לאן הגענו?  

כמה פעמים אתם נוסעים ברכב הפרטי שלכם ובצד השמאלי אתם רואים אוטובוס חצי ריק? אתם לבטח חושבים לעצמכם איפה הימים הטובים בהם ראיתם אוטובוס עמוס עד חוסר אוויר לנשימה או כשנסעתם באוטובוס כזה.

את הפעם הראשונה שבה פגשתם בחורה יפה באוטובוס?

את הפעם הראשונה שבה סייעתם לאיש מבוגר לעלות או לרדת? או פיניתם לו מקום? היום זה כבר לא קיים. לא רק שלא מפנים מקומות למבוגרים או עוזרים להם לעלות ולרדת, גם בקושי עולים לאוטובוס.

הרכבות תפסו קו חזק מאד כמעט בכל תחום. הן מהירות יותר (כשהן לא מאחרות) ממוזגות יותר, לא יקרות בהרבה יותר ובעלות מבצעים רלוונטיים כמעט לכל אוכלוסיה וכמעט לכל כיס.

בעבר, הלא רחוק, הרגשנו בטוחים כשההגה בידיים של אגד, בשנים האחרונות קרו מספר מקרים בהם שמענו על תחרויות שונות בין נהגי האוטובוס, אין ספק שאנחנו לא ממש מרגישים בטוחים כשההגה בידיים של אגד ולמעשה? גם לא בשאר קוי האוטובוס וחברות האוטובוס.

זה לא באמת משנה איזו חברה זו, זה משנה עד כמה הנהג עירני, עד כמה הוא מסופק בעבודתו, עד כמה הוא מתחזק את עצמו והעובדה שהוא לא נוהג עשרים שעות ברצף בהחלט מסייעת לעניין זה.

לא רק נהגי המשאיות זקוקים למנוחה ופיקוח, גם נהגי אוטובוסים.

בפעם הבאה שתראו אוטובוסים לשמאלכם כשאתם נוסעים ברכב הפרטי שלכם, תזכרו טוב טוב, שצריך להתרענן כשנוהגים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי