תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה - בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס 

עו"ד גדי קיי, עו"ד גיל נדל

כידוע, יבואן המבקש לייבא טובין ארצה, נדרש לשלם את שיעור מסי היבוא המוטל עליהם לפי העניין. במקביל, ולפי הענין, במקרים רבים עליו למלא אחר דרישות חוקיות (רגולציה) הנקבעות ע"י הגוף הממשלתי האמון על כך – בדרך כלל משרדי הממשלה השונים או מכון התקנים. הדרישות השונות על פי סוג הטובין מפורטות, בין היתר, בצו יבוא חופשי.

הגם שהדרישות השונות נקבעות על פי הגורם המקצועי המוסמך (למשל אישורי אגף הרוקחות במשרד הבריאות בעת יבוא תרופות, אישורי משרד החקלאות בעת יבוא מספוא, אישורי משרד התחבורה בעת יבוא חלפי רכב וכיוצא בזה), הרי שאכיפתן בפועל מתבצעת ע"י רשויות המכס.

ייבוא טובין ארצה תוך אי עמידה בדרישות ובחובות שנקבעו בחוק, מהווה עבירה פלילית, אלא שבמקום מנגנון הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי, מאפשר החוק לעשות שימוש במנגנון "כופר כסף", במסגרתו, היבואן נדרש לשלם סכום כספי לקופת המדינה המהווה תחליף להעמדה לדין ולענישה פלילית. ולא רק זאת, אלא שכופר הכסף יכול גם להיות משולם ע"י היבואן כתחליף לחילוט הטובין ע"י רשויות המכס, זאת בעיקר על מנת לאפשר שיחרור הטובין ע"י היבואן והמשך פעילותו המסחרית.

המקור החוקי לכופר הכסף בעבירות על דיני היבוא הינו בפקודת היבוא והיצוא. סעיף 14 לפקודה זו קובע כי שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לכפר בכופר כסף על עבירות או פעולות שנעשו בהפרת הוראות פקודה זו – אי עמידה בדרישות שנקבעו ע"י הרגולטור. סעיף 12 לפקודת היבוא מקנה לשר התמ"ת את הכח למנות מועצות וועדות מייעצות כדי לסייע באכיפת הוראות הפקודה. בהתאם להוראת סעיף זה הוקמה ועדת היבוא במשרד התמ"ת. בכל מקרה של עבירה על חוקיות היבוא או במקרה שנתגבשה לכאורה עילה לחילוט טובין, בשלב ראשון היבואן משלם את כופר הכסף באמצעות רשות המכס וזאת לשם שחרור הטובין מפיקוח המכס, אולם נתונה לו האפשרות להביא את העניין בפני ועדת היבוא ולשטוח טענותיו בפניה.

ועדת היבוא מוסמכת לבטל באופן מלא או חלקי את כופר הכסף וזאת מנימוקים שונים. ועדת היבוא יכולה למשל לבטל את כופר הכסף אם הגיעה למסקנה כי על אף קביעת רשויות המכס, לא נעברה עבירה. הועדה יכולה גם להפחית או אף לבטל לגמרי את כופר הכסף שהוטל, גם במקרה בו אכן בוצעה העבירה, במקרה שזו עבירה ראשונה של היבואן והוא פעל בתום לב וכדומה.

כך או אחרת, אין ספק כי ועדת היבוא, בהיותה פונקציה של משרד התמ"ת אשר לו נתונה סמכות הטלת הכופר בפקודת היבוא והיצוא, היא הגורם המכריע בקביעת הכופר ושיעורו. אנשי המכס, אשר גובים אותו בפועל, אינם אלא זרוען הארוכה של משרד התמ"ת לביצוע גביית הכופר מהיבואנים בפועל.

לאחרונה פורסם על ידי גורם מקצועי בכיר ומוערך ביותר - סגן ראש מנהל המכס מר ראובן מלצר - מכתב לסוכני המכס בו הוא מותח ביקורת על סוכני מכס הנוהגים לשלם כופר כסף מטעם היבואנים, כתחליף לחילוט לרשויות המכס, אגב מחאה. סגן ראש מנהל המכס מנמק את דבריו וקובע כי "אי אפשר להסכים לתשלום הכופר וגם לשלם אותו תחת מחאה".

לדעתנו, עמדה זו דורשת הבהרה, כמפורט להלן.

מצד אחד, העמדה הנ"ל אינה מתיישבת עם מנגנון קביעת הכופר תחת חילוט, באשר מעצם מהותו, תשלום הכופר, בייחוד כתחליף לחילוט, לא נועד אלא על מנת לאפשר ליבואן לשחרר את הטובין מפיקוח המכס, לשלם באופן זמני את שיעור הכופר שהוטל עליו ע"י שלטונות המכס, ובהמשך להביא את עניינו בפני ועדת היבוא אשר, כאמור, הינה הגורם המוסמך העליון לקביעת עצם תשלום הכופר ושיעורו. במילים אחרות, כופר הכסף שמוטל ע"י רשויות המכס, מהווה מעין תשלום זמני על דרך האומדנא, עד לבירור ומיצוי העניין בועדת היבוא.

עיקרון זה ניתן לגזור מ"ההמלצות לאמוד מידה לקביעת כופר כסף" אשר פורסמו ע"י משרד התמ"ת לפני מספר שנים בצורת טבלה מסודרת אשר קובעת את הכופר על פי מספר פרמטרים כגון מספר העבירות הקודמות של אותו יבואן, נסיבות מקלות הרלוונטיות למקרה וכן טענות לעניין עצם הצידוק בהטלת הכופר מלכתחילה. נדגיש כי לדעתנו, ועדת היבוא אינה אינסטנצית ערעור על החלטת רשויות המכס, אלא אינסטנציה הבוחנת ובודקת את עצם העניין מראשיתו. ניתן אף לומר כי תשלום הכופר שנקבע ע"י רשויות המכס מהווה למעשה כמעין "העמדת ערובה" אשר תבטיח כי אם ועדת היבוא תמצא צידוק להטלתו, יהיה ניתן לגבותו.

בנסיבות אלה, ברור כי תשלום הכופר בבית המכס כתחליף לחילוט, אינו מחייב הודאה בדבר עצם ביצוע העבירה או הסכמה כי נתקיימו הנסיבות המצדיקות תשלום הכופר. לדעתנו לא לכך כיוון סגן ראש מנהל המכס במכתבו.

מצד שני, המכתב עושה, ובצדק, את ההפנייה והאבחנה בין תשלום אגב מחאה הקבוע בסעיף 154 לפקודת המכס ומחייב את היבואן להגיש תביעה לבית המשפט תוך תקופה קצובה. הסדר זה, טוען מר מלצר, ובצדק, אינו נוגע לעניין כופר הכסף ואכן לא ניתן לשלם את כופר הכסף אגב מחאה כמשמעותה בסעיף 154 לפקודת המכס ולא תחול הוראת ההתיישנות המיוחדת של חדשים הקבועה בסעיף זה, בין אם צוין ע"י סוכן המכס כי הכופר שולם תחת מחאה ובין אם לאו.

יחד עם זאת, דומה כי לאור מהותו של כופר הכסף ומנגנון קביעתו שתואר לעיל, גם מר מלצר יסכים כי אין בתשלום כופר הכסף ע"י סוכן המכס בשם היבואן משום הסכמה עם עילות הטלתו של הכופר. היבואן בהתייצבותו מול ועדת היבוא ניצב לפניה עם בידיים נקיות ואינו נושא עמו חטוטרת בדמות הודאה בעצם קיום הפעולה המצדיקה הטלת כופר. הוועדה מפעילה את שיקול הדעת הראשוני הנתון בידיה, ומטילה באופן מלא או חלקי או פוטרת לגמרי את היבואן מתשלום כופר. ואכן, תשלום כופר שנקבע ע"י ועדת היבוא לאחר שבחנה את העניין לעומק, תשלום זה מחייב ככל הנראה הודאה בקיום הנסיבות המצדיקות הטלתו לפי העניין.

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי