למרבה הצער, לא כל מי שזקוק לכתיבה טובה אכן ניחן ביכולות המתאימות.
לשם כך הוא עשוי להזדקק לפניה בעבור תשלום לאיש מקצוע שעיסוקו כתיבה ברמה הנדרשת או,לחילופין,לחפש מידע רלוונטי שידריך אותו צעד צעד איך לשפר את רמת כתיבתו.
אני מקווה שמאמר -מדריך זה ישמש כל אחד ואחד מכם ככלי עזר יומיומי בטרם כל החלטה מצידכם לפנות לניסוח כתיבתי מקצועי.
עקרונות הכתיבה הטובה:
1. כל רעיון - או במילים אחרות ופשוטות יותר : כל קטע שאותו אתם "כאילו אומרים"
ב"נשימה אחת" (עד שנגמר לכם האוויר) - צריך להיות בפיסקה אחת!
לפעמים תרגישו שאתם רוצים לשים למשל אפילו שני קטעים בפיסקה וגם זה טוב ואפשרי.אך לא רצוי לשים מעל 3 קטעים בפיסקה.כעיקרון כל פיסקה נושאת בתוכה רעיון עיקרי יחיד ואת פיתוחו.זוהי "יחידה אחת של משהו".סידור הדברים בפסקאות מקל מאד על נוחות הקריאה וארגון החומר.
2. אורך השורות (הנחיה טכנית)- במידה וקיימת אפשרות השתדלו לרכז את כל הכתוב בשורות שאינן ארוכות מדי או באורך של פחות משלושת רבעי מסך ואפילו אם תוכלו בפחות מזה - מה טוב. כך עין הקורא הפוטנציאלי פחות "רצה" ומתעייפת.רצוי וכדאיי מאד אף לחתור לשימת כל המלל בתוך מבנה של טורים במידת האפשר (כמו בטורי העיתונים).יש לכך משמעות אדירה בהשגת מקסימום נוחות לקורא מכל הבחינות.
3. סדר הדברים - קיימת גישה הדוגלת בארגון הכל מראש לפני הכתיבה עצמה.אישית איני מאמין בכך היות ואין היגיון מינימלי בכך שהקורא "ירגיש" תחושה כלשהי מתוך קבלת אינפורמציה מסודרת ומתומצתת לפי כללים אחידים בכל מקום.קורא בד"כ מרגיש דברים המתרחשים מתחת לפני השטח של הכותב והכתוב - המשודרים אליו בלא יודעין ובצורה זעירה מאד.
לכן,אם תתרכזו בסידור מאד מחושב וכפייתי יותר מדי של הטקסט שלכם מראש אזי ההגשה הסופית תשפיע פחות מאשר כתיבת כל הדברים לפי מהלכם הטיבעי. משהו באופן שבו הדברים מסודרים בבלאגן הזה באופן הכי טיבעי בראש - עובר ומבצע הפעלה מסויימת של תחושות בקרב הקורא הפוטנציאלי.
הדבר בולט מאד בתחומים הספרותיים שבהם עובדה היא שכל כותב מוצלח משפיע על קהל קוראיו באופן יחודי.אומנם עסקינן בכתיבה מקצועית כאן ,אולם כתיבה שהינה "קרה" מדי לא תעשה זאת במיוחד לאף אחד.נחוץ ה"משהו" הטיבעי הזה שהוא לא בהכרח סדר מאורגן של כל הדברים מראש.לעיתים עדיפה פשוט כתיבה טיבעית זורמת.
לדוגלים בשיטה הישנה של סידור וארגון נושאים מראש הייתי ממליץ קודם כל לארגן רשימה וראשי פרקים אולם אח"כ גם לבצע כתיבה מספור שלהם לפי תחושות ולאו דווקא לפני סידור הגיוני.(לכל אדם ישנו הסידור ההגיוני שלו....)
4. תשומת לב ומודעות ל:
א. שטף - הקורא מרגיש בשקיעות שטף וזרימה והן משפיעות.(בדיוק כפי שאדם המדבר אלינו מהסס ויש השתנות של צלילי קולו).השטף ימוטב אם לא תהססו מדי.תהיו טיבעיים בכתיבה.אתם הרבה יותר טובים ממה שנדמה לכם. אל תשכחו שאנשים שונים מתרשמים אחרת מכתיבה זהה אחת - לכן תמיד תמצאו מישהו שיאהב את כתיבתכם.ככ שיותר יראו אותה כך יגדלו סיכוייכם למצוא את קהל היעד שלכם.
ב. סוד מקצועי - הקורא משתמש הלא בקריאת הדברים (בקול פנימי) אל עצמו,מה שאומר למעשה שימוש בקולו הפנימי- לא הפסקה.קול זה עשוי להיות נעים לו וקול זה עשוי להיות לא נעים לו. מבלי להכנס לסוגיה המורכבת הזו די יהיה רק אם נציין שצלילי הכתיבה הנשמעים מן האותיות משפיעים ללא ספק באופן מסויים על יצירת סוג הקול הפנימי וצליליו שבהם שומע הקורא את עצמו מקריא לעצמו את החומר הכתוב.
במידה והקורא אינו מן "המקריאים" לעצמו את הדברים הרי שהתהליך מעט שונה ומורכב מעט יותר.
במקרה שלנו הספציפי,כל זמן שנכתוב את הדברים עם צלילים עשירים יותר ועם גיוון גדול של אוצר מילים אז קולו של הקורא יהיה לו נעים יותר בינו לבין עצמו.
ג. רווחים בין הרעיונות כדי לאפשר לדברים הכתובים להתקבל נכון ולהיקלט בקצב הנכון:
שימו לב שקורא פוטנציאלי אינו רק קורא.הוא מדמיין דברים.ישנם אומנם קוראים החווים את החומר בצורה "קרה" ככתוב בלבד, אולם יותר הגיוני יהיה לדמיין ולשער כי קורא מעדיף (בחומרים מסווימים) זהות לפעולת הדיבור הרגילה: ממש כאילו למעשה עומד מולו הכותב ומדבר אליו.לכן,נסו להתמקד בשיפור הפער הקיים בין "דיבור" רגיל לחומר כתוב בקור. השילוב הינו יחסית לא קל ושמור למקצוענים אולם הנה הטיפים שאולי יעזרו לכם להבין זאת באופן כלשהו:
אורך המשפטים - אדם רגיל בדיבורו אינו מדבר במשפטים ארוכים מדי
חילופי אורך המשפטים- אדם רגיל אינו שומר בדיבורו על אורך אחיד
על מה מדברים - לא תמיד בהכרח מדברים רק על ה"דברים" (המוצר,השרות) אלא לחילופין : הן על הדברים,הן על הקשר שלהם למקבל והן על האדם עצמו ללא קשר לעניין.כלומר,במילים אחרות: גיוון "הכיתוב על" יוצר זהות להעברה טיבעית יותר של הדברים בניגוד להעברה קרה.
5. בחירת סוג האותיות הרצוי והגופנים. יש לדאוג שהם לא יעמיסו על הקורא ושלא יאמצו את העין יתר על המידה ושלא יהוו סירבול שיעכב את החשק והרצון לנוע על פני הכתוב.כעיקרון אם גוגל בחר בסוג אותיות מאד מסויים ובגודל מאד מסויים הרי שאנו יכולים להסיק מכך שבוצעו לא מעט מחקרים לפני כן ושאכן גם אנו בוודאות מבלי למצמץ עשויים להפיק תועלת משימוש זהה באותם מאפייני הגופן שבגוגל.
אריק שני
נולדג'ווייזר (יועץ ידע, מנתח ומפתח ידע)
כותב מקצועי
http://www.winwrite.co.il
http://www.mywriter.co.il
http://www.private-pen.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
