מראש, מתפוגגות המחאות הישראליות ברוח התזזית הסוחפת של משפט הלינץ' התורן נגד המדינה הציונית, השקועה "ברשע, שפיכות דמים ופשעים" לפי הגדרתו המתלהמת של ראש ממשלת תורכיה.
על פי מיטב נורמות הצביעות הבינלאומית, שוכח ראש ממשלת תורכיה בנוחיות את רצח העם הנורא, שביצעו התורכים בארמנים בשנת 1915. עד היום מסרבים התורכים להכיר באחריותם לטבח הנתעב, שביצועו "המוצלח" היה למעשה קטליזטור עיקרי עבור ההנהגה הנאצית למימוש תוכנית השמדתו של העם היהודי.
גם מחאות נדירות בכנותן הנוקבת מצד גופי ביקורת נייטרליים, דוגמת UN Watch, מתקבלות כביטוי בלתי לגיטימי לחלוטין של דיבה רעה בזירת האו"ם הרוחשת, שכה הסתגלה לזיוף, לסילוף ולגניבת דעת, עד שעסקניה המתרוצצים כבר איבדו כל חוש אבחנה בין מציאות לדימיון.
יחד עם זאת, כאמור, חשיבותו של האו"ם מבחינת ישראל איננו בתוכחה שהוא מטיף לנו, וכמובן לא בסנקציות הבינלאומיות שהוא נוקט נגדנו, אלא בהפקת לקחים מתוך יחסו של העולם אלינו ברגע נתון, כפי שמשתקף נאמנה בזירת האו"ם.
הלכי הרוח הביקורתיים בעולם נגד ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בזירת האו"ם, אומנם מתחדדים בחריפותם ככל שישראל נכשלת בעימות מגושם זה או אחר עם אויביה, אך ברובד העמוק הם נובעים למעשה מאכזבה מושרשת לנוכח צביונה הערטילאי של ישראל, שמתקשה לגבש את עצמה כמדינה יהודית המממשת את ייעודה ההיסטורי.
שכן, במודע או בתת-מודע ומתוך תחושת חרדה, חותרת האנושות לבלום את שקיעתה ההדרגתית לתוך פורענותו האימתנית של משבר גלובלי. באותו תת-מודע אוניברסלי, העם היהודי שסיפק בעבר לאנושות את הבשורה המונותיאיסטית, ועל כך באופן פרדוכסלי ספג את נחת זרועו המייסרת של העולם, הוא זה שאמור כיום לחלץ את העולם מתרחיש האימה של נפילה גלובלית אל תוך התוהו ובוהו.
מכאן, שצלילתו של מדד היחס לישראל, שנגזר מתוך דירוג הפופולריות הישראלית באו"ם, מלמד עד כמה נמצאת מדינת היהודים רק בראשית דרכה, ועדיין לא החלה להגשים את הרעיונות הגלומים בכינונה.
מהנדס ופיזיקאי. בוגר הטכניון ואוניברסיטת אוקספורד. עבד כמדען במוסדות מחקר, תעשיית הייטק ואקדמיה. כיום עוסק במחקר עצמאי בפיזיקה תאורטית. מפרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות המודפסת והאלקטרונית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
